דו"ח ועדת האו"ם: כך עובדת השיטה נגד ישראל
ישראל, בתפקיד השעיר לעזאזל, משולחת במורד המדרון בכל כינוס. שאר המדינות נמנעות ממתן דין וחשבון על המצב אצלן בבית. מועצת זכויות האדם של האו"ם, תמונת מצב
ועדת החקירה שהוקמה על פי החלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם הגישה את מסקנותיה. הוועדה הוקמה כדי לחקור חשדות לפשעי מלחמה במהלך מבצע צוק איתן. כמובן לא היה טעם לטפח תקוות. כשברקע עומד התקדים של דו"ח גולדסטון, כבר אפשר לנחש לאן המהלך הזה יוביל. אם אין די בכך, הרי שבראש הוועדה הנוכחית עמד בתחילה פרופ' ויליאם שאבאס, שכבר מעת מינויו נשמעו טענות על הטייתו כלפי הצד הפלסטיני.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לפני כמה חודשים הטענות הללו קיבלו חיזוק משמעותי כשנחשף ששאבאס יעץ בעבר לאש"ף, והוא נאלץ להתפטר מתפקידו. אין ספק שמדובר בפתיחה הולמת לפעילותה של ועדה שתוצאות בדיקתה כבר ידועות מראש.
הדברים ידועים וההטיה ברורה, ובכל זאת, חשוב להבין שלא מדובר רק בהטיה נגד ישראל, אלא בשיטה של ממש. אבל בשביל להבין את השיטה הזו, ראוי להקדים כמה מילים על הגוף שממנו צמחה ועדת החקירה - מועצת זכויות האדם של האו"ם.
מועצת זכויות האדם של האו"ם הוקמה בשנת 2006. תפקידה המוצהר הוא להגן על זכויות האדם ולקדם אותן ברחבי העולם. אולם מטרות לחוד ומציאות לחוד. 47 מושבים יש במועצה, ורוב המדינות בה משתייכות לדיקטטורות האסלאמיות והאפריקאיות. נכון להיום בין המדינות היושבות במועצה נמצאות אלג'יריה, סין, קונגו, פקיסטן, ניגריה, רוסיה קובה, ערב הסעודית ועוד.
כידוע, המועצה עוסקת באופן אובססיבי בישראל. על פי נתונים עדכניים שהגיעו לידיי מארגון Human Rights Voices מיום הקמתה ועד לחודש האחרון, עברו במועצה 71 החלטות נגד ישראל, מתוך 211 החלטות שהתקבלו בסך הכול. מדובר בלמעלה משליש מכלל ההחלטות. אחרי ישראל ניצבת בטבלה סוריה עם 21 החלטות שהתקבלו נגדה. אחריה ניצבות בין היתר סודן, צפון קוריאה ואיראן – כל אחת מהן עם כמה החלטות בודדות שהתקבלו נגדה. המדיניות של המועצה נגד ישראל זכתה גם לעיגון רשמי, שכן בנהליה קיים סעיף אשר מחייב דיון נפרד ומיוחד על "מצב השטחים הכבושים בפלסטין" בכל התכנסות של המועצה. הסעיף הזה אינו קיים לגבי אף מדינה אחרת, והדיון על ישראל מצוי באופן קבוע על סדר היום של המועצה, ללא קשר לאירועים אחרים שהתרחשו בעולם.
בנשיאות המועצה עומדת כיום גרמניה, ותוקף כהונתה עומד לפקוע. על פי מידע שפרסם ארגון UN Watch, מי שביקשה לאחרונה להחליפה בנשיאות המועצה היא לא אחרת מערב הסעודית. כן, ערב הסעודית, זו שעורפת ראשים בכיכרות העיר, שוללת מנשים את זכותן לנהוג ופועלת לדיכוי נוצרים והומוסקסואלים. מי שרוצה להוסיף ולהתרשם ממצב זכויות האדם בערב הסעודית, יכול לפנות להחלטת בית המשפט העליון במדינה שהטיל לאחרונה עונש של 1,000 מלקות ולא פחות מעשר שנות מאסר על רייף בדאווי, צעיר שפתח בלוג בשם "הליברלים הסעודים" והורשע בעבירה של העלבת האסלאם. עונש המלקות שנגזר על בדאווי מתבצע בסדרות שאמורות להתפרש על פני 20 שבועות. סדרה אחת של מלקות כבר בוצעה, ומאז דווח על הידרדרות במצבו הבריאותי. הסיפור הזה, שמובא פה כדוגמה, לא הפריע לערב הסעודית לנסות לזכות בתואר "נשיאת מועצת זכויות האדם של האו"ם". לאחרונה נודע כי הניסיון לא צלח, אולם ערב הסעודית תוכל להמשיך לדון בהפרות זכויות האדם של ישראל במעמד רגיל של חברה מן המניין.
אז למה המועצה לזכויות אדם נטפלת לישראל? הסיבה הראשונה שרבים ודאי יחשבו עליה נוגעת לאנטישמיות ושנאת ישראל. ייתכן שיש בהתנהלותה של המועצה גם מניע כזה. אבל נראה שיש גם סיבה נוספת: ההיטפלות לישראל מאפשרת למדינות החברות במועצה להמשיך להפר את זכויות האדם במדינותיהן באופן תדיר, תוך שהן זוכות ללגיטימציה בינלאומית.
דמיינו את נציגה של סין יושב ומתדיין עם נציגה של קובה. הנציג הסיני לא יידרש להסביר את משטר האימים המתחולל ברחובות מדינתו. איש לא יעמת אותו עם המעצרים השרירותיים, העינויים וההוצאות הנרחבות להורג או עם ההגבלות המחמירות על האינטרנט וחופש הביטוי. נציג קובה לא ישאל שאלות, ומנגד גם לא יידרש להסביר מדוע קובה מונעת מאזרחיה לממש את זכויותיהם האזרחיות, כולאת אסירים פוליטיים ועומדת ברשימת המדינות המצנזרות ביותר בעולם.
לדיון יוכל להצטרף גם הנציג הרוסי, שלא יתבקש כלל לתרץ מדוע מדינתו מטילה צנזורה על עיתונים, חוסמת אתרי חדשות, דואגת לפיטורי מבקרי השלטון ודואגת לרדוף ולכלוא מפגינים נגד המשטר. כל אלו ביחד עם ערב הסעודית, עורפת הראשים וקוטעת האיברים, יוכלו לשבת בצוותא, לאחד כוחות ולהנפיק גינויים כלפי ישראל חדשות לבקרים.
ישראל, בתפקיד השעיר לעזאזל, משולחת במורד המדרון בכל כינוס של המועצה, כך שהמדינות נמנעות ממתן דין וחשבון על מצב זכויות האדם אצלן בבית. לא רק שחברות המועצה אינן מגנות זו את זו (ואם כן אז באופן מינורי), הן אף נוהגות לשבח זו את זו על הטיפול המסור למען זכויות האדם המתבצע בשטחיהן. כך כולן יוצאות נשכרות: המועצה משמרת את מעמדה ואת ההצדקות לקיומה, והמדינות יכולות להמשיך להפר את זכויות האדם בתחומיהן באין מפריע.
זהו הדיסוננס הטמון במועצת זכויות האדם של האו"ם. המילים "זכויות אדם" שמעוררות יראת כבוד וקונוטציה של רדיפת צדק הן למעשה מקום מבצרן של המדינות החשוכות והמדכאות ביותר, שמתנהלות בטקטיקה של ארגון פשיעה. עם פרסום דו"ח שאבאס חשוב לזכור את תפקידו של גינוי ישראל בשימור הכוח של המדינות המפרות זכויות אדם. אותן מדינות, שאגב לגימת מים מינרליים ולחיצה על כפתור ההצבעה, יודעות שתיוותרנה חסינות מכל ביקורת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם