רצח תינוק ערבי נוגע ללב השמאל יותר מרצח תינוק יהודי

כמה יהודים נרצחו בחודשיים האחרונים? כמה גינויים רגשניים שמעתם לרצח מצד השמאל? זוכרים על מה דיברו? על טרמפים אסורים, על הליכה לא בטוחה למעיין, על הכיבוש. שתקו או לא שתקו?

איכשהו הכל מתנהל כמו בתסריט שנכתב מראש. מהרגע המחולל של הזוועה ועד לתגובות האוטומטיות. וגם אם אני אבטיח לכם שאני בניגוד לכולם אצליח לכתוב מחוץ לפוזיציה הטבעית, תטילו בי ספק ובצדק. משום שהאירועים הקטלניים נפלו בדיוק על קו השבר השבטי.

עוד כותרות ב-nrg:
- איש "המחנה הציוני" ביקר ביו"ש והותקף בפייסבוק
- שוחררו 100 ילדים שנשבו בידי בוקו חראם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בתורה שלי כתוב "לא תרצח". אני מאמין באמת ובתמים שכל אדם נברא בצלם אלוהים, ערבים, יהודים, סטרייטים והומואים. רצח התינוק עלי דוואבשה והנערה שירה בנקי הם פשע בלתי נסלח. ואין פה שום אבל שמסתתר בין המילים. צדק הנשיא ריבלין, אוי לנו שבני עמנו הכתימו אותנו באכזריות, שנאה עיוורת, רוע וטיפשות.

מאשימים את הימין כולו בהסתה לרצח. דוואבשה

חשבון נפש? בטח. אבל רק על מה שאני אחראי לו. לא תמכתי, לא עודדתי, לא קרצתי ולא הבנתי שום תופעת תג מחיר. כמוני, רוב מוחלט של הציבור הימני בישראל. בוא נשים את הדברים על השולחן. מדובר בחמישים עד מאה נערים, חסרי מורא ומנהיג, גידולי פרא ששונאים אותי ושכמותי יותר מאשר את השמאלני התל אביבי המצוי. הם לא היהדות, הם לא ההתיישבות, הם לא הימין, הם חבורה מסוכנת של אנרכיסטים לא ציוניים שצריך לטפל בה. תפסיקו להסית נגד מחנה שלם. לא רצחנו את ישו, לא רצחנו את רבין ולא רצחנו את עלי דוואבשה. מודעות המאשימות מנהיגי ימין באחריות ישירה לרצח עונות להגדרה הסתה. הפוסל במומו פוסל.

ואיפה כן חשבון הנפש? ברגישות למילים. הציונות הדתית עברה כברת דרך מכובדת ביחסה לקהילה הגאה. קפיצה תודעתית ממש. אבל יש עדיין מחלוקת בנושאים כמו נישואים חד מיניים והורות פונדקאית. מחלוקות לגיטימיות.

מה שלא לגיטימי היא שפה פוגענית ומלבינת פנים. אפשר לחלוק ולשמור על שפה מכבדת. ובשפה בוראים את העולם. הרוצח המתועב שליסל לא בא בשליחות החברה הדתית חרדית. הוא בא לבד. אובססיבי למטרה. מר ושונא. לא שליח, מפגע בודד. בשנים האחרונות, הציבור החרדי בחר להתעלם ממצעד הגאווה מתוך עיקרון. לא תצליחו לקבל מהם יותר. כמו גם מאוכלוסיות מוסלמיות. חיה ותן לחיות מתוך הדחקה והשלמה זה המקסימום. ומתקדמים הלאה.

הלוואי והייתי יכול להאמין לצער האותנטי של אלו שמתאבלים ומאשימים לדיראון עולם את הימין כולו בהסתה שגרמה לרצח. הלוואי ואחוז אחד מהכאב שהשמאל הפנה למשפחה הפלסטינית היה מופנה למשפחות יהודיות שיקיריהן נרצחו מטרור ערבי. למשפחת שרקי, למשפחת ביטון.

כמה יהודים נרצחו בחודשיים האחרונים? כמה גינויים רגשניים שמעתם לרצח? זוכרים על מה דיברו? על טרמפים אסורים, על הליכה לא בטוחה למעיין, על הכיבוש. נתנאל עראמי עבד בסנפלינג וחתכו לו את הכבלים. בפתח תקווה לא ביצהר. שתקו או לא שתקו?

כמה פעמים הסבירו לנו שהרצח אחד הוא תוצאה של תג מחיר והרצח השני מקורו במתח על הר הבית והשלישי בכלל מפגע בודד שהתחרפן תוך כדי נסיעה ברכבו. סיבות הם נתנו למכביר ולא האשימו את כל הפלסטינים קולקטיבית. אולי כדאי להם לנסות לברר עם עצמם מדוע, לפחות על פי תגובות הצער הפומביות, רצח תינוק ערבי נוגע ללבם יותר מאשר רצח תינוק יהודי.

יהי זכרם ברוך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg