דאעש היא לא קוריוז, כדאי שנתחיל להתכונן
בזמן שהמלחמות במזרח התיכון הפכו לרולטה מקסיקנית, והאמריקאים מגלים את תוצאות הסלחנות לאסלאם הקיצוני, דאעש ממשיכה להתעצם. כמו שזה נראה, אנשיה לא יעצרו בעיראק ובסוריה
לפני שנה בדיוק ישבתי מול צג המחשב וצפיתי בסרטון חשוך מעיראק. הפתיחה הייתה מסתורית באופן שאיך לומר, לא היה בלתי נעים. אווירה מעט אקזוטית, פיוט ערבי עצוב התנגן ברקע. אחרי הכותרות, מתחיל האקשן.עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- האם האפליקציה שאתם עומדים להתקין בטוחה?
- עובדי הנמלים ירדו למחתרת: "מוכנים לשבת בכלא"
מתוך האפלה הגיחה חבורת גברים חמושה מכף רגל ועד ראש ונקשה על דלת בית. קצין משטרה עיראקי פתח להם. הם תפסו אותו, קשרו אותו, כיסו את עיניו ובחדר השינה שלו, ערפו את ראשו בסכין. זה היה הסרט הראשון של דאעש שראיתי. סרט אימה. מאז עברו הרבה מים בחידקל, אבל תוך שנה דאעש, כמו כוח הגרביטציה של הגיהינום, גרר את המזרח התיכון לתוך כאוס מדמם שסופו אינו נראה באופק.

מלחמת העולם השלישית נפתחה בענני האבק האדירים של התאומים הקורסים. זו הייתה מכת הפתיחה של הג'יהאד העולמי. הנשיא בוש הבין את זה, אבל המערב ביקש לנוח אחרי המערכה בעיראק ובאפגניסטן. המחשבה הנאיבית של אובמה שביקש להתפייס עם העולם האסלאמי התפוגגה בצחנת גופות. והנה, כעת אותו אובמה, זוכה פרס נובל לשלום, שוקל כניסה קרקעית לעיראק. שקי הגופות יחזרו לפס הייצור.
המערב שכח מהי כוחה של תנועת המונים חסרת מעצורים השיכורה מהצלחתה האכזרית. תוך שנה המדינה האסלאמית הפכה לעובדה.
דאעש היא ג'יהאד מותאם לעידן המהפכה הטכנולוגית. שילוב של ימי הביניים עם גאדג'טים. טנדרים יורקי אש וראשים מתגלגלים. "מקס הלוחם בדרכים" פוגש את "משחקי הכס". גרסה מסוכנת וסדיסטית לאפיל המפורסם של צ'ה גווארה. גלוריפיקציה לדמות הלוחם, האנרכיסט בעל עקרונות טהורים המאיים על הסדר המערבי הקיים. דאעש מציעה לצעיר המוסלמי הרפתקה אנרכיסטית ניהיליסטית באצטלה של קדושה, לונה פארק של עריפת ראשים ואונס. אדרנלין וטסטוסטרון תמיד הובילו זכרים צעירים.
יש סצנה בלתי נשכחת בסרט "שתי אצבעות מצידון" שבה אחד החיילים מסביר את סבך האינטרסים הלבנוני. לעומת המציאות העכשווית באזור, לבנון היא מפעל שעונים שוויצרי. המלחמה בסוריה ובעיראק הפכה לרולטה מקסיקנית - כולם נגד כולם. בריתות ובגידות נרקמות אד הוק, האויב של אתמול הוא בעל הברית של מחר וחוזר חלילה.
האמריקאים והאיראנים, אויבים בהגדרה, נלחמים ביחד דה פקטו בדאעש עיראק. באותה שעה בעלות בריתה של ארה"ב, סעודיה וטורקיה, החברות בקואליציה נגד דאעש עיראק, מסייעים לג'בהת אל-נוסרה להילחם במשטר אסד, שהאיראנים והחיזבאללה נלחמים בעדו. מיום ליום נדמה שסופו של המשטר הסורי קרב, האויב סוגר ואסד מתבצר בערים הגדולות.
יש מי שסובר שאולי עדיף לתת לדאעש לנצח בסוריה מתוך מחשבה שעדיף אויב אחד עם כתובת, אויב שיש לו מדינה שעליו לכלכל ולהזין, מאשר תוהו ובוהו של עשרות רסיסי ארגונים. המציאות החדשה תחייב אותם להתנהל ברציונליות. מצד שני, פה זה המזרח התיכון, ההיגיון המערבי לא בהכרח פועל על הצדדים. הדנ"א של דאעש הוא מסע מלחמה בלתי פוסק. חזרה במכונת זמן פסיכוטית לימי הכיבושים הגדולים של מוחמד. כמו שזה נראה, הם לא יעצרו בעיראק ובסוריה.
שנה חלפה מאז שצפיתי בסרטון. שנה חלפה מאז כיבוש מוסול והיכרותנו עם אחד הצבאות האכזריים בהיסטוריה. דאעש אינם קוריוז. כדאי מאוד שנתחיל להתכונן.