השיימינג בפייסבוק הוא תוצר של העצלנות שלנו
לייק או שייר הם לא הדרך להביע התנגדות לדברים שמפריעים לנו בחברה. אבל קל יותר להיות בטטת שיימינג מאשר לצאת לרחוב ולמחות בשמש
העצלנות שלנו גורמת לנו להפגין רק מהמקלדת, והמקלדת הפכה אותנו למפגינים זועמים וחסרי אחריות חברתית. כך קרה במקרה ההתאבדות של אריאל רוניס, שפוסט ברשת שבו נטען כי הוא גזען, הוביל אותו לשים קץ לחייו.לקום ולהפגין למען מטרה שאנחנו מאמינים בה? למי יש כוח? אם נעשה לייק או נשתף, זה ייקח לנו שנייה או שתיים במקום שעות ארוכות בהן נטרטר את עצמנו להפגנה בנסיעה ארוכה ומתישה. ואז, אחרי חצי שעה של חיפוש חנייה, נעמוד מתחת לשמש יוקדת עם שלט שכתבנו לבד על בריסטול שקנינו במו כספנו.
לעמוד מול אדם או ארגון שאנחנו רוצים שישנה את התנהלותו?
נשאיר את זה לאקטיביסטים פרועי שיער עם שרוואלים לבנים מטונפים. אנחנו אנשים רציניים. אנשים עובדים. הזמן שלנו יקר. בואו נסתפק בלייק. בואו נתרום בעבודה איזה שיתוף ונגמור עניין.
אבל לייק או שר זה לא מספיק. צריך להראות אמוציות. לצעוק בפייסבוק כמו שצועקים בהפגנות. אז בואו נעשה את השיתוף דרמטי. בואו נכתוב פוסט ז-ו-ע-ם עם הרבה סימני קריאה!!!!!!!!!!1 ככה ייראו כמה אנחנו אקטיביסטים. כמה אנחנו פועלים לשינוי חברתי. כמה אנחנו חברתיים וכל החארטה הזה.
בואו נזעם, בואו נקלל, בואו נקרא לכולם לשתף את הזעם שלנו. ואז ייראו שאנחנו לא עצלנים. שממש כמו אלו שטורחים לצאת אל העולם האמיתי ולהפגין, גם אנחנו משקיעים בשינוי חברתי. אקטיביסטים של מקלדת.
ומה זה משנה אם מה שכתבנו קשור למציאות? ומה זה משנה אם בדקנו את מה ששיתפנו? ומה זה משנה אם באמת נשנה?
העיקר הוא הסייק שנקבל מהלייק.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg