עלילות סוסיא
הקרב על סוסיא אינו רק סיפורם של ערבים שמפונים מבתיהם הלא חוקיים, אלא מערכה של ארגוני שמאל קיצוני המנסים להשתלט על השטח באמצעות פרובוקציות
לא ברור אם הסצנה שבמסגרתה איים דובר מחלקת המדינה האמריקנית ג'ון קירבי על ישראל ודרש ממנה לא להרוס את הכפר הערבי סוסיא לקוחה מסרט קומי או ממחלקה סגורה במוסד רפואי מסוים. 
• הכתבות הכי שוות - בעמוד הפייסבוק שלנו
דובר רשמי של ארה"ב, מדינה שלמנהיגה יש כמה נושאים רציניים לעסוק בהם, כמו לספק מאות מיליארדי דולרים לטרור האיראני ולהפוך אותו לגרעיני, עמד מעל הדוכן והגן באופן גרוטסקי על כמה חושות שנבנו במאחז ערבי בלתי חוקי, תוך צפצוף על הוראת בג"ץ להקפאת מצב. מעבר לעוינות, לאובדן הפרופורציות ולגיחוך של הממשל הזה, מדובר במעורבות במהלך אנטי–ישראלי אסטרטגי שכבר מתנהל כמה שנים בשטח.
דרום הר חברון, אזור מדברי דליל באוכלוסייה, זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב חובקת עולם. פעילות חריגה של ארגוני דה–לגיטימציה ישראליים, אירופיים ואמריקניים, לצד מעורבות של האיחוד האירופי וממשלות זרות, קרנות מכל הסוגים, אנרכיסטים והרשות הפלשתינית – כולם בוחשים דווקא שם במרץ רב, וזוכים לשיתוף פעולה תמוה מצד גורמים במנהל האזרחי, בפרקליטות ובבג"ץ, וכן לתגובה נרפית מהממשלה.
הארגונים 'תעאיוש', 'שוברים שתיקה', 'עדאלה', 'בצלם ו'רבנים למען זכויות אדם', 'שומרי משפט' בראשות אריק אשרמן - מקיימים פעילויות פרובוקטיביות בחבל התיישבות דליל. פעיל תעאיוש, עזרא נאווי, שהורשע בעבירת מין ובעבירות נוספות, הוריד את מכנסיו בכמה הזדמנויות, ופעילה אחרת התערטלה בעתניאל. ארגונים אנרכיסטיים מגיעים לשטח בשבתות, חודרים לתוך יישובים ומחכים לתגובה שיוכלו לצלם, לערוך ולטנף. הם זורקים פגרי חיות ומסיתים ערבים לעלות לכיוון היישובים.
ב-1998 לקח אשרמן חלק באירוע שבו הסתערו ערבים על חוות מעון, הכו ופצעו את יהושפט תור. זה היה אחד המקרים הראשונים שבהם העזו ערבים לעלות על ישוב. חודשיים לאחר מכן הגיעו הערבים, הפעם ללא אשרמן, ורצחו את דב דריבן.
בשנים האחרונות מתקרבים בדווים ותושבים מהעיר יטא ליישובים היהודיים ובונים מאחזים בסמוך להם. ליד האוהלים צצות מערכות סולריות וטורבינות לייצור חשמל המסופקות על ידי 'קומט מי', עמותת שמאל קיצוני. המימון לכך מגיע ממשרדי החוץ בגרמניה, בהולנד, בצרפת ובניו–זילנד, מהאיחוד האירופי ומקרנות זרות. מטרת הפעולות הללו היא לבסס ולחזק את האחיזה הערבית בשטח.
תושבי יטא והבדווים השתלטו על 33 אלף הדונמים של שטח אש 918, שבשיפולים המזרחיים של הר חברון. השלטון הישראלי ומערכת המשפט, שמתנפלים כנמר מורעב על בנייה יהודית, הגיבו באיחור ובקושי. בעתירה שהגישה 'האגודה לזכויות האזרח', בג"ץ - הנחוש כל כך לפעול נגד יהודים - התחמק מלהכריע, והורה על הליך גישור. המגשר הוא פרופ' יצחק זמיר, שופט עליון והיועץ המשפטי לממשלה בדימוס, שקיבל בעבר פרס מ'האגודה'. קל להמר על תוצאת הגישור.
כיסוי למהלך הגדול
וכיצד מגיב המנהל האזרחי, הריבון בשטח? משפחת דויטש למדה זאת על בשרה. במשפחה שלושה אחים חקלאים - מרדכי, משה ושעיה ז"ל, שנרצח בחממה שלו בגוש קטיף. משה עיבד חלקה באזור סוסיא מאז 1995, לאחר השקעות עצומות בהכשרת הקרקע. ב–2006 הגיעו אנרכיסטים לחלקה, יחד עם ערבים שטענו שהקרקע שייכת להם.
במקום התפתחו מהומות, המשטרה התערבה ולבג"ץ הוגשה עתירה עם ניירת מופרכת. המנהל האזרחי צידד בערבים, סייע להם ובאופן חד–צדדי ניפק צו הנותן לערבים מחצית מהשטח באופן מיידי. על החצי השני, שבו גדל כרם, יצא 'צו שימוש מפריע' - זה שכונה על ידי ועדת לוי "דרקוני" - המאפשר למנהל להשמיד בקלות חקלאות יהודית ביהודה ושומרון. משה פנה לבית המשפט לקבל הכרה בבעלותו, והמנהל נחפז להשמיד את הכרם באישון לילה ומסר את האדמה לערבים.
מרדכי פרנס את משפחתו מגידול ירקות בשטח חממות קטן. משפחת נוכלים ערבית דרשה בבג"ץ את הקרקע באמצעות ניירת מזויפת. גם כאן התגייס המנהל האזרחי וסילק את האח לבית דויטש, בשיתוף פעולה עם העבריינות הערבית.
המנהל האזרחי, המנוהל בידי הלשכה המשפטית שלו, מתפקד כבורג בקואליציה הבינלאומית העוינת. המטרה האסטרטגית של המהלך שמובילה הקואליציה היא ליצור רצף ערבי ענק בין ארץ הבדווים שבמשולש השוכן בין באר–שבע, דימונה וערד ובין ריכוזי הערבים שבמרחב חברון. מדובר בהשתלטות ערבית על קטע אדיר בלב הארץ - השתלטות מתוכננת, מתואמת, מתוקצבת ומגובה בלחץ תקיף של ממשלות זרות. עשויות להיות לה משמעויות הרות אסון מבחינה ביטחונית, דמוגרפית ולאומית.
סיפורי "האומללות הערבית" בסוסיא הם רק כיסוי למהלך נרחב החותר תחת הריבונות הישראלית. והממשלה? קשה להחליט אם היא בעד המהלך הזה או סתם אדישה.
* הבהרה: במאמר המקורי שפורסם כאן בתחילת השבוע לא היתה כוונה לטעון כי מר אריק אשרמן או רבנים למען זכויות אדם לקחו חלק בארועים שבהם נערכו פרובוקציות בשבתות נגד ישובי דרום הר חברון, בכלל זה ארועים בהם הוטלו פגרי חיות, התערטלו מפגינים וכיו"ב. כמו כן לא היתה כוונה לטעון שהוא נכח בארוע בו נרצח דב דריבן או שהיה לו כל חלק בארוע זה. למען הסר ספק חודדו גם הניסוחים במאמר עצמו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם