בשביל החרדים - הרבנות היא רק לשכת כוח אדם
התנגדות הרבנות הראשית לרבנים סתיו וריסקין נובעת בעיקר מחשש לפגיעה בכוחם של החרדים שמתורגם לג'ובים וכסף. חבל שהציונות הדתית לא מצליחה להשיב אש
לכאורה מדובר בהליך פורמלי. מועצת הרבנות הראשית, בראשות הרב דוד לאו, סירבה להאריך את כהונתו של הרב שלמה ריסקין ודרשה כי יתייצב לשימוע. עניין טכני, אומרים ברבנות, רבנים שחצו את גיל 75 צריכים להגיש בקשה ולהתייצב לפני מועצת הרבנות הראשית. לרוב הבקשה מאושרת באופן אוטומטי. אבל זה לא פורמלי. זה רק תירוץ. הרב אברהם יוסף, רב העיר חולון ואחיו של הראשון לציון, הבהיר בישיבת המועצה כי יש לברר עם הרב ריסקין את עמדותיו ההלכתיות בנושאי גיור ובנושאים אחרים.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
האמת היא שברבנות הראשית רוצים להעיף את הרב ריסקין ולבזות אותו בגלל עמדותיו. בדיון על חוק הגיור שנערך במועצת הרבנות לפני שנה וחצי קבע הרב אברהם יוסף כי הרב סתיו והרב ריסקין מבקשים לקעקע את מוסדות הרבנות הראשית ויש להביא אותם לדין משמעתי. "הם לא מתנהגים כרבנים", התלונן הרב יוסף, והוסיף שאין הנהגתו של הרב סתיו תורנית ויש לשלול ממנו את התואר רב. לא ייתכן שיש להם סמכות לגייר, הוא מחה נגד הרבנים ריסקין וסתיו. מעניין, הרב אברהם יוסף שכל כך חרד למעמד הרבנות הראשית, היה אמור לכהן כראשון לציון אבל העניינים השתבשו, חקירה פלילית שנפתחה נגדו אילצה את ש"ס להצריח אותו עם אחיו.
בעשרה באוגוסט 2014 הודיעה הפרקליטות על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע נגד הרב אברהם יוסף על עברות מרמה והפרת אמונים. על פי הפרקליטות, הרב יוסף קידם את בד“ץ בית יוסף הנמצא בבעלות משפחתו, תוך ניגוד עניינים וניצול מעמדו כרב העיר.
''רוצים להעיף אותו בגלל עמדותיו''. הרב שלמה ריסקין
צילום: מירי צחי
בהודעת המשטרה על המלצתה להעמידו לדין נכתב כי "על פי החשד, במסגרת תפקידו כרב העיר חולון ואף בעת שכיהן כממונה על הכשרות בעיריית אור־יהודה, הנהיג יוסף מדיניות פסולה לכאורה בתחום תעודות ההכשר, ולפיה אולצו בעלי עסקים החפצים בתעודות הכשר מסוג ‘מהדרין‘ לרכוש מוצרי בשר ומזון המצויים תחת פיקוחה של כשרות בד"ץ ‘בית יוסף‘. זאת, הן באמצעות איום שלילת הזכאות לתעודת הכשר מהדרין והן באמצעות אי־העמדת חלופות ראויות ובניגוד להנחיות הרבנות הראשית".
מאז חלפה כמעט שנה, מעניין מה קורה עם השימוע. יש לקוות שהמזימה לסלק את הרב ריסקין מתפקידו לא תצלח. המועצה המקומית אפרת עומדת מאחוריו. רבני ׳צהר׳ שולפים ציפורניים וכדאי לקוות שגם בבית היהודי מבינים את גודל החרפה. מה שבטוח, גב הגמל סדוק באופן קריטי. וחסר עוד קש קטן להרוס את העסק.
בואו לא נרמה את עצמנו, עבור החרדים, והם הראשונים להודות בזאת, אין לרבנות הראשית משמעות ומהות רוחנית. הרבנות היא לשכת כוח אדם ואמצעי לשמר את המונופול. החרדים יודעים לשמור על הרבנות. הם הוכיחו זאת היטב בבחירות לרבנות הראשית. כל היריבויות והטינות הפנימיות נשכחו לטובת איחוד ושיתוף פעולה נגד האויב המשותף: הציונות הדתית. ואילו האחרונים, כהרגלם, מרוב דיבורי אחווה דביקים וחיבוקי אחים עוד יותר דביקים, שרפו זה לזה את המחסנים.
בנושא הרב סתיו נאמר כבר הכול. בנט נכשל, חבריו למפלגה נציגי החרד"לים מרדו בו. האיחוד בציונות הדתית התברר כמס שפתיים מגוחך, רבני החרד"לים, כר‘ זכריה בן אבקולס התברכו בענוותנות ממאירה. הם העדיפו את מועמד החרדים רק כדי שחלילה לא ייבחר.
והנה, כעת, חוק הגיור שוכב במקרר עם פתק על הבוהן. לאיש לא בוער יותר לטפל בעניינם של מאות אלפי עולים יהודים למחצה, מהסכנה האורבת לזהות היהודית, מהניכור החילוני המופגן לממסד הרבני הנתפס כמושחת ומדיר. הניצחון החרדי ברבנות הראשית ובהסכמים הקואליציוניים הוא ניצחון פירוס, הקולות לביטול הרבנות רק יגברו ובתוכם התביעה הנושנה והמסוכנת להפרדת דת ממדינה.
תרבות השקר והקומבינה
כסף, כוח, השפעה, שררה, משרות, זה הסיפור האמיתי של העניין החרדי ברבנות הראשית. ההתנגדות החרדית לרב ריסקין, לרב סתיו, לרבני ׳צהר׳, אינה נובעת רק מהבדלי השקפות אידיאולוגיים אלא בעיקר מחשש לפגיעה בכוח ההשפעה העצום שצברו ברבנות. כוח שמתורגם לג'ובים וכסף. עבור החרדים לרבנות הראשית אין מעמד והשפעה ולו מזערית. אין להם שום רצון להיות חלק מחזון הראי"ה זצ"ל שהקים את הרבנות. אין קודש ברבנות המחוברת לישות הציונית. חרדים המשמשים ברבנות ומתפרנסים מהמדינה, לא טורחים לשאת תפילה לשלומה.
רבני ׳צהר׳ הם סדין אדום לא רק בגלל השקפותיהם המתונות בתחום הגיור אלא משום שאללי, הם פוגעים בפרנסה. הם משיאים זוגות בלי מעטפה שמנה. הם לא עושקים את קהילות הגולה עבור גיורים. הם לא מבקשים לטוס במחלקת עסקים, להתגורר במלונות חמישה כוכבים ולאסוף 500 דולר דמי אש"ל יומיים לכיס. לרבני ׳צהר׳ באמת אכפת מעם ישראל ומעתידו. הם לא כת מתגודדת שמפלה בין אשכנזים למזרחיים ומבזה חיילים במדים.
בדיחה על חשבוננו. הרב יונה מצגר בהארכת מעצר בחשד לשוחד
צילום: יוסי זליגר
לפני 11 שנה מונה הרב מצגר לרב ראשי בדיל חרדי בברכת הרב אלישיב ז"ל כמעשה שנועד להשפיל את הציונות הדתית שהעמידה מועמד עתיר זכויות כנשיא ׳צהר׳ הרב יעקב אריאל. ההסתבכות הפלילית של הרב מצגר היא חטא ועונשו קלאסי. כשהרב מצגר נבחר לפני עשור, כולם ידעו שמדובר בבדיחה צינית של עסקנים פוליטיים ליטאים כדי לבזות את הציונות הדתית ואת ממסד הרבנות הראשית. המינוי נולד בחטא היוהרה והסיאוב, העונש בא עם ריבית. הנה לכם גדולי הדור, על אחריותכם תרבות של שקר וקומבינה, ביזוי הדת וחילול השם.
בשנת 1932 כתב זאב ז'בוטינסקי מאמר תחת הכותרת: "יא, ברעכען" - כן לשבור. במאמר קרא ז'בוטינסקי לשבירת כוחה של ההסתדרות כארגון שלקח מונופול על העבודה המאורגנת. היום שווה לשקול שוב את הקריאה. לשבור את מונופול הרבנות הראשית במתכונתה הנוכחית. מי שחרד לגורל העם היהודי מבין שאסור לנו להיות בני ערובה של החרדיות. השטיח שלהם לניגוב הרגליים.
באחת מהשיחות שהיו לפרופ׳ ישעיהו ליבוביץ עם ראש הממשלה דוד בן־גוריון, אמר לו בן־גוריון: "אני מבין יפה מאוד למה אתה דורש בכל תוקף את הפרדת הדת מן המדינה. אתה מתכוון לכך שדת ישראל תהיה גורם עצמאי שהשלטון היהודי יצטרך להתמודד עמו. ולכן אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת מהמדינה. אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה". על כך ענה ליבוביץ: "ואני רוצה שדת ישראל תשתחרר משלטונך!" שניהם טעו. לא המדינה שולטת ברבנות אלא הרבנות במדינה אבל לא ככוח עצמאי ערכי המהווה מגדלור רוחני מעורר השראה אלא ככוח גשמי וגס.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם