התפרעות אוהדי בית"ר: שיעור בצביעות התקשורת
ההתפרעות בשרלרואה מתגמדת מול רצח נער, אבל אתם כנראה כלל לא יודעים על מותו, שמשום מה לא פתח את כל תוכניות האקטואליה. וזהו בדיוק העיוות: חופרים באובססיביות על הגזענות של בית"ר אבל לא מדווחים על רצח נער מרהט. למה? כי הוא ערבי
העיר שרלרואה, שנוסדה במאה הי"ח, קרויה על שמו של המלך הספרדי קרלוס השני. קרלוס היה תוצאה אומללה של יותר מדי נישואי קרובים בבית האסבורג. גנטיקה של גילוי עריות. הוא סבל מפיגור מתקדם, לסת נפולה ולשון ארוכה שהשתלשלה מפיו ומשאר מרעין ובישין. יש הסוברים שגם התקשורת הישראלית סובלת מגילוי עריות. התוצאה: גנטיקה דפוקה והתנהלות עדרית ופבלובית.כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
על מצבה העגום של בית"ר נכתב כמעט הכול. עבים שחורים בשמים, ריח גופרית באוויר, עורב מקרקר וצ'לו חורק. סרט אימה. יורדים במעלית בדרך לחדר מתים. האח בקבלה מכין כבר את הפתק המנוילן לתלות על הבוהן. אז אני מציע לנשום. יותר מדי היסטריה, חוסר פרופורציות ודיווח מגמתי בכל הקשור להתפרעות בשרלרואה. התפרעות שכמותה ראינו לא פעם ולא פעמיים בכדורגל האירופי. גם חמורות ממנה בהרבה. זה לא אסון הייזל.
שלא תטעו, אין לי שום כוונה להגן על מופע הפירוטכניקה והשלכת החפצים על השוער הבלגי. ביזיון חוליגני שעונש בצדו. חברי ארגון "לה פמיליה" אינם ידידי, להפך, אתמול, כשפניתי בבקשה לראיין את אחד מראשיהם, הוא הודיע לי חגיגית שעבורם אני גרוע מאנשי חמאס. במאבק הפרטי בינינו, הם ניצחו. הם גירשו אותי מהבית.

הפסקתי לבוא למשחקי בית"ר לפני שלוש שנים בעקבות הגזענות והאלימות. רוח רעה השתלטה על בית"ר. כחבר עמותה תמכתי בהבאת הצ'צ'נים. למשחק הבכורה שלהם הגעתי עם בני בכורי יוחאי, אחד האוהדים צרח לעברנו, שיהיה לבן שלך סרטן במוח. וזהו. בשלוש השנים האחרונות הדרתי רגליי מטדי. אבל כל הדם הרע הזה לא קשור בהוגנות בסיסית כלפי מה שהתרחש אתמול.
ראשית, לא פחות חמור ממופע הפירוטכניקה, השלכת הבורג על השוער ודגל הליגה להגנה יהודית (ולא דגל כך) המתנוסס שהרטיטו את לוח שידורי גל"צ, המגרש בבלגיה אירח גם מיצג אנטישמי כולל הצדעות במועל יד וקריאות הייל היטלר. המשטרה הבלגית הגנה מפני לינץ' באוהדי בית"ר. משום מה, העובדות הללו נדחקו לשולי הדיווח אם בכלל.
אבל העיסוק האובססיבי בבית"ר דחק גם שלל עניינים אחרים. למשל, שלשום, בשבת, נרצח ברהט נער בן 16 בסכסוך חמולות בגלל כביש גישה. רכב כיבוי אש שהגיע למקום לכבות שריפה נסקל באבנים ואולץ להסתלק.
הסיפור הזה לא פתח את התכנית של ניב רסקין בגל״צ שעסק בגזענות של בית"ר במשך חצי שעה - נצח במונחי שידור רדיו. וזה מוזר, כי במדרג החומרה ואובדן המשילות, ההתפרעות בשרלרואה מתגמדת מול רצח נער. שוו בנפשכם שרצח כזה היה מתרחש ביצהר חס וחלילה או בבני ברק, אתם מעלים על הדעת שדיווח פרטני לא היה פותח את כל תוכניות האקטואליה?
זהו העיוות, חופרים שעות בגזענות של בית"ר אבל פשוט לא מדווחים על רצח של נער. למה? כי הוא ערבי? כי זה לא מעניין אף אחד? בעקבות האירועים בשרלרואה היה מי שקרא לפרק את הקבוצה ולהוריד אותה לליגה ג'. עונש קולקטיבי קוראים לזה. לבית"ר יש עשרות אלפי אוהדים אם לא יותר, רובם לא קשורים לאירועים האלימים ומתביישים בהם.
במגרש עצמו, רוב אוהדי בית"ר התנגדו להתפרעות. וזו הלקונה הבסיסית. הדרישה מהרוב השפוי להיאבק באלימות ובגזענות של ״לה פמיליה״ היא טיפשית, מרושעת וצבועה. אי אפשר לצפות מאנשים מבוגרים להתעמת עם חוליגנים. הם צעירים בריונים מתודלקים בשנאה. אנחנו בעלי משפחות נורמטיביים. הם באים לכל משחק, כי כל חייהם סובבים כדורגל, לנו יש גם חיים אחרים.
אף אחד לא מצפה מאזרחים לצאת להילחם בכנופיות של סוחרי סמים ברחובות הערים. בין האזרח למדינה מתקיימת אמנה. האזרח משלם מסים, הולך למילואים, שומר על החוקים ובתמורה המדינה מגינה עליו. המדינה היא הגורם היחיד שמותר לו וצריך להפעיל כוח, להעניש, להיאבק וכו' מול תופעות אלימות ועבריינות. בכדורגל, התהפכה הפירמידה. האוהדים נענשים על אוזלת ידה של הרשות המבצעת.
יש מכנה משותף בין תופעת לה פמיליה, ההתנכלות הבלתי פוסקת של בדואים ליישוב רתמים, הגברת שנדרסה על ידי ג'יפ בחוף והחוצפה הבלתי נתפסת שבתליית שלט של חמאס עם תמונת הדסקית של אורון שאול ז"ל ברחבת הר הבית - אין פה ריבונות. מדינת ישראל עומדת משותקת מאימה מול תופעות כאלו כמו במבי מול אורות מכונית. אז הגיע הזמן להתעורר. שיתוף פעולה בין המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט. כפי שכבר למדנו, אנגליה כמשל, עונשי מאסר חמורים וקנסות כספיים כואבים, משנים מציאות.
ועוד דבר: הטרמפ שתפסו חברי עמותת בית"ר נורדיה (מיזם חיובי בסך הכול) על "פרעות שרלרואה" היה לא במקום. כשהבית בוער לא מנסים לכבות אותו בכיבוי צופים. ואת הבית הזה, דפוק ככל שיהיה, אני לא עוזב.