המתקפה על דנון: ככה זה כשאתה מהשבט הלא נכון
שליפת הציפורניים של מקהלת הפוליטיקלי קורקט על דני דנון בשל מינויו לשגריר ישראל באו"ם, אינה קשורה לכישוריו. כל חטאו מסתכם בכך שהוא ימני ושראש הממשלה נתניהו אחראי למינוי
ושוב מקהלת הפוליטיקלי קורקט מתנפלת בציפורניים שלופות על מישהו שלא מוצא חן בעיניה. אחרי פיאמה נירנשטיין, מירי רגב, אילת שקד ורון דרמר, מגיע תורו של דני דנון. החטאים הקדמונים של דנון הם שניים: הוא ימני, וביבי מינה אותו. נתחיל מהנושא השני. אם בוחנים את היסטוריית המינויים של נתניהו, מגלים שבדרך כלל ראש הממשלה מקיף את עצמו באנשים אינטליגנטיים מאוד שעל פי רוב גם מתאימים לתפקידיהם וכמובן נאמנים לו.עוד כותרות ב-nrg:
- עוד מתמודד בקרב על התפקיד החם בליכוד
- אז מה בעצם רוצה מאיתנו יובל דיסקין?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זאת בניגוד, למשל, למינוי הכושל של פרופ' גבריאלה שלו לשגרירה באו"ם, על ידי שרת החוץ דאז ציפי לבני. אף שחוסר התאמתה לתפקיד זעק לשמים, מינויה התקבל בברכה, לפני, תוך כדי ואחרי, על ידי אלה שעכשיו קורעים לדנון את הצורה.
האיש הנכון. דנון
צילום: מירי צחי
ככה כשאתה מהשבט הנכון. אז אמנם אינני יודע עדיין מה אמר ראש הממשלה לדנון כשמינה אותו, אבל אני כן יודע שמועמדים קודמים לכהונת השגריר באו"ם נבחנו אצל נתניהו על רמת האנגלית. מה שמוביל ליתרונות של דנון. האנגלית שלו מצוינת, הוא מצוי מאוד בדרכי הפוליטיקה האמריקאית וגם יודע להשתמש בתקשורת המקומית – מאפיינים שאי אפשר לומר על רבים מהפוליטיקאים הישראלים.
החלק הבעייתי בהקשר זה, הוא החיבור החזק מדי של דנון למפלגה הרפובליקנית בבחירות 2012. על הטעות הזו דנון מקפיד לא לחזור במערכת הבחירות הנוכחית בארה"ב, וטוב שכך. אבל, כדי שדרכו תצלח, ועל מנת שלא יכשל במוקש שהשגריר דרמר דרך עליו, מוטלת על דנון חובה כפולה ומכופלת להיזהר ממהלכים שגויים בזירה הפנים אמריקאית.
ומהו החטא השני של דנון? עמדותיו הימניות. הוא מאמין אבוי, בארץ ישראל השלימה, כופר בדת שתי המדינות, ובעד בנייה בהתנחלויות. את התפיסות האלה, מנעד הפתיחות של מקהלת השמאל הישראלי לא מסוגל לעכל. מילא להיות ליכודניק, אבל באמת לתמוך באידיאולוגיה של הליכוד?!
לפיכך, גם מהסיבה הזו דנון מושמץ מכל מעבר. אבל, מעבר לכך שעמדותיו, מפוכחות וריאליות, הן משקפות בהחלט את מחשבותיה של ממשלת ישראל. כך שכמי שעומד לקבל את התפקיד הדיפלומטי השני בחשיבותו במערך החוץ של ישראל, דנון הוא בהחלט האיש הנכון.
ויש עוד כמה סיבות שמצדיקות את מינוי דנון. רבים לא יודעים, אך דווקא מאז העימות בינו ובין נתניהו אשתקד, השניים למדו לכבד אחד את השני ואף לשתף פעולה זה עם זה. בסוף, דנון הוכיח אומץ כשבעיצומו של 'צוק איתן' אמר בקול את מה שרבים חשבו בשקט, אף שידע שיודח מתפקידו. כך שלא מדובר בפוליטיקאי שרק נדבק לכיסא. נתניהו כיבד את זה והראיה שמינה אותו לשר. כעת, גם אם ביבי מרחיק יריב ממרכז הליכוד, אפשר להיות בטוחים שלא היה משבץ אותו לתפקיד לולא היה בטוח ביכולתם לעבוד בשיתוף.
כדי להצליח בתפקיד, דנון יצטרך לשבור את התדמית הלא רצינית שדבקה בו עד היום ולעבור מעמדת הפוליטיקאי לעמדת המדינאי. הוא עצמו מודע לכך וגם יודע מה בסגנון תפקודו צריך לעבוד מהיום אחרת. אפשר לנחש שההתקפות משמאל רק יהוו עבורו זרז להצליח בתפקידו.
אין ספק שאת עמדותיו הניציות יצטרך דנון לעטוף בניסוחים שבני שיחו בקהילה הבינלאומית מסוגלים לשמוע. אך צריך לדעת שבניגוד לסגירות הישראלית, דווקא בעולם מוכנים לשמוע עמדות אחרות. וחשוב יותר, לגורמים העוינים את ישראל בעולם בכלל ובאו"ם בפרט, לא משנה כלל וכלל מהן עמדותיו הפרטיות של שגריר ישראל. ימניים ושמאלנים הם מבחינתם היינו הך. תשאלו את פרופ' שלו השמאלנית, שחייה באו"ם לא היה קלים יותר מאשר אלה של פרושאור הקשוח.
היא והוא נאלצו להיאבק מבוקר עד ערב במטר היוזמות להצרת צעדיה של ישראל באומות המאוחדות. ואלה בדיוק המבחנים של דנון. אם ישמר את התמיכה האמריקנית הבלתי מסויגת שמקבלת ישראל בבניין, אם יצליח פה ושם לנתק את הסכסוך מישראל, אם יקדם יוזמות ישראליות חיוביות שיוסיפו לנו נקודות בעולם, תחשב כהונתו כמוצלחת. כל השאר, הרבה פחות חשוב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם