אפליה בחדר המורים

היוזמה היפה של תגמול לבתי ספר ערכיים יוצרת איפה ואיפה בין מורים המלמדים באותו מוסד. הסיבה: הפיצול בין ארגוני המורים

מקור ראשון
אלישיב רייכנר | 16/8/2015 11:36
שלומי, שם בדוי, חינך בשנת הלימודים תשע"ד את כיתה י"ב באחד מבתי הספר שזכו להיכלל השבוע ברשימת 261 בתי הספר הערכיים שפרסם משרד החינוך. עובדי ההוראה במוסדות שברשימה יזכו לתגמול כספי של בין 3,000 ל־8,000 שקלים למורה. שלומי לא יקבל את התגמול, משום שבשנת הלימודים תשע"ה הוא חינך את כיתה ט. מכיוון שבית הספר של שלומי הוא שש-שנתי, כמו רוב התיכונים בישראל, יש בו גם חטיבת ביניים וגם חטיבה עליונה. כיתה ט משתייכת לחטיבת הביניים שאינה כלולה בתוכנית התגמול לבתי הספר הערכיים, הפועלת רק בחטיבה העליונה של כיתות י־יב.
שלומי אינו המורה היחידי שמופלה לרעה בסיפור הזה. מאות מורי חטיבות ביניים בתיכונים שש-שנתיים שזכו להיכלל ברשימה לא יקבלו את התגמול הכספי הכרוך בה, למרות שהם מלמדים במוסד ושותפים להישגיו בדיוק כמו חבריהם המלמדים בחטיבה העליונה של בית הספר.

אבל המקרה של שלומי אבסורדי יותר, מכיוון שבתי הספר המופיעים השנה ברשימה זכו להיכלל בה בזכות הישגיהם בשנת הלימודים הקודמת. בשלב הזה של השנה אי-אפשר הרי עדיין לדעת את מספר הזכאים לתעודת בגרות ואת שיעורי המתגייסים לצה"ל, המתנדבים לשנת שירות והמצטרפים למכינות קדם-צבאיות בקרב מסיימי כיתות י"ב בשנה הנוכחית. ההישגים שנבחנו כדי להיכלל ברשימה התקיימו בשנת הלימודים תשע"ד, שבה עדיין לימד שלומי בחטיבה העליונה של בית הספר. ובכל זאת, למרות תרומתו הישירה להישגים הוא לא יזכה ליהנות מהפירות. כך קורה שיוזמה יפה ומבורכת של תגמול על הישגים ערכיים יוצרת מדי שנה אפליה מקוממת בין מורים המלמדים באותו מוסד חינוכי.

 
צילום: דב גרינבלט
מורים צילום: דב גרינבלט


הסיבה לבלגן נעוצה בחטא הקדמון של הפיצול בין ארגוני המורים והרפורמות שלהם. התגמול לבתי הספר הערכיים נכלל במסגרת הסכם השכר 'עוז לתמורה' שנחתם עם 'ארגון המורים' בראשות רן ארז, שמעון פרס של ארגוני העובדים. להסתדרות המורים, שבראשה עומד יוסי וסרמן, יש הסכם אחר ושמו 'אופק חדש'. מכיוון ש'ארגון המורים' מאגד את המורים בבתי הספר העל-יסודיים, הסכם 'עוז לתמורה' שנחתם בין הארגון למשרד החינוך חל רק על החטיבה העליונה בבתי הספר, והמורים בחטיבות ביניים מנועים מליהנות ממנו.

זו אינה הבעיה היחידה שנגרמת כתוצאה מקיומן של שתי רפורמות בחדר מורים אחד, אבל במקרה הנוכחי האפליה מקוממת יותר. בעידן וסרמן וארז, נראה שהפוליטיקה והאגו לא יאפשרו את איחוד שני ארגוני המורים. יש לקוות שאחרי לכתם יצליח שר החינוך לשים סוף לפיצול המיותר הזה, המפלג בין מורים ששותים יחד את הקפה כל בוקר.

nrg ניוזלטר דיוור יומי

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

שלטון החזקים

בשבוע שעבר חגגתי כאן את הכנסתו של מרכיב דיפרנציאלי לתקציב המדינה, שעשוי לצמצם מעט את אי-השוויון בין הרשויות העשירות לעניות. בדיעבד התברר שהחגיגות היו מוקדמות מדי. רגע לפני אישור הצעת התקציב בממשלה, ולאחר שהטור הזה ירד לדפוס, הצליחו הרשויות החזקות, באמצעות יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, לבלום את המהלך ולסכל שוב את הניסיון להחיל תקצוב דיפרנציאלי.
ביבס, שעמד בראש מטה הבחירות של נתניהו ונחשב לאחד האנשים החזקים בליכוד, הצליח ברגע האחרון לגרום לראש הממשלה להוציא את סעיף התקציב הדיפרנציאלי מהתקציב. במקום זאת הוחלט להקים ועדה בראשות ביבס ומנהל אגף התקציבים במשרד האוצר, שתבחן את הסוגיה ותגיש את מסקנותיה בתוך שלושה חודשים. כל מי שמכיר את ביבס, את השפעתו על נתניהו ואת טבען של ועדות מסוג זה, מבין שמדובר במס שפתיים שבסופו ימוסמס סופית הסעיף הדיפרנציאלי.

הסיפור הזה חושף שוב את הבעייתיות הגדולה שקיימת במרכז השלטון המקומי. לכאורה מדובר במרכז שאמור לייצג את כל הרשויות המקומיות בישראל, חזקות כחלשות. בפועל, שולטים בו שני פורומים חזקים של רשויות עשירות: פורום 15 הרשויות העצמאיות, ומרכז המועצות האזוריות שהוא גם גוף נפרד. בהשפעת שני הפורומים הללו נאבק מרכז השלטון המקומי בעיקר למען הרשויות העשירות, הנהנות ממשאבים של המדינה שנפלו בחלקן. כך הגענו למצב שבו שישים רשויות הנהנות מתקצוב עודף ממשאבי מדינה, עושות הכול כדי להנציח פערים לא מוצדקים הפוגעים בתושבי מאתיים רשויות אחרות.

בנושא הזה, אגב, אין חדש תחת השמש. השבוע מצאתי בספרה החדש של יולי תמיר, ("מי מפחד משוויון", הוצאת 'ידיעות ספרים') סיפור שאירע בתקופת כהונתה כשרת החינוך ומזכיר להפליא את שהתרחש השבוע במרכז השלטון המקומי. תמיר מספרת שכדי להתמודד עם הפערים במערכת החינוך היא ניסתה לקדם החלטת ממשלה שתעביר 120 מיליון שקלים מהרשויות החזקות לחלשות. מדובר בסכום זהה לזה שעליו דובר בהצעת התקציב שהובאה לממשלה בשבוע שעבר. את ההתנגדות למהלך בתקופת תמיר הוביל, לצד ראשי הרשויות החזקות, ראש עיריית מעלות שלמה בוחבוט, שכיהן אז כראש מרכז השלטון המקומי. תמיר שאלה אז את בוחבוט מדוע הוא מתנגד למהלך שכראש רשות ענייה במשאבים הוא יהיה בין אלו שירוויחו ממנו. בוחבוט השיב לתמיר שאמנם בטווח הקצר הוא ירוויח מהמהלך, אבל הוא חושש שאם יתמוך בו יפרשו ראשי הרשויות החזקות מהמרכז לשלטון מקומי וירוקנו אותו מכוחו במאבקים חשובים אחרים.

הדברים הללו של בוחבוט מצביעים על אמת חברתית עצובה. מכיוון שהחזקים שולטים לא רק במשאבים אלא גם בגופים הפוליטיים שאמורים לחולל שינויים חברתיים, כל מהלך נבחן קודם כול על פי האינטרסים הצרים שלהם. בימים הקרובים עומד לקום פורום חדש של רשויות, בראשות ראש עיריית ירושלים ניר ברקת וראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון. הפורום יאגד עשרות רשויות מתוך מאתיים הרשויות שאמורות להרוויח מהתקצוב הדיפרנציאלי, במטרה לקדם את המהלך הזה לצד מהלכים נוספים של צדק חלוקתי בתוך מרכז השלטון המקומי. הגיע הזמן שגם למאתיים רשויות יהיה לובי חזק, ולא רק ל־15.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אלישיב רייכנר

עיתונאי במקור ראשון. תושב ירוחם. כתב כמה ספרים, אבל מי סופר?

לכל הטורים של אלישיב רייכנר

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק

כותבים קבועים