המינוי של רגב: הזדמנות להשיב את התרבות הארצישראלית
אנשי תרבות, ספרות, תיאטרון וקולנוע מימין - זה בדיוק הרגע שבו עליכם להתייצב לצדה של שרת התרבות החדשה של ישראל מירי רגב
סופרים לאומיים, פסלים ימניים, קולנוענים אנשי ארץ ישראל השלמה: זו יכולה להיות שעתכם הגדולה, ובאותה מידה גם אחת משעותיכם הקטנות ביותר; אנשי תרבות, ספרות, תיאטרון וקולנוע מימין - זה בדיוק הרגע שבו עליכם להתייצב לצדה של שרת התרבות החדשה של ישראל.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כן, יהיה הרבה יותר קל להיסחף בזרם הביוב העכור של אנשי התרבות של ישראל משמאל, להרגיש חלק מהברנז׳ה ולחרף ולגדף את מירי רגב על תפקידה החדש. הרי הכינוי "בהמה" לאדם כלשהו, כפי שהתבטא אתמול גברי בנאי על רגב, הוא סממן תרבות גבה מצח בכל חברה מתוקנת.
לאמני הימין יש דיסוננס מובנה: ראשם באליטה התרבותית שעדיין נשלטת על ידי השמאל, וכפות רגליהם נטועות בקרב קהלם, או במי שאמור להיות קהלם - הימין המסורתי, פעמים רבות עממי. בין השאר, הדיסוננס הזה גורם ליצירה הדתית-ימנית בארץ להיות שולית יחסית וכמעט חסרת השפעה. מצד אחד איננו מתקבלים באמת כאנשי תרבות בקרב האליטה עקב היותנו אנשי ימין, ואילו רובו של הקהל הימני מסתכל בעין חושדת-תמיד בניסיונות למכור לו תרבות שכרוכה בעטיפה שהוא מזהה שנים רבות כמנוכרת לו ולמורשתו.
מינויה של מירי רגב לשרת התרבות- על כל רובדי-הרבדים של אישיותה, שאותה אנו מדמיינים בעיקר בזכות החיקוי הוולגרי של יובל סמו ב'ארץ נהדרת' - הוא הזדמנות להשתחרר מהצבת הזו, שכבר שנות דור משאירה מאחור את היצירה הארצישראלית הלאומית החשובה. הנה ההזדמנות לקחת צד, הזדמנות לומר לקהל הימני העממי: "כן, אנחנו אתכם. כן, אנחנו רוצים ליצור לכם ואתכם תרבות. בואו נעשה את זה יחד".
ישיבה על הגדר, או גרוע מכך - הצטרפות למגני המינוי הזה בצקצוקים או בהטחת עלבונות אישיים - תהיה בבחינת נתינת גט כריתות נוסף לקשר שבין האליטה הימנית (או לפחות זו שרואה בעצמה כזו) לציבור הימני הרחב והמסורתי. גם בתיאטרון, כידוע, מוחאים כפיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם