עשבים שולטים: הימין הקיצוני מרגיש העם הנבחר
ישיבת הקבינט שנערכה בעקבות ההצתה בכפר דומא נועדה בעיקר לנקות את המצפון. את הגזענות שבאה לאחרונה לידי ביטוי באלימות רצחנית אין סיכוי לעקור מהשורש, אבל צריך לפחות למתן אותה
השרים שהשתתפו ביום ראשון בישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני המיוחדת, שבאה לדון באירוע בכפר דומא, ידעו שמדובר באירוע חסר תכלית. אחד מהם דיבר לאחר הדיון על ישיבה שמטרתה ניקוי המצפון הלאומי, ולא פורום שנועד למצוא את האשמים במעשה הנורא ולהעמידם לדין. היו שלגלגו על ההחלטה ועל היישום המיידי שלה.
עוד כותרות ב-nrg:
- מטורף: הציוץ שהכניס 20 אלף אירו ביומיים
- חשד: מנתח פלסטי ביצע מעשים מגונים במטופלות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אנחנו נוקטים את כל האמצעים ומאפשרים מעצר מנהלי של מנהיגים פוטנציאליים של הטרור היהודי, אבל בפועל עוצרים פעילים מרכזיים, שסביר להניח שאין להם קשר למקרה", כפי שאמר אחד השרים. ביום שלישי כבר ביקשה המשטרה את עזרת הציבור בפענוח ההצתה, שבה נספה עלי דוואבשה בן השנה וחצי ובני משפחתו האחרים נשרפו.
גם אם הסיכוי למצוא את האשמים גבוה, ומתוקף הנסיבות בכלל לא בטוח שזה המצב, הסיכוי שהפעילות האלימה של המתנחלים הקיצוניים והמחבלים הפלשתינים תיפסק - קלוש עד אפסי. שרי הקבינט מבינים כי המצב בשטח שמתסכל את כולם יצמיח עוד ועוד פורענות.
המתנחלים חשים במצור. הם בחרו לחיות בתנאי מתח וחוסר ביטחון יומיומיים קשים, מצד אחד, אבל מצד שני הממשלה לא מאפשרת להם לצמוח ולהתפתח בגלל המציאות הבינלאומית. הפלשתינים מרגישים שהם חיים תחת כיבוש, ומעשה הטרור בכפר דומא רק מזכיר להם שמדובר בדיכוי נוסח רומי העתיקה, שיכול להיות אכזרי במיוחד.
רק מהבחינה הזו, אומר לי חבר דתי, המעשה של הטרוריסט היהודי שביצע, אם ביצע, את הרצח בדומא הוא חילול השם שאין לו שיעור. הנקמה הערבית על הרצח עלולה לעלות בחייהם של יהודים במוקדם או במאוחר.
חבר הכנסת עבד אל־חכים חאג' יחיא מהתנועה האסלאמית אמר השבוע בדיון המיוחד בכנסת כי הפלשתינים יארגנו מעכשיו קבוצות שמירה חמושות כדי לפגוע במתנחלים תחת הסיסמה "הבא להרגך השכם להרגו". בקבוק התבערה שנזרק על ענבר אזרק בבית־חנינא, עלול היה להפוך אותה לקורבן הראשון בתוכניותיו של חאג' יחיא, אילולא נחלצה ברגע האחרון.
הגזענות הזו, תחושת העליונות הזו, היא אם כל חטאת. לצערנו היא חבויה אצל רבים מאיתנו. זו מחלה קדמונית נטולת מזור, מופע מסוכן שאם הוא מקבל עידוד דתי וגיבוי פרשני מוטה של כתבי הקודש הוא מתועל לאלימות ומוליך לפעמים למעשי רצח חסרי אבחנה.
אנשי הימין הקיצוני ששורפים מסגדים ומשליכים בקבוק תבערה לבית ערבי, יוצאים מתוך הנחה שהם העם הנבחר וכל האחרים נחותים מהם מטבע הדברים. "אין לי דמעות לבזבז על התינוק שנרצח", אמר בן־ציון גופשטיין, מנהיג תנועת להב"ה הגזענית, שהייתה צריכה לצאת מזמן אל מחוץ לחוק. גופשטיין עמד גם בראש המפגינים נגד מצעד הגאווה ביום שבו נרצחה שירה בנקי ז"ל.
במילים אחרות, גופשטיין בטוח שהוא בן אנוש, והם, התינוק מדומא והצועדת ברחוב קרן היסוד, הם סוג של בהמות, אם להשתמש בדימוי של התואם שלו, ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי.
ולא רק הם. ביום שלישי ישבתי ביציע בשעת הדיון המיוחד בכנסת על האירועים האחרונים. אנחנו בימים קריטיים שבהם מתנהל מאבק דמים על עיצוב דמותה של המדינה. למרות זאת, בדיון נכחו חברי כנסת בודדים, וגם בתוכם זיהיתי ברגע נתון שלושה שסובלים (או נהנים) מתחושת עליונות/גזענות על האחר.
האחד הוא אביגדור ליברמן, שניהל קמפיין אדיר נגד מינויו של ראובן ריבלין לנשיא המדינה רק משום שביקש, ועדיין מבקש, לשמור על זכויות המיעוט הערבי במדינה. המאבק האמיץ שמנהל ריבלין בשבוע האחרון נגד הטרוריסטים היהודים בשטחים וההומופובים ברחובות ירושלים, עשוי להפוך אותו לאחד הנשיאים החשובים בתולדות המדינה, שמונע בשארית כוחותיו את ההידרדרות למחוזות חשוכים ואנטי־דמוקרטיים.
השני שהסתובב במליאת הכנסת כמו גביר בעמו ומדינתו הוא אורן חזן, הוגה רעיון הנסיעה באוטובוסים נפרדים, מי שמשתבח באמירות מעל הדוכן נגד ה"שמאל ההזוי והבזוי", מי שתופס ח"כים ערבים בכנסת ודורש מהם תעודות זהות, ומי שלפי הנטען בתחקיר של עמית סגל בערוץ 2 סחר בגופן של נשים. הגזען השלישי שזיהיתי במקרה הוא ח"כ טאלב אבו־עראר מהרשימה האסלאמית, שחושב שאין ליהודים כל זכות היסטורית קדושה על הר הבית ומבקש לגרש אותם משם, כאילו היו גרגרי אבק שרק מלכלכים את המסגדים.
בכל ציבור תמצאו את הגזענות הממסדית הזו, חשוכת המרפא. חברי דוד אבבה כותב בימים אלה חיבור על הגזענות הלבנה המובנית והמאורגנת במדינה נגד אחיו, יהודי אתיופיה. "זהו דיכוי ממשלתי מתוכנן ומחושב, מחולק לעמותות מתוקצבות, שלא מאפשר ליוצאי אתיופיה שום סיכוי לצמוח, אלא בפנימיות צפופות, בבתי כלא צבאיים ובשכונות מצוקה", אומר אבבה. בציבור החרדי תמצאו את הגזענות הידועה נגד בני עדות המזרח.
"האשכנזים מתחתנים איתנו רק אם הם נכים", מתלונן תמיד אריה דרעי. הציבור המוסלמי והערבי בארץ שונא ומדכא את ההומוסקסואליים במגזר. אנחנו נוהגים לגנות את ארגון לה־פמיליה הגזעני, אבל מתנהגים בעצמנו כאילו ירדנו מהיציע המזרחי של בית"ר ירושלים.
מישהו אמר השבוע כי הגזענות היא כמו אורובורוס. נחש שאין לו מה לאכול, אז הוא אוכל את עצמו. היא התחילה עם הערבים, עברה לשמאלנים, המשיכה לקהילה הגאה וכן הלאה. מכיוון שאין סיכוי להוציא מתוכנו את הגזענות, תחושת העליונות והאפליה, צריך לפחות למתן אותה.
למרגלות הבית של שכניי ברמת בית־הכרם, משפחת בנקי, מעל הנרות שהודלקו לזכרה של הבת שירה נתלתה גם כתובת צנועה. "שירה בנקי נרצחה כאשר נלחמה על העקרונות של אחרים", נאמר שם. אם יקומו לוחמים ולוחמות כמו בנקי המנוחה, בת ה־16, אולי נצליח להציל את המדינה מעצמה, או לפחות את מה שנותר ממנה אחרי הזוועות בכפר דומא ובירושלים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם