שנה לצוק איתן: המבצע חי בתוכי בכל יום
מוזר לי להשתמש במילים "שנה לצוק איתן", מכיוון שאצלי לא עברה שנה. אותי המבצע עדיין לא עזב
"נגמר, נגמר", שר עידן עמדי ברדיו בג'יפ של הרס"פ. זה היה בוקרו של היום ה-20 מאז גויסנו למילואים בצו 8, והיום העשירי מאז הצטרף הגדוד שלנו לכניסה הקרקעית לרצועת עזה. בלילה שלפני זכה הצוות שלי למעט רגיעה, בעקבות תקלה שהשביתה את הטנק שלנו, וישנו שינה טובה על מזרונים בבית ספר נטוש בקיבוץ סעד.ישבנו צפופים בג'יפ ועשינו את דרכנו חזרה לשטח שבו החימושניקים תיקנו את התקלה בטנק. "נגמר, נגמר", שר עמדי, ואנחנו טיפחנו תקוות שזה באמת נגמר ואנחנו אוטוטו חוזרים הביתה. "זה הרי שיר של אחרי מלחמה", חשבתי לעצמי.
מספר שעות לאחר מכן, בעודנו ממתינים עדיין לתיקון התקלה בטנק, עף פצמ"ר מעל ראשנו ונחת במרחק של כמה מאות מטרים בלבד מהמקום שבו ישבנו. שמענו את הפיצוץ המחריד. ארבעה חיילים נהרגו מאותו פצמ"ר קטלני.
רק ימים ספורים קודם לכן נהרג חייל אחר מפגיעת פצמ"ר, בדיוק באותו מקום שהצוות שלי ישב בו דקות ספורות לפני. אף אחד לא ידע מתי יפלו פצמ"רים ואיפה. זה יכול היה להיות כל אחד מאיתנו. ההרגשה הנוראית הזאת מלווה אותי עד היום.
שבוע וחצי לאחר מכן שוחררנו מהמילואים וחזרנו לחיים האמיתיים. "נגמר, נגמר", ניגן אז השיר ברדיו, אבל בשבילי ובשביל רבים אחרים המבצע לא נגמר, הוא רק החל. אמנם לא נפצעתי פיזית, ואני מודה לאל על כך, אבל ההלם, הפחד והאינטנסיביות שעברתי באותו חודש מסויט מלווים אותי עד היום, גם שנה אחרי.
החזרה לחיים לא הייתה קלה. בחודשיים הראשונים הייתי חולה כמעט כל שבוע, בכל פעם במשהו מוזר אחר. קיבלתי וירוס באוזן שגרם לי לאבד שיווי משקל, ובמשך שבועיים לא יכולתי לעמוד יותר ממספר שניות. מעט לאחר מכן סבלתי מכאב גרון חריף במשך שלושה שבועות, למרות שהבדיקות שביצעתי הראו שהכול תקין. אפילו האנטיביוטיקה לא עזרה לי להירפא. בדיעבד, אני מבין שאלו היו מקצת ההשפעות של המבצע.
במשך כמה חודשים הסתובבתי עם מועקה גדולה בלב וחשבתי רבות על המבצע. החיים לכאורה חזרו למסלולם, אך המבצע עדיין חי בתוכי במידה רבה. עד היום, למעשה, המבצע נותן את אותותיו. המון דברים קטנים מציפים פתאום את הזיכרונות מהמבצע ומחזירים אותי לאותם ימים.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לאחר מספר חודשים הבנתי שעליי לטפל במועקה שליוותה אותי. התחלתי בטיפול על-ידי דיקור סיני, כדי לשחרר את האנרגיות השליליות. הטיפול הראשון היה חזק ועוצמתי. המועקה והזיכרונות עלו בצורה מוגברת, עד שפרצתי בבכי. הרגשתי מותש ובסופו של דבר נרדמתי. זה היה הצעד הראשון בחזרה לחיים נורמליים.
בשלב הבא אזרתי אומץ והתקשרתי אל היחידה לתגובות קרב בתל-השומר. לאחר השיחה הוזמנתי להשתתף בפרויקט 'שומר איתן', פרויקט ייעודי למשתתפי המבצע שחוו קושי נפשי. המפגש הראשון התקיים במתכונת של קבוצת תמיכה עם שלושה חיילים נוספים. פגשתי שם אנשים נורמלים ורגילים לחלוטין, שבדיוק כמוני נקלעו לאירוע המטלטל בחייהם והתמודדו לאחר מכן עם קשיים נפשיים דומים לאלו שלי.
לראשונה הרגשתי הבנה ושותפות גורל. יצאתי עם תחושה הרבה יותר טובה כלפי מה שעברתי. בהמשך עברתי סדרת טיפולים אישיים עם פסיכולוג מטעם היחידה לתגובות קרב, שם עברנו על כל מה שחוויתי במבצע והתמקדנו בחוויות הקשות במיוחד.
למרות הטיפולים, המבצע עדיין לא עזב אותי לגמרי. זו הייתה החוויה הכי מטלטלת שעברתי בחיי, וגם שנה אחרי אני עדיין מרגיש אותה בעוצמה. מוזר לי להשתמש במילים "שנה לצוק איתן", מכיוון שאצלי לא עברה שנה. אצלי המבצע חי מאז ברציפות בכל יום.
לשמחתי, קיבלתי החלטה טובה ונכונה כשבחרתי לפנות לטיפולים בעוד החוויות עדיין טריות וחדשות יחסית. הטיפולים שעברתי עזרו לי לשנות את ההסתכלות על אירועי המבצע ושחררו את המועקה הקשה שחוויתי.
בזכות הטיפולים, למדתי להתמודד עם החוויות הקשות שעברתי ולהמשיך בחיים תקינים ושמחים. למדתי שלמרות אותו חודש חם ואינטנסיבי, החיים ממשיכים. זה חייב להיות כך. כי החיים יותר חזקים מהכל, והחיים מנצחים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם