הסיפור האמיתי מאחורי עסקת הספינות הגדולה
עסקת הספינות שנחתמה בין ישראל לגרמניה, הביאה לסיומה סאגה של יותר מעשר שנים. אבל מאחורי הטקסים החגיגים מסתתרת העובדה שהכוח הימי של ישראל קטן, ותחושות חגיגיות פחות מצד הגרמנים
נתחיל בפרטים היבשים: משרד הביטחון, באמצעות מנהל הרכש ובשיתוף עם חיל הים, השלים אתמול (ב') את המו"מ לרכש 4 ספינות חדישות ומתקדמות לחיל הים, במסגרת תכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על ה"מים הכלכליים" של מדינת ישראל- האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל. היקף העסקה נאמד בכ- 430 מיליון אירו.• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פרטים נוספים מהעסקה הם: כשליש מהרכישה תמומן באמצעות מענק מיוחד של ממשלת גרמניה, בגובה 115 מיליון אירו. לא זאת בלבד ששליש מן העלות תמומן מכספי משלם המים הגרמני (לממשלת גרמניה יש אינטרס לספק עבודה למספנות בעיר קיל, ולכן המתנה הנדיבה), הגרמנים גם התחייבו לבצע רכש גומלין בישראל בסך 700 מיליון שקל.
הגרמנים יספקו לחיל הים את הספינות, בעוד שהמערכות היקרות שעליהן יסופקו על ידי התעשיות הביטחוניות הישראליות. פרט פיקנטי: המספנות שבהן ייבנו הספינות, TKSM, אשר בנו לחיל הים גם את הצוללות המתקדמות שברשותו, נרכשו לפני מספר שנים על ידי משקיעים ערביים, אילי נפט מהמפרץ הפרסי. ארבע הספינות ישמשו בראש ובראשונה להגנה על אתרי הגז של ישראל בלב הים התיכון.
הסיפור האמיתי: הכוח הימי של ישראל הולך וקטן
ועכשיו לסיפור האמיתי: רכש הספינות החדשות הוא חלק מתהליך התחדשות בחיל הים. הספינות החדישות ביותר שלו כיום, ה"סער 5" כבר הגיעו מזמן לאמצע החיים - והן כבר בנות יותר מ-20 שנה, בממוצע. במקור, חיל הים היה אמור להתחיל רכש של ספינות טילים חדישות כבר בעשור שעבר, ואף הוקצו לשם כך כספים בתכנית הרב שנתית לפני שנים רבות, ואולם עקב ביטול הכוונה לרכוש ספינות מתוצרת לוקהיד מרטין (עקב ביטול פרויקט רלוונטי בארצות הברית), הדבר לא קרה.
לצורך תהליך ההתחדשות, חיפש חיל הים בתחילה ספינה עתידית ענקית במשקל 2,000 טון; אחר כך החליט להסתפק בספינות במשקל 1,300 טון (כמו ה"סער 5"), ולבסוף הלך לכיוון ספינות קטנות יותר כמו "סער 4", של 1,000 טון בלבד. מבחינת הכוח הימי הצבאי, אם כן, חיל הים הולך וקטן בראיה ארוכת טווח - שכן חלק מספינותיו מתיישנות, ולא נבנה תחליף בסדר גודל מתאים לספינות ה"סער 5".
הסיפור האמיתי 2: הגרמנים חשים שנסחטו
זאת ועוד: בדרך לעסקה ביום שני, הצליחה מערכת הביטחון הישראלית "לשגע" את כל העולם. בין האפשרויות שנבדקו עד כה הייתה גם ספינה מתוצרת מספנות "יונדאי" בקוריאה הדרומית. חיל הים בחן גם אפשרות לבנות במספנות ישראל ספינה בגודל דומה, שתהיה מבוססת על תכניות הספינה הגרמנית MAKO-100 , אבל הרעיון הזה ירד מהפרק. בהמשך נבחנו אופציות לרכוש ספינות מתוצרת יונדאי בקוריאה או לבנות בישראל ספינות על בסיס ידע גרמני, אבל גם הרעיון הזה נגנז.
ואז, כבר לפני כשנתיים הוחלט בין ישראל לגרמניה על ייצור הספינות במספנות בעיר קיל, אלא שברגע האחרון ישראל הוסיפה עוד ועוד דרישות להגדיל את המענק הגרמני ולשנות את תנאי התשלום, עד שהגרמנים זעמו (וגם כעסו על הפסקת המו"מ המדיני עם הפלסטינים), והחליטו לבטל את העסקה.
לפני כחצי שנה שוב חלה תפנית, כאשר האופציה הגרמנית שבה לתחייה וסוכמה במהירות יחסית. בשורה התחתונה: העסקה ממקסמת את התועלת לישראל, אבל לא הוסיפה לנו אהדה בקרב גורמים בגרמניה שמרגישים שישראל "סחטה" אותם, ולא תמנע את הקטנת כוחו הצבאי של חיל הים בטווח הארוך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם