ראשי » חדשות » דעות

"אם היה לו צבע עור אחר, המדינה הייתה פועלת אחרת?"

קרוב משפחתו של מנגיסטו טוען כי העובדה שהעדרותו לא דווחה על ידי התקשורת, והתנהלותה של המדינה מעלות שאלות קשות בנוגע ליחס לבני העדה האתיופית. "עשו הכל בשביל להחזיר אלחנן טננבאום, למרות שהוא עשה זאת בדעה צלולה"

אברה מנגיסטו - השאלות הקשות: סוף סוף אפשר לדבר על זה. אזרח ישראלי נמצא בידי חמאס. סוף סוף אפשר לזעוק את הכאב אפשר לשתף, אפשר לבכות בקול. אני לא יודע כמה משפחות היו מחזיקות מעמד כמו משפחת מנגיסטו. להיות עם הידיעה שהבן שלך נמצא בידי האויב, אבל לך, לך אסור לספר, אסור לדבר, אסור לשאול.

עוד כותרות ב-nrg:
פישר ישוחרר למעצר בית עם איזוק אלקטרוני
28,000 טון פסולת מסוכנת: כתבי אישום נגד בז"ן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כשהמדינה אומרת אנחנו מטפלים בזה אין לכם מה לדאוג, אתה בטוח שיש מי שדואג ויעשה הכל להחזיר אותו. אבל האזרח ששמו אברה מנגיסטו בן 28 תושב אשקלון נמצא בשבי של חמאס כבר שמונה חודשים. שמונה חודשים שהמשפחה נמצאת באי וודאות, כי אסור לשאול, אסור לדרוש, "כי זה יכול לגרום למותו" כפי שאמרו למשפחה.
 
ואתה משפחה נאלצה לא מזמן להתמודד עם מות אחיו הגדול של אברה, מתמודדת כיום עם אי וודאות לגבי בן נוסף. אברה מנגסטו חצה את הגבול לכיוון עזה על דעת עצמו, אבל האם באמת ניתן לכנות זאת כ"דעת"? איזהו דעת מובילה אדם ללכת לכיוון האויב? המשפחה שנמצאת כעת במצב כל כך רגיש, מבקשת להחזיר את בנה הביתה.

בימים הבאים השאלה שתעסיק את המדינה ובמיוחד את התקשורת תהיה: האם צריך לעשות הכל על מנת להחזיר מישהו שעבר בעצמו את הגבול? האם למדינה יש אחריות גם למי "שהפקיר" את גורלו?

מן הצד השני לבני הקהילה האתיופית שסובלת מאפלייה כבר שלושה עשורים תהיה מולם השאלה: האם במידה והיה מדובר באדם שצבע עורו שונה המדינה ובמיוחד התקשורת היו פועלות אחרת?

המקרה הזה מחזיר אותי ל"שבוי" אלחנן טננבאום אשר המדינה עשתה הכל על מנת להחזירו לישראל, למרות  שהוא בחר להגיע לידי האויב ובחר זאת בדעה צלולה, תוך שהוא יודע מה המשמעויות של מעשיו וההשלכות לכך. זאת, בניגוד לאברה מנגיסטו שדעתו לא הייתה צלולה כאמור, וסבל מדיכאון בעקבות מות אחיו הגדול שהיה עבורו דמות לחיקוי.

"תגיד תודה שאתה גבר לבן":
  
 
עובדה זו מובילה אותי לשאול מספר שאלות:

האם יש דמיון בין השניים? האם חיי אדם אינם שווים? האם המדינה תעשה את אותו המאמץ על מנת להחזיר את אברה לחיק משפחתו?

מאז ההיתר לפרסם את נסיבות המקרה הרשתות החברתיות מלאות בתגובות סותרות. יש הדורשים לעשות הכל על מנת להחזירו ויש הטוענים כי אדם אחראי על מעשיו ולכן אין אחריות למדינה לעשות להשיבו. אני סבור כי כל אדם אשר נודע לו שאחד מבני משפחתו נמצא בידי האוייב יעשה הכל על מנת להושיעו.

אז בואו שימו את עצמכם במקום אותה משפחה ותחשבו טוב טוב האם הייתם מוותרים? האם לא הייתם עושים הכל על מנת להחזיר את בנכם הביתה?  אפשר ורצוי לדון על הדרך ועל המחיר, אבל בימים אלה צריך לחזק את המשפחה להשתתף בצערה ולעשות הכל על מנת להחזיר אזרח ישראלי שנמצא אצל האויב לשטח ישראל.

שמונה חודשים שאזרח ישראלי נמצא בשבי חמאס, והתקשורת לא מזכירה זאת. תחת התירוץ של צו איסור פרסום. התחושה בציבור היא כי התקשורת לא עשתה מספיק מאמצים להסיר את הצו או לפחות את חלקו.
האם במידה והיה מדובר באדם אחר התקשורת הייתה אקטיבית יותר, נמרצת, דורשת תשובות? תשובות לשאלות אלה ספק אם אני מתכוון למצוא בקרוב.

מחאה ברשת:

 

המצב המורכב שהמשפחה נאלצת להתמודד איתו קשה ובכלל לא פשוט. הן מבחינה תקשורתית והן מבחינת דעת קהל. במקרה שבו הבחור בחר ללכת לעזה, קשה לגרום לדעת הקהל לבוא לטובתך ולגרום להד תקשורתי על מנת להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות. עם כל זאת, אני סבור כי עדיין מוטלת האחריות והחובה על המדינה להשיבו לישראל, אם כל נסיבות המקרה הטרגי, וכולי תקווה כי משאלת הלב של המשפחה תתקיים בקרוב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח