קליטת בני העדה האתיופית: תפקיד החברה כולה

בטור שפרסם פסיל לגסה, מנכ"ל הערוץ האתיופי, הוא תקף את הממשלה באי קליטת בני העדה בארץ. האשמה זו מפספסת את הנקודה שמדובר בתהליך חברתי ארוך בו כל החברה צריכה לקחת חלק

בטור דעה שפרסם השבוע פסיל לגסה, מנכ"ל הערוץ האתיופי- ישראלי, הוא הטיח ביקורת קשה על מדיניות הממשלה בתחום קליטת עולי אתיופיה, ובפרט על אופי הטיפול בעלייה זו מצד משרד העלייה והקליטה.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- ב FBI מזהירים - אתרי ה WordPress על הכוונת של דאעש
- בשורות טובות מנפאל: שחר ואלה שלו יצרו קשר

לגסה טוען לאפליה מכוונת שנמשכת שנים רבות מצד הממסד הישראלי, שאינו מסייע לעולים יוצאי אתיופיה להשתלב בחברה, כאשר המחסום העיקרי לדידו הנם מרכזי הקליטה שכ-80 אחוז מהדרים בהם הם יוצאי אתיופיה, מכיוון שהאחרונים, בניגוד לעולים אחרים, הועברו לשם באופן גורף עם הגעתם ארצה. זאת, בהשוואה לתכניות מותאמות אישית שנבנות לעולים שמגיעים מצרפת, אוקראינה ובלגיה, על פי תכנית שאישרה הממשלה לפני מספר חודשים בלבד.

אלעד סון

הנתון על אחוז העולים יוצאי אתיופיה השוהים במרכזי הקליטה אכן עומד על כ-80 אחוז, אולם אם להתייחס להשוואה שערך מר לגסה אל מול העולים מצרפת, בלגיה ואוקראינה, שלטענתו מקבלים יחס "מועדף" מהמדינה, הרי שלטענה זו אין כל קשר למציאות.

הדיור במרכזי הקליטה נועד להעניק מענה מותאם לעולים מאתיופיה במטרה לסייע להם להתאקלם בישראל, מה שבפועל לא ניתן לעולים מאף מדינה אחרת. מסיבה זו נקבעה תקופת שהייה של שנתיים שתאפשר הסתגלות הדרגתית ובטוחה למדינתם החדשה ותהווה קרקע נוחה יותר לצאתם לחיים עצמאיים.

לצערי, לגסה מפספס פה את הנקודה החשובה של הסוגיה שאיתה מתמודדים החברה הישראלית ויוצאי אתיופיה כיום – לא מדובר פה בהיבטים בלעדיים של קליטה - בפני החברה הישראלית כולה מוטלת החובה והאחריות של קבלת האחר. לקיחת השיח למקום מובחן של צודק מול אשם, או הניסיון לעשות דמוניזציה לגורם אחד בלבד, חוטאת לאמת ומפספסת את המטרה.

הכאתו של צעיר על ידי שוטר רק עקב צבע עורו, מעוררת שאלות רבות וכבדות הנוגעות אלינו כחברה המורכבת מפסיפס מגוון של ארצות מוצא. בארצות הברית, אשר עברה תהליכים ומאורעות קשים הנוגעים להיווצרות כור ההיתוך האמריקני, כמו מלחמת האזרחים, או המאבק על שוויון הזכויות לקהילה האפרו-אמריקנית, מתרחשים כעת גם כן תהליכים דומים, בעקבות הרג צעירים אפרו-אמריקנים על ידי שוטרים.

הנקודה היא שלתהליכים אלו אין סוף מוגדר, אלא כל העת עלינו כחברה לדאוג כי המאמצים לשילוב וקבלת האחר נמצאים בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות מחד, והחברה מאידך.

בשנה האחרונה הוביל משרד העלייה והקליטה תהליך רב משתתפים אשר לקחו בו חלק רבים מיוצאי אתיופיה. התהליך, עיקרו בשיתוף החברה האזרחית יחד עם 12 משרדי ממשלה רלוונטיים לנושא, נועד לגבש מדיניות חדשה לקליטה ושילוב של יוצאי אתיופיה בישראל, ואמור להגיע לשולחן הממשלה שתקום בהקדם האפשרי, ובתקווה לחולל שינוי בנושא.

אין ספק שיוצאי אתיופיה מתמודדים עם קשיים נוספים בתהליך שילובם בחברה, יחד עם זאת, האחריות על שילובם של העולים יוצאי אתיופיה בארץ אינה מנדט בלעדי של הממשלה או של משרד העלייה והקליטה ולכן העיסוק של פסיל בהאשמות נקודתיות אינו הדרך להבטיח שילוב טוב יותר.

יש להכיר בעובדה שמדובר במשימה של כלל החברה בישראל ובכללה מי שנולדו בישראל, עולים וותיקים ואף יוצאי אתיופיה עצמם. בהקשר זה למר לגסה , כמי שמחזיק בערוץ תקשורת ייעודי ליוצאי אתיופיה, לעשות בו שימוש מושכל ואחראי למען שילובם בחברה הישראלית, תוך הצפת סוגיות הנוגעות לחברה הישראלית כולה, ולא רק לייצר שידורים המנציחים בידול, לשם מטרה זו אני מאמין, מר לגסה יירתם בשמחה.

הכותב הוא דובר משרד העלייה והקליטה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg