השוויון האמריקאי – כסות להפרדה מהעולם
החלטת בית המשפט העליון בארה"ב על ההכרה בנישואים חד-מיניים היא עדות נוספת לאופן שבו החברה האמריקאית מתכסה במעטה שמפריד אותה מהעולם. בעידן אובמה השתנו הכללים, וארה"ב העדיפה להתכנס בעצמה, להתרפק בחומרנות ולהתחמק מעימות
אל תפריעו עכשיו לאמריקאים, הם חוגגים. הם עסוקים בעיסוי אגו קולקטיבי נמרץ, הם מלטפים אחד לשני את האגו במעין ליטוף מתמשך מאז שנבחר הנשיא ברק אובמה לשלטון.עוד כותרות ב-nrg:
- ראש הממשלה היווני הורה על סגירת הבנקים והבורסה
- ישראל למשתתפי המשט: "כנראה שטעיתם בדרך"
- אחרי שאיש לא בא: בת 7 חגגה יום הולדת מרגש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אם מתרחשים פיגועי טרור מזוויעים על פני שלוש יבשות בסגנון של כריתת ראש, פיצוצים, פיגועי התאבדות וטבח המוני על החוף, לאמריקאים יש תשובה. זהו מעין משיבון אוטומטי עם זמריר נאה או איזו פריזורה בלונדית ממחלקת המדינה, שחוזרת על המנטרה "אין שום קשר בין האירועים".

כך היה גם למשל בגל מעשי הטרור ששטף את צרפת בתחילת השנה. לממשל האמריקאי היו קשיים בהתרשמות גם ביחס לטבח ב"שארלי הבדו" וגם במרכול הכשר, וכן לעובדת היותם של הנרצחים יהודים.
אין סיבה להתווכח עם האמריקאים על הנושא עצמו, שבגללו הם חוגגים את עצמאותם השנייה, והוא החלטת בית המשפט העליון שמחייבת את כל מדינות ארה"ב להכיר בנישואים חד-מיניים. אפשר לטעון הרבה נגד ההחלטה, ואפשר כמובן גם לבסס אותה, אבל הפער התרבותי-ערכי שנחשף כאן בין ישראל לארה"ב הוא עצום. במידה מסוימת, אי אפשר לגשר על הפער הזה. במסגרת זו גם חוגגים האמריקאים את המסע להסרת דגלי ברית מדינות הדרום, כתגובה לטבח המוני בכנסייה.
האמריקאים, או האליטה האמריקאית, עסוקים בלחגוג את הקדמה שלהם, כפי שהגדיר אותה הנשיא אובמה: ההחלטה המכירה בנישואים חד-מיניים מביאה את החברה האמריקאית קרוב יותר לשלמות. בין אם ההחלטה נכונה ובין אם לאו, האדם הישראלי הסביר אינו יכול לתפוס מה ההתקדמות פה ואיפה ההצדקה להניף את ההחלטה על ראש שמחתם של האמריקאים. כאשר האתגרים הבינלאומיים מצד אויבים אסלאמו-נאציים כמו איראן ודאעש כל כך זועקים, ההתכנסות הפנימית המשמנת את עצמה ואשר מלאה מעצמה בנרקיסיזם קולקטיבי בולטת במיוחד.
האמריקאים עוסקים בפייסנות על סף כניעה לאיראן המתגרענת, והם אינם מוכנים להתייצב למערכה אמיתית נגד אויב שמהווה איום כל כך ברור על הקדמה האנושית, כפי שהגדיר זאת הגנרל ג'ון אלן, האחראי מטעם הנשיא לגיבוש הקואליציה נגד ארגון המדינה האסלאמית.
קשה לנתק את חגיגות הניצחונות הסמליים של הנשיא אובמה בשבוע האחרון ממה שרבים באמריקה, ובוודאי אלה שמציצים מבחוץ כאורחים, מבחינים בו בקמפוסים האוניברסיטאיים, למשל, או כשמסתכלים במבט חוצני על הביורוקרטיה האמריקאית, שקיבלה צביון סובייטי לחלוטין.
מרצה גרמני, בעצמו הומו, כתב מאחת האוניברסיטאות במערב בתגובה לאמירה של ידיד, שאמריקה שוקעת ועושה את דרכה לקראת חיסולה: "אל תבצע את השגיאה לחשוב שאמריקה מחוסלת, היא מתפקדת היטב. אלא שהכללים השתנו וממשיכים להשתנות, והתהליך הבלתי פוסק הזה נועד לחולל שינוי עמוק בארץ הזאת. אלה הכללים החדשים: ביטול הדיון הפתוח, השיח החופשי ועוד. במקומם – צייתנות, היצמדות לקו המפלגתי, חשיבה קבוצתית, ומעל לכל זה המנהיג הגדול. מנגד מופיעים ביטויי סלידה גלויה שנועדו לבוז לאחרים", כאלה שאינם נצמדים לערכים החדשים של דבקות בקו המפלגתי וצייתנות.
ישראלים שהגיעו להרצות באוניברסיטה במערב התיכון למשך סמסטר או שנה נתקלו בתופעה שאינם מכירים: החובה לעבור קורס באתיקה של האוניברסיטה, ואחר כך לעמוד ב"מבחן" באתיקה. אם נכשלו, לא יקבלו את המשכורות שלהם. ושוב, צריך לציין את זה, הופיע גם הפעם מרצה גרמני שכבר עמד לעזוב את המקום ואמר: "בגרמניה אף אחד לא היה מעלה על דעתו למלא שאלונים כאלה".
כמו שיהודים יודעים לזהות אנטישמיות, גם הגרמנים כיום יודעים לזהות "צייתנות" כשהם נתקלים בה בקמפוס, ברחוב או ב"ניו-יורק טיימס". הם יודעים גם לזהות את "המנהיג הגדול". התוכן הערכי של הקדמה האמריקאית הרבה פחות חשוב, ומה שחשוב הוא שבעידן אובמה משנים את הכללים. הדבר היחיד שהאמריקאים המרוקנים מבינים כיום הוא "שוויון" – במובן הטכני ביותר של המושג – ודווקא כאשר הפערים החומריים בקרבם הם הגבוהים בעולם.
האמריקאים רחוקים יותר מאי פעם מכל רגש טבעי, והמעושה והמלאכותי מכסים כמו פלסטיק דק ונוקשה על הכול. החברה האמריקאית נאפדת כולה בקונדום ורוד שמפריד בינה לבין העולם. גיבוריה האמיתיים היום הם ברוס ג'נר, שהחליט להפוך את עצמו מאלוף אתלטיקה אגדי לפרודיה לא ידידותית לנשים, ורייצ'ל דולזל, אישה לבנה שעשתה פרודיה אכזרית על האפריקאים-האמריקאים כשהתחזתה לשחורה במשך שנים ארוכות.
טוב שג'ון ויין או ג'ים מוריסון יישרו מזמן את הרגליים ב"גבעת המגפיים" שליד או.קיי. קוראל, ואינם צריכים לראות את כל זה. גרוע מכך: הם כבר לא יתלבטו אם לעבור ניתוח לשינוי מין.