פשיטת הרגל של הרשות למלחמה בסמים
עם טיעונים משנות השבעים, נתונים לא מדויקים והתקפה על כל איש ציבור שתומך בלגליזציה של מריחואנה – מה הפלא שהגוף האחראי למלחמה בסמים הפך לרשות למלחמה באנשים?
בשבועות האחרונים מתעצם הדיון הציבורי בנוגע להקלה על חוקי הקנאביס, שקובעים כי צרכני הצמח הינם עבריינים פליליים. את גודל האבסורד שבחוק כזה, הקובע כי אדם שהחזיק עלים מיובשים ולא פגע באיש הינו עבריין מסוכן, כבר מיותר להדגיש, שכן מרבית הציבור (60 אחוז לפי סקר שנערך בערוץ 10) תומך בהפסקת ההפללה ורדיפת הצרכנים שנהנים מהצמח לשימוש עצמי, בדיוק כפי שנהנים אחרים מבירה, קפה או סיגריה.כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
דיון זה עולה בכל שנה בתקופת האביב, בדרך כלל בעקבות גל תפיסות ומעצרים של מגדלי קנאביס פרטיים, אשר מעדיפים שלא להעביר את הכסף עבור הצמח לסוחרים מפוקפקים – גל שמוביל לתופעה המכונה "יובש" בשוק הקנאביס הישראלי. בעקבות היובש ועליית המחירים, שהגיעו עד לסכום מגוחך של 100 שקל לגרם (פחות או יותר מחירו של זהב) פורחת המחאה הציבורית ובעקבותיה מגיעות הצהרות פוליטיקאים ואישי ציבור ליברליים בדרישה לשנות את החוק.
כמו סיפור ידוע מראש, בכל פעם שמתעורר דיון כזה מפרסמת הרשות הלאומית למלחמה בסמים טקסטים מלאי כעס ונתונים שמבוססים לכאורה על הנזקים האדירים שנגרמים עקב השימוש בצמח. לא עקב שימוש 'מוגזם', או 'לא מפוקח' בקנאביס, אלא כל שימוש בו, שמוביל - כך על פי ראשי הרשות - לאלימות, התאבדויות, תאונות דרכים, סכיזופרניה והזיות קשות.
כמובן שהדברים אינם מדויקים. קנאביס, כמו קפה, אלכוהול, ריטלין ושאר חומרים, אכן משפיע על התודעה בצורה כזו או אחרת, ואכן עדיף להימנע משימוש תכוף בו בעיקר בגילאים צעירים. אבל אם אכן קנאביס היה מוביל לאותן תופעות לוואי חמורות, ואם כבר היום יש בישראל כחצי מיליון צרכני קנאביס (על פי נתוני הרשות עצמה), היכן הם כל אותם זומבים אלימים? איפה כל מכתבי ההתאבדות שנכתבו בגלל הצמח? וכיצד זה שמתוך 22,500 המטופלים בקנאביס רפואי בישראל (ברישיון משרד הבריאות) אף אחד לא עשה תאונת דרכים, לא השתגע ולא רצח אף אחד?
אבל הנקודה האמיתית היא חוסר ההבנה של הרשות את רוח הזמן ואת עיקר טענותיהם של התומכים בהסדרת השוק בחוק, שכלל אינם מנסים לעודד את השימוש בצמח, אלא פשוט להפסיק להפליל את צרכניו. "האהדה לה זוכה הסם בתקשורת הישראלית הופכת את הנושא עבור אישי ציבור רבים לקרדום לחפור בו בנסיון לזכות באהדה תקשורתית" מאשים יו"ר הרשות צבי הנדל באתר זה את הפוליטיקאים ואישי הציבור שמעיזים לנגח את טיעוניו. הנדל טוען כי חברי כנסת כמו משה פייגלין, תמר זנדברג, ינון מגל ועוד רבים, פועלים ממניעים סמויים ולא מתוך מחקר אובייקטיבי והגיון בריא. "הם גילו טריק איך להתחבב על התקשורת ואנחנו נשארים לעמוד בפרץ", הוא מסביר.
הנדל לא מבין את מהות הדיון הפוליטי והחוקתי, שכלל אינו בא לפאר את צמח הקנאביס, אלא פשוט לטפל בנזק האדיר שנגרם מרדיפת צרכניו - נזק העולה בהרבה על הנזק שנגרם לכאורה מעצם השימוש בו. מדינת ישראל מפסידה למעלה מ-2 מיליארד שקלים בשנה בגלל הרדיפה הזו - שכלל אינה מובילה לירידה בצריכה, לא בקרב בוגרים ולא בקרב צעירים.
המדינה הורסת את חייהם של אלפים עם תיק פלילי, מספר הצרכנים והמגדלים הולך ומתרחב, והשימוש הבלתי מפוקח מעביר מיליונים לקופות של ארגוני פשיעה, חברות תרופות ממכרות, יצרני 'נייס גאי' וסמים סינטטיים, וכמובן, גורמי טרור שמבריחים את החומרים לישראל.
גם הנתונים המדהימים ממדינות מערביות שכבר הפסיקו את הפללת צרכני הקנאביס באופן כזה או אחר וראו תוצאות חיוביות בלבד - ביניהן הולנד, ספרד, פורטוגל, צ'כיה, שוויץ, דנמרק, גרמניה ועוד - אינם מספקים את הרשות למלחמה בסמים. קולורדו, שעשתה לגליזציה מלאה וזכתה להון עתק שנכנס לקופת האוצר, ירידה בתאונות הדרכים הקטלניות, ירידה במקרי ההתאבדויות, ירידה בפשע, ברצח ובאלימות - ואפילו לירידה באחוזי השימוש בצמח בקרב בני נוער. הנתונים שמגיעים משם לא מספקים את הגוף היחיד בישראל שעדיין מחזיק באג'נדות של המאה הקודמת.
"אין דבר כזה סמים קלים", יטען יו"ר הרשות בכל הזדמנות, תוך שהוא מכחיש כי קפה למשל הוא סם קל לכל דבר, וכך גם סוכר, גלוטן ואפילו - ישמור השם - פייסבוק. "כל מי שמשתמש בהרואין ניסה קודם מריחואנה", הוא כותב, אך יתעלם מכך שכל מי שמזריק הרואין גם עישן קודם סיגריה, שתה אלכוהול או אכל שוקולד. הנדל וחבריו לארגון - ששוב פשט רגל מוסרית לאחרונה כשמנכ"ל הרשות נעצר בחשד לשחיתות ושוחד, ועתיד להיות מודח מתפקידו - ימשיכו לטעון ש"20 אחוזים מהשוכנים בכפרי גמילה בישראל הגיעו לשם בגלל מריחואנה". הם לא יסבירו שכאשר צעיר מגיע למשפט והשופטת נותנת לו שתי אפשרויות - כלא או מכון גמילה - הוא עושה את ההחלטה ההגיונית ובוחר ברע במיעוטו, אלא יציגו זאת כאילו מריחואנה ממכרת ומסוכנת "והנה המספרים המוכיחים זאת".
כך נוהגת הרשות בכלל הטיעונים שלה, שמתמעטים משנה לשנה. נציגיה מעוותים מסמכים רשמיים של ארגונים מקבילים בחו"ל ומפרסמים חוברות מרתיעות בצבעים זועקים - מכספי ציבור כמובן - בניסיון להמשיך ולדבוק במדיניות ההפחדה שהוכחה ככישלון מוחלט. אם זה היה עובד ומוביל לירידה בשימוש, היה יכול אדם להגיד ש"מילא", אבל אם צריכת הקנאביס רק עולה, למרות אותם שקרים והפחדות ולמרות התיקים הפליליים לעשרות אלפי ישראלים נורמטיביים לחלוטין, כיצד ניתן לתרץ את בזבוז הכספים הזה? הגיעה העת לסגור את הרשות למלחמה בסמים - שהיא למעשה רשות למלחמה באנשים - ולפתוח במקומה רשות להסברה, חינוך ועזרה למכורים. וטוב מוקדם ממאוחר.
ואם ננסה להסתכל על הצד החיובי, אז אם עד לפני כמה שנים טענה הרשות ששימוש בקנאביס הוא כמו מעשה התאבדות וכי "גראס המוות" גורם לצורכים אותו לחשוב שהם לטאות, היום הטענה היחידה שנותרה על כנה היא עניין הלגיטימציה שתינתן לכאורה לצעירים לנסות את הצמח - שגם היא אינה סיבה מספיק טובה להכניס אנשים לכלא או להרוס את חייהם עם תיק פלילי. הנתונים ממדינות המערב אף מוכיחים את ההיפך, אבל הרשות ואנשיה צמודים לסיסמאות משנות ה-70.
הכותב הוא יו"ר עלה ירוק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם