רוח הגוש מנשבת בנגב
הפרחת השממה בידי מפוני גוש קטיף היא פלא מיוחד במינו. היא כמובן לא מצדיקה את העקירה בדיעבד, אבל צריך להפנות זרקור גם אליה
עשרות מנשות גוש קטיף התאספו ביום שלישי באולם של היישוב גני־טל, ליום עיון לציון עשר שנים לעקירה. המקומות שמהם הן התקבצו יכולים ללמד על השינויים שחלו במפת ההתיישבות בדרום מאז עקירת גוש קטיף. היו שם נשים שהגיעו מנווה ומבני־נצרים, יישובי חבל חלוצה - חבל היישובים החדש שהוקם בידי העקורים בנגב המערבי, סמוך לגבול הרגיש עם מצרים.
היו נשים שהגיעו מנטע, מכרמי־קטיף ומבני־דקלים, יישובי מזרח לכיש, חבל ארץ נוסף שגאלו עקורי גוש קטיף בשנים האחרונות. היו נשים מנצר־חזני ומגני־טל, היישובים שעיבו באופן משמעותי את ההתיישבות במועצה האזורית נחל שורק, נשים מניצן החדשה ומבאר־גנים שהתווספו למועצת חוף אשקלון, ונשים משבי־דרום, היישוב החדש שנוסף למועצה האזורית מרחבים.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
רבים מעקורי גוש קטיף לא מרגישים בנוח כשמדברים בשבח היישובים הרבים שהוקמו על ידם בעשור האחרון. הם חוששים שדיבורים על התועלת שהפיקה ההתיישבות בנגב מבואם עלולים להתפרש חלילה כהצדקה מסוימת של תוכנית ההתנתקות. אפשר בהחלט להבין אותם, ועדיין מותר לדבר בהשתאות על האנשים הללו, שבגיל לא צעיר ואחרי כל מה שעברו בתקופת העקירה ובשנים שאחריה, אזרו כוחות להקים יישובים חדשים ולהפריח חבלי ארץ שבחלק מהמקרים היו שוממים כמעט לחלוטין.
מי שנוסע בכבישי חבל חלוצה או בכביש 358 שבמזרח לכיש, לא יכול להישאר אדיש מול מראות ההתיישבות החדשה, שקשה למצוא כצותם במדינת ישראל של 2015.
שום יישוב חדש, אפילו לא חבל ארץ, אינו מצדיק את עקירת גוש קטיף ותוצאותיה. ועדיין, במלאת עשר שנים לעקירה יש מקום להפנות זרקור גם לרוח החלוצית של תושבי הגוש שלא פסקה, והצמיחה תוך שנים ספורות כמה 'גושי קטיף' במרחבי הנגב.
ביום שלישי הקרוב ימלאו חמש שנים לפטירתו של הרב יהודה עמיטל זצ"ל, ראש ישיבת ‘הר עציון‘. פרשת ‘הרב מהצפון‘ גרמה לרבים מתלמידיו של הרב עמיטל להיזכר בימים האחרונים בעמדתו הנחרצת כלפי תופעת ההיוועצות ברבנים בעניינים גשמיים. "יש הרואים כאידיאל את המצב שבו אדם פונה לקבל הדרכה מרב בכל מצב, וסוברים שזוהי מדרגה של יראת שמים", אמר הרב עמיטל. "לדעתי זוהי תופעה בעייתית, הנוגדת את מה שנדרש מן האדם, ואת תפילתנו ‘ותקננו בעצה טובה מלפניך‘" (מתוך ספר שיחותיו ‘והארץ נתנה לבני אדם‘, הוצאת תבונות).
הרב עמיטל חינך את תלמידיו לחשיבה עצמאית. הוא סבר שחלק ממבחן האישיות של האדם הוא ביכולתו לקבל באומץ החלטות קשות, וגם ראה ערך בכך שהאדם יסמוך על הקב"ה ולא על בשר ודם.
"אסור שאדם יהיה תלוי באדם אחר, אפילו אם מדובר ברבי", אמר הרב עמיטל, וסיפר על כך סיפור חסידי. חסיד אחד בא לרבי וביקש על צורך מסוים. השיב לו הרבי שלשם כך יהיה עליו לשלם ‘פדיון‘ בסכום גבוה מאוד. לאחר כמה ימים חזר החסיד לרבי וסיפר לו שהצליח במאמצים רבים לגייס חצי מהסכום שהרבי נקב. הרבי סירב לקבל את הסכום החלקי. חזר החסיד ואסף כסף נוסף, ובכל פעם סירב הרבי להסכים לפחות מהסכום שדרש. בסופו של דבר פקעה סבלנותו של החסיד, והוא הכריז: אם כך, אני מאמין שהקב"ה יעזור לי גם ללא עזרת הרבי! שמע זאת הרבי ואמר: עכשיו הקב"ה באמת יעזור לך. "המטרה הושגה", הסביר הרב עמיטל, "ברגע שהחסיד הבין שאת עיקר המאמץ והפנייה לקב"ה הוא צריך לעשות בעצמו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם