פתאום כשהיוונים מרגיזים את אירופה זה בסדר
אותם אנשים שתומכים בזכות של יוון לסרב להצעת האיחוד האירופי, הפחידו אותנו בלי סוף כשהממשלה לא התיישרה לפי דרישות אירופה. תכירו את זהבס גלאונס ודובוס חנינוס
לו זר היה קורא את תגובותיהם של אנשי השמאל אתמול, לאחר שנודע כי העם היווני בחר להגיד "לא" במשאל על עתידו הכלכלי מול דרישות האיחוד האירופי, הוא היה חושב כי היוונים הביסו במו ידיהם את כוחות הצבא הנאצי המובל על ידי הפיהררית אנגלה מרקל.מכל עבר צצו להם סטטוסים של פוליטיקאים ופעילי שמאל שמהללים ומשבחים את יכולתו של העם היווני לעמוד מול כוחות הרשע דוברי הגרמנית. לעתים אף היה ניתן להתבלבל ולחשוב שזהבה גלאון היא בכלל זהבס גלאונאס, ודב חנין הוא בכלל דובוס חנינוס.
יש משהו מביך בגילוי הפטריוטיות היוונית המפתיעה הזו של האנשים שבדרך כלל סולדים מכל ביטוי של לאומיות כשהוא קורה כאן בביצה שלנו. מספיק להיזכר בפעמים שבהן הזהירו אותנו בדיוק אותם חוגגים מפני גורלנו המר, אם רק נעז להמשיך ולהרגיז את ממשלות אירופה.
חיפוש קצר בגוגל אפשר לי למצוא די בקלות לא מעט התבטאויות שמזהירות ומפחידות מפני צעדים ישראליים שלא תואמים את דעותיהן של ממשלות אירופה. הנה מה שאמרה למשל זהבה גלאון בתגובה ליוזמה של 16 שרי החוץ של האיחוד האירופי בנוגע לסימון מוצרי התנחלויות: "ישראל לא יכולה להמשיך ולטמון את הראש בחול כמו בת יענה ולהתעלם מכך שהמשך תחזוק הכיבוש וההתנחלויות לא מקובלות יותר על ממשלות אירופה". אגב, אותה גלאון שחגגה את הדמוקרטיה היוונית אתמול היא זו שהתנגדה למשאל עם בנושא הסוגיה המדינית כאן בארץ.
הרחוב היווני אמר לא
צילום: AP
עדות לצביעות
והנה מה שכתבו במרצ לאחר ההחלטה של יוון: "מתרגשים ביחד עם העם היווני שאמר היום לא לסחטנות של האיחוד האירופי השמרני והקפיטליסטי, וכן לדרך קשה וארוכה אבל גם צודקת. דרך שבה האזרח לפני הבנק והשוויון לפני ההון. בהצלחה למפלגת השמאל סיריזה ולציפראס שעומד בראשה, מסתכלים אליכם מעבר לים ומחזיקים אצבעות".
זהבה גלאון צילום: אמיר מאירי
אז רגע, אני רוצה להבין, עימות של יוון עם מדינות בכירות באיחוד האירופי וקריאה לצעדי האיחוד "סחטנות" זה בסדר, אבל אי הסכמה עם האיחוד בנוגע לחלקי מולדת - זו סכנה?
הגדיל לעשות חבר הכנסת דב חנין שכתב את השורה הבאה, "יוון נתנה היום תשובה. התשובה, במילה יוונית אחת: דמוקרטיה! לא הועילו הלחץ הכלכלי הקיצוני שהפעיל המימסד האירופי ומסע ההפחדה של רשתות הטלוויזיה והעיתונים ביוון. יוון בחרה לא להיכנע. הדרך שלפניה היא קשה ומסובכת ביותר - אבל זו לפחות דרך קדימה".
קראתם נכון, שם זו דמוקרטיה, כאילו אם העם היווני היה מחליט להגיד "כן" זו הייתה דיקטטורה. אבל כאן, במדינה שבה במשך שנים מוכיחות הבחירות פעם אחר פעם שפנטזיות השלום של חנין וחבריו לא חלחלו עמוק מספיק, הם ממשיכים להטיף ולייחל ליום שבו יחליטו האירופאים וחבריהם לכפות עלינו את דעתם.
ייתכן שהעם היווני קיבל אתמול החלטה אמיצה וטובה עבורו, ייתכן שהעם היווני זרק עצמו אל התהום, לא יודע, אני לא מבין גדול בכלכלה, אבל אם יש דבר שאני מצליח לזהות בקלות זו צביעות, והפטריוטיות היוונית העזה ועידוד העמידה האיתנה של יוון מול גורמי ענק מבחוץ, שאנו עדים לה מצד אנשי שמאל מסוימים, היא העדות הכי טובה לכך שצריך לקחת את כל מה שהם אומרים לגבי המצב כאן בעירבון מוגבל. מאוד מוגבל.
אחיי היוונים, מקווה שתשרדו את המשבר, אבל איך לומר, אחרי שראיתי מי בצד שלכם אני לא מאוד אופטימי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם