נזקי המס על האלכוהול: מה יש ללמוד מהכישלון של לפיד
העלאת המס ששר האוצר לשעבר מיהר לבצע הייתה אמורה לצמצם את צריכת המשקאות החריפים בקרב בני נוער ולהוסיף כמה גרושים לתקציב המדינה. בפועל, ההכנסות למדינה ירדו, ושוק האלכוהול המזויף פרח
לפעמים, אם רוצים סיפורים עם המון מוסר השכל, לא צריך להרחיק למשלי עם ואגדות מארצות רחוקות. כל מה שצריך זה פשוט לפתוח את העיתונות הכלכלית.עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- "שליט צפון קוריאה הורה להרעיל את דודתו"
- שתשאר מסטול לנצח: מורגן פרימן רוצה לגליזציה
לפני שנתיים, ביולי 2013, החליט שר האוצר יאיר לפיד למהר ולהקדים שינוי מתוכנן במיסוי על האלכוהול. המס על המשקאות החריפים עבר שינוי של ממש, כשעיקרו היה מיסוי לפי אחוז האלכוהול, מה שיצר העלאה דרמטית של המס על משקאות שנצרכים על ידי העשירונים התחתונים, כמו ערק, והורדה של המסים על משקאות של העשירונים העליונים, כמו ויסקי. לא נשמע הכי חברתי בעולם, אבל הרציונל, שאותו כמדווח דחף ה-OECD, היה שהמיסוי על האלכוהול צריך לשקף בעיקר את ההתמודדות עם הבעיה החברתית שיוצרת צריכת האלכוהול: יותר אחוזי אלכוהול – בעיה גדולה יותר – יותר מס.
כשהוצגה הרפורמה, המס המתוכנן היה 37 שקל לליטר אלכוהול נקי. המון-המון, אבל עוד נסבל. אלא שוועדת הכספים החליטה משום מה שזה לא מספיק, והעלתה את המס ל-80 שקל לליטר. וכל זה לא הספיק לשר האוצר, שכדי להתמודד עם המשבר התקציבי החליט להעלות את המס עוד יותר, ל-105 שקל לליטר.
העלאת המס נועדה אם כן לפתור שתי בעיות: האחת, בעיה חברתית של צריכת אלכוהול בקרב בני נוער. השנייה, להוסיף כמה גרושים לתקציב המדינה. ההערכות של פקידי האוצר דיברו אז על תוספת של 200 מיליון שקל לשנה. נשמע לא רע, נכון?
ומה קרה בפועל? נס של ממש: המס עלה, אבל התגמולים מהמסים ירדו דווקא. העיתון "כלכליסט" מדווח שהתקבולים ממסים ירדו משמעותית - ב-80 מיליון שקל. אם לזכור איך התמרמר לפיד על תוספת תקציבית צנועה בהרבה, של כמה שרים לממשלה, מעניין כיצד היה מתבטא על תוצאה שכזו.
מה קרה? נא להכיר: עקומת לאופר. אחת העקומות המפורסמות בעולם הכלכלי, שמבטאת היגיון בסיסי שכל אחד יכול להבין: אם מעלים את המס מאפס לכמה אחוזים, תקבולי המס עולים כמובן. אבל העלייה בתקבולים אינה ממשיכה באותו אופן ככל שמעלים את המס. עליית המס מהווה תמריץ לאנשים לצרוך פחות, או להעלים מסים, או להתפתחות שוק אפור או שחור, כך שבסופו של דבר העקומה מתהפכת והתקבולים ממסים דווקא יורדים.
וזה בדיוק מה שקרה כאן. על אלכוהול נקי הושת מס, אבל לא על אלכוהול מפוגל, שיש בו שימוש נרחב למטרות רפואיות ומסחריות וכמובן מיסוי עליו יהיה בלתי אפשרי. לאלכוהול מוסיפים חומרים כדי שלא יהיה ראוי לשתייה, אבל לא זה מה שיעצור כמה אנשים שבריאות הציבור אינה ממש בראש מעייניהם. מה שקרה הוא שהמס הגבוה דחף גורמים פליליים להשתמש באלכוהול מפוגל כדי להפיק משקאות חריפים ולמכור אותם בשוק האפור – וכך לגרוף רווח נקי לכיסם.
נזכור את שתי המטרות העיקריות של החוק: האחת, להוביל להפחתה בשתיית אלכוהול של בני נוער. אני בספק אם אכן חלה הפתחה שכזו (כאן תוזכר החרגה נוספת – היין לקידוש, שעליו לא חל מיסוי גבוה, שהרי הצריכה שלו היא דתית בעיקרה. מה שקרה הוא כמובן שבני נוער רבים עברו מצריכת וודקה וערק ליין קידוש). מה שכן, רבים אחרים עברו לקנות אלכוהול בשוק מזויף, שהשפעותיו הבריאותיות יכולות להיות קשות. אחרים, אני מניח, עברו לחומרים ממכרים אחרים, מסוכנים לא פחות. חינוך הציבור באמצעות מערכת מיסוי? מדהים שיש אנשים שחשבו שזה באמת יעבוד.
והמטרה השנייה, שלשמה הקפיצו את המחיר בהרבה, היא "להתמודד עם המשבר התקציבי". ובכן, כל הכבוד: התקבולים ממסים דווקא ירדו, וכמה מפעלים לייצור אלכוהול נסגרו עקב המיסוי הכבד – האם זו מטרה חברתית ראויה?
וכך למדנו שני לקחים שהם אחד – מכוונות טובות ומתוכניות יפות, פעמים רבות יוצא ההפך הגמור, ולא כל מה שפוליטיקאי עושה שנראה מיטיב עם הציבור, באמת עושה זאת. אבל אל דאגה, אני בטוח שפוליטיקאים ותומכיהם האידיוטים השימושיים ימשיכו בוודאי גם בעתיד לתמוך בחוקים "מתקני עולם" כאלה ואחרים, פשוט כי הם נראים מאוד מאוד יפה על הנייר, ולעזאזל התוצאות בעולם האמיתי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם