מי נתן לחייל הנוצרי מכשיר הקלטה לחקירה?

הטור שכתבתי על התעלמות התקשורת מהכאת החייל הנוצרי היה מכה לאגו הנפוח שלי. אבל בסביבתו ממשיכים לטעון כי הוא אכן הוכה ומספרים מה גרם לו לספר כי בדה את הסיפור

אראל סג''ל | 19/7/2015 10:05
תגיות: זהבה גלאון
החייל הנוצרי שנחשד כי בדה את תקיפתו גורם לאפקט 'זאב זאב'. מעתה, כל סיפור דומה יתקבל בהרמת גבה. אבל אסור שבגלל תפוח רקוב אחד, אם הוא אכן כזה, נפקפק בגיהינום של הנוצרים המשרתים בצה"ל השבוע נפלתי בפח. זה לא רע לאגו ליפול בפח מדי פעם. ברוך ה' גידלתי לי אחד נפוח.

עוד כותרות ב-nrg:
"עיד אל פיטר שמח": הטעות המביכה של חזן
האוניברסיטה העברית במקום ה-23 בעולם
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

מעשה שהיה כך היה: בראשון קיבלתי דיווח על חייל נוצרי מיפיע שהותקף בשעות הבוקר על ידי צעירים מוסלמים מהשכונה המזרחית בנצרת. התיישבתי וכתבתי עליו במלוא הזעם הקדוש, רטנתי נגד התקשורת שלא מסקרת את המקרה והדגשתי את ההתנהלות המופקרת של המדינה ביחסה להתנכלויות לחיילים הנוצרים בצה"ל. אלא מה, מסתבר שעבדו עלי, ולמרבה הצער נפלתי קורבן לתרמית.
צילום: פורום גיוס העדה הנוצרית
הפציעות על החייל הנוצרי שהודה כי גרם אותן לעצמו צילום: פורום גיוס העדה הנוצרית

על פי הודעת דובר משטרת נצרת־עילית, החייל הודה בחקירתו כי בדה את האירוע מלבו, וכחלק מהתוכנית אף פצע את עצמו. החייל עוכב בחשד למסירת הודעה כוזבת ושיבוש הליכי חקירה, והועבר למשטרה הצבאית להמשך חקירה.

אם להודות בקלוני, יש לי נסיבות מקלות. לא הייתה לי סיבה לחשוד. ראשית, אני מאמין לבני אדם. שנית, בשנה האחרונה היו לפחות עשרה מקרים של התנכלות לחיילים נוצרים, וברשתות החברתיות נמשכת ההסתה נגדם ללא מפריע.

בכל אופן, מיד לאחר הודעת הדובר שוחחתי עם עו“ד אייל פלטק שהגיש את התלונה. פלטק עמד על דעתו שהחייל הותקף. לטענתו, החייל ומשפחתו הודו שבדו את התקיפה משום שפחדו פחד מוות מתגובת משפחת הפשע הנצרתית שנטלה חלק בהכאה. למחרת נחקר החייל במצ“ח ושוחרר.

יש משמעות לשחרור החייל לביתו. מסתבר שעבודת החקירה של משטרת נצרת הייתה רשלנית. מצלמות האבטחה באזור לא נבדקו, ואמו של החייל שהורידה אותו בתחנה לא זומנה לחקירה. בנוסף, לא נבדקה גרסתו שלפיה בארבעת החודשים האחרונים הוא ביקש ממפקדיו לצאת על אזרחי מחשש להתנכלות.
nrg ניוזלטר דיוור יומי

אבל היה עוד דבר שנודע לי מפי אחד האנשים המקורבים לנושא. במהלך החקירה במשטרת נצרת־עילית חשפו השוטרים כי החייל נכנס לחקירה עם מכשיר הקלטה. המקור שלי טען שהמכשיר ניתן לחייל על ידי עיתונאי ‘מקור ראשון‘. זה נשמע לי מוזר. בדקתי בעיתון, אף אחד לא ידע מזה. מאוחר יותר הבנתי את הסיפור. במהלך חצי השנה האחרונה עורכת תוכנית 'המקור' של ערוץ 10 תחקיר על נושא החיילים הנוצרים בצה“ל, ותחקירן של 'המקור' הוא זה שהלביש על החייל את המיקרופון האלחוטי.

למען ההגינות נאמר שאין לייחס בהכרח לתפיסת המיקרופון את ההודאה של החייל בביום התקיפה, אבל ברור שהוא נבהל מאוד בשעה שנחשף. אגב, בשיחות פנימיות החייל טוען שהוא הותקף ולא בדה את התקיפה. בכל אופן, התוצאה בשטח היא אפקט 'זאב זאב'. חוששני שמעתה כל סיפור תקיפה דומה יתקבל בהרמת גבה. אסור שזה יקרה. אסור שבגלל תפוח רקוב אחדֿ, אם הוא אכן רקוב, נפקפק בגיהינום שעוברים נוצרים שבוחרים לשרת בצה"ל.

בראש של זהבה

שמעתי השבוע את רוני דניאל, הפרשן הצבאי של ערוץ 2, מדבר על ההסכם עם איראן ומצטט מפי גורמים ״מקצועיים ולא פוליטיים״, ש"ההסכם לא כל כך רע". וואלה? הגורמים המקצועיים והלא־פוליטיים שכשלו בכל הערכה מודיעינית ב־700 השנים האחרונות? בואו נודה בעיניים עצובות על האמת העירומה: עדיפה חוות דעתו של נהג מונית עם כרית לטחורים, מהפרשנות של כל אותם קצינים שרק לפני חמש שנים הבטיחו שאם נרד מהגולן נאכל חומוס בדמשק.

בעקבות חתימת ההסכם עם איראן ביצעתי השבוע משימה עיתונאית מורכבת ומסוכנת. כיוון שהכול כבר נאמר, לא הייתה לי ברירה אלא לחדור לראשה של יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, בשעה שהקלידה פוסט בפייסבוק על ההסכם והתגובה הישראלית כלפיו. על אף הסכנה שבהיתקלות בקלישאות משומשות ורעבות, הצלחתי לדוג כמה מחשבות.

צילום: אמיר מאירי
לא מגיבה אוטומטית? זהבה גלאון צילום: אמיר מאירי

"לפני התגובה האוטומטית (כי אני הרי לא יוצאת אוטומטית נגד עמדת ישראל בכל הזדמנות) להסכם המעצמות עם איראן, כולנו צריכים לקחת נשימה ארוכה (כמו שאני לוקחת, למשל, כשאני שומעת שאילן גילאון צריך לעמוד בראש הסיעה), לפנות זמן ולקרוא ולהבין את פרטי ההסכם (אקרא כמובן בהזדמנות, אבל מה זה משנה, יש לי כבר תזה מוכנה). ברור שלאיראן יש תכנית גרעין ואני ממש לא מזלזלת בכך שאיראן גרעינית (אני דווקא מזלזלת ואומרת בכל הזדמנות שנתניהו עשה ועושה שימוש ציני באיום האיראני) היא איום שישראל, כמו כל העולם המערבי (וואלה, איראן אמנם קוראת להשמדת ישראל ולא להשמדת כל העולם המערבי אבל זו סמנטיקה) צריכים לעשות כל מאמץ כדי למנוע (הנה אמרתי מה שחייבים להגיד).

“לצערי, התנהלות נתניהו סביב הסוגיה, האמירות הפומביות נגד האמריקנים וההתערבות בפוליטיקה פנימית (רק לנו מותר לבקש התערבות כזו), העלו את יחסי ישראל וארצות הברית על מסלול התנגשות. במקום להיות חלק מהפתרון של הקהילה הבינלאומית, ישראל הפכה להיות חלק מהבעיה (שימו לב איך אני סותרת את דקרט, אפשר לא לחשוב ולהיות קיים).

“זו לא סתם אובססיה. נתניהו מאמין בכל לבו שההסכם יקרב את איראן לפצצה גרעינית, יעודד טרור ויערער את היציבות האזורית (דיבורים של ימנים שאני חייבת לכתוב). אנחנו לא מזלזלים בעמדתו (אנחנו כן, אחרת לא הייתי כותבת את הפוסט הטיפשי הזה). אבל חשוב שנבין שזו לא רק סוגיה ישראלית. כל העולם מתנגד לאיראן גרעינית והאמריקאים לא נאיביים (הם כבר היו נאיביים עם צפון־קוריאה ותמכו באחים המוסלמים של מורסי, אבל למה להיות קטנוניים?). אובמה מאמין שההסכם יתרום לשלום העולמי (גם צ‘מברליין האמין), ישרת את האינטרסים של ארצות הברית ויחזק בסופו של דבר את ביטחון ישראל (חחח).

“מהפרטים שאנחנו שומעים ברור שההסכם אינו מושלם (שמעתי, למי יש כוח לקרוא מאה עמודים). הוא לא הופך את איראן לחסידת אומות העולם או לחובבת ציון. אבל מטרתו להרחיק את איראן מהפצצה, להסדיר מנגנונים בינלאומיים לפיקוח ולאפשר לקהילה הבינלאומית לפעול במידה ויופר ההסכם (כמו שהיא פועלת באוקראינה, בסוריה או בסודן?). קשה לקנות את הטענה של נתניהו שעדיף היה להמשיך לתת לאיראן לדהור לפצצה בלי הסכם מאשר להגיע להסכם הזה (הסכם עם הסרת סנקציות טוב מהיעדר הסכם בלי הסרת סנקציות, שוב אני מדברת שטויות אבל זה נשמע הגיוני).

“גם הבוקר נתניהו ממשיך לדבר על להשפיע על חברי הקונגרס האמריקנים ולהתערב בפוליטיקה האמריקנית (גם אנחנו תומכים בהתערבות מדינות זרות בפוליטיקה ישראלית ובמימון עמותות נגד ישראל, אבל לנו מותר). בין כל הברברת של נתניהו על הנושא האיראני (כי פצצות אטומיות הורגות רק ליכודניקים ולא פוגעות בתומכי מחנה השלום) אני לא זוכרת שהוא הציע שום תכנית אלטרנטיבית ואף לא הצעה אופרטיבית אחת (בואו לא נחשיב את ההכנות הצבאיות לתקיפה ואת משטר הסנקציות כדי לא להרוס את התזה), רק הפחדות שקריות, התקרבנות וייאוש (האיראנים מאיימים בהשמדת ישראל, הם פנאטים ואולי תהיה להם פצצת אטום, אז מה? גם בשנות השלושים הזהירו וראינו שלא קרה שום דבר דרמטי).

“מנהיגות אמיתית (די, אני לא פחות משולה. תפסיקו להזכיר אותה) נמדדת לא בהשמצות ובהפחדות (כמו הפוסט שלי) אלא ביכולת להציג חזון (לה־לה־לנד), להיות אמיץ (להיכנע), להפגין יצירתיות ותעוזה מדינית (התאבדות קולקטיבית כמו באוסלו המופלא, כלומר נסיגה מיו“ש וכניסה של עשרות אלפי אנשי דאעש בזרם הפליטים)“. #

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אראל סג''ל

 גלעד בר שלו

עיתונאי ופרשן. חבר להקת נאג' חמאדי

לכל הטורים של אראל סג''ל

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק

כותבים קבועים