"מחנה הימין אשם": השמאל עדיין תקוע באייטיז
מי שמסוגל להוציא מפיו משפט כמו "רק ממחנה אחד יוצאים הרוצחים" פשוט לא יצא כבר שנים מהאולפנים שבהם שולט השמאל המצומק
השמאל תקוע באייטיז. שוב ושוב נשמעה בימים האחרונים המנטרה האינפנטילית: "רק ממחנה אחד יוצאים הרוצחים/המציתים/הדוקרים/אלה שלא נתקעים בפקקי הרכבת הקלה". מה נאמר ומה נגיד, כמעט ושקלתי להיעלב מכך שבן המחנה שלי לא התייעץ אתי לפני שיצא לשרוף למוות תינוק בכפר דומא. ראבאק, אתה הרי בן המחנה שלי, כולנו ערבים זה בזה וגרים באותו מאחז לא חוקי, לא תפנק באיזה סמס "ער?" לפני שאתה יוצא עם סכין לדקור למוות צעירים במצעד הגאווה?כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מעבר להזדמנות הפז להשתלח באלימות מילולית בציבור שלם ובד בבד להצטייר כאחד שיוצא נגד אלימות, יש כאן משהו הרבה יותר עמוק שיכול אולי להסביר את המשך ההכללה חסרת השחר הזו. יותר מדי אנשים (חלקם, נניח, מחזיקים בעמדות בכירות בכלי התקשורת) פשוט עדיין תקועים באייטיז. בתקופה שבה המתנחלים מנו כמה עשרות אלפי אנשים בסך הכל וכולם הכירו את כולם. כשזמביש דיבר עם פייביש על איזה דובון יותר יתאים השנה לעוזי. כאשר מחנה הימין האידיאולוגי היה קטן ומוגדר. כשהציבוריות הישראלית הורכבה מחילונים, חרדים וזבולון המר.
מחנה שלם לא יצא לשרוף תינוק. דוואבשה
הם תקועים באולפנים מאז, כמעט ולא חשים את השטח ברגליים. לכו תספרו להם שמחנה הימין היום הוא גוש ענק שבתוכו יש אינספור זרמים ותת זרמים שלא נפגשים לעולם וחלוקים זה על זה כמעט בכל נושא שעל הפרק.
לכו תספרו להם שבמקום הציבור הדתי-לאומי הקטן והמוגדר - שמבחינתם מי שעדיין מייצג אותו הוא פקיד המשכנתה שלהם בבנק מזרחי - יש קוקניקים וחרד"לים ולייטים ומסמסים בשבת שאפילו ביניהם מפוצלים לכאלה שמסמסים רק אחרי הצ'ולנט ולכאלה שגם לפניו. שיש מתנחלים באלקנה ובעץ אפרים ויש כאלה ביצהר ובאיתמר, ושאם תושיבו אותם יחד החדר יגעש וירעש מוויכוחים אין קץ.
אם הם רק היו מוציאים את האף החוצה, הם היו אולי לומדים משהו על הימין בישראל 2015. משהו על ישראל 2015. משהו על 2015. במקום זה הם עומדים נדהמים בכל פעם מחדש מהמדינה שהם זוכרים כל כך טוב, כשלא היה ימין כל כך גדול ואפשר היה להכליל את כל החברים בו במחנה מוגדר אחד, וכפועל יוצא גם להאשים את שאר חבריו כאשר מישהו מאותו מחנה מבצע פשע.
מאותה סיבה בדיוק הם גם כל כך נדהמים ונרעשים בכל פעם מחדש כמה שנאה וכמה טוקבקים וכמה תגובות יש באינטרנט הזה. איזה כיף היה באייטיז, כאשר רק הם יכלו לומר את אשר עולה על ליבם מעל גלי האתר, העיתון או במשדר הטלוויזיה.
זאת גם בדיוק הסיבה, אגב, שכאשר מישהו המשוייך לשמאל יבצע פשע כלשהו, הם לעולם לא יאשימו את כלל המחנה השמאלי. כי מבחינתם השמאל הוא עדיין גדול ורחב ומכיל חלקים גדולים בחברה הישראלית, ואיך אפשר להכליל מאדם אחד על מחנה כה נרחב. לכו תספרו להם שהשמאל הישראלי מצומק, שהתחולל פה תהליך אדיר שהפך את היוצרות. הם לא אשמים. במקומות שבהם הם עובדים הפרופורציות ואופן חלוקת הכוח נשארו כמו באייטיז.
אז בפעם הבאה שמישהו, לא משנה מי, מאשים אתכם ככאלה השייכים ל"אותו מחנה" שממנו הגיעו הדוקר ממצעד הגאווה ומציתי התינוק הפלסטיני, פשוט תסיטו את נושא השיחה ותשאלו אותו על התקליט החדש של דוראן-דוראן. הוא, איש האייטיז, כנראה יגיד לכם שזה תקליט ממש מזניב וישאל אם אכפת לכם לשכפל בשבילו עותק בטייפ דאבל-קאסט.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם