תמר זנדברג היא מודל לחיקוי
הרמיזה שלוויכוח בין ח"כ זנדברג לצבי הנדל יש קשר ללבוש שלה היא הרגל קבוע שנועד לבלבל אותנו לגבי מי הקורבן ומי התוקפן. כאימא, אני מברכת על כל דמות של אישה חזקה שלא מתפשרת על עקרונותיה
מה קרה: חבר הכנסת לשעבר צבי הנדל, שמכהן כיום כיו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, הגיע לוועדה בנושא בראשותה של חברת הכנסת תמר זנדברג. הוא השיב לשאלה לגיטימית מאוד בהערה מזלזלת ומקטינה על הלגיטימיות שלה כראש הוועדה, בניסיון שווא לשנות את הנושא. זנדברג לא התבלבלה, הוציאה את כל מי שהריעו להערה והמשיכה לדרוש תשובות. תוך כדי התשאול, הנדל חיקה אותה בזלזול והוצא כלאחר כבוד מהדיון.מה קרה מאז: האשמת הקורבן - היא זו שזלזלו בה והקטינו אותה, אך היא למעשה אחראית לכך בגלל. מה שהיא לבשה. ביום שישי היה אירוע בשם צעדת השרמוטות בתל אביב. אירוע שמתקיים ברחבי העולם ושמטרתו להסביר שאין קשר בין מה שאישה לובשת לבין תקיפה שלה. במקרה הזה, זנדברג הייתה יכולה להגיע באותו יום עם שרוולים, והיחס של הנדל היה זהה. הרמיזה שיש לזה קשר ללבוש היא הרגל קבוע שנועד לבלבל אותנו לגבי מי הקורבן ומי התוקפן, ולהסיט את השיח מהעיקר. ורבאק - מה לא צנוע בכתפיים?
מה קורה כל הזמן:הסללה מגדרית- מחקרים הראו כבר שמבנות אנחנו נצפה לוותר ולהתפשר, בעוד שמבנים לא נצפה לזה. כשבנים מרימים את הקול ודורשים את שלהם הם מנהיגים, כשילדות עושות את זה הן שתלטניות. מישהי כתבה לי בתגובה למקרה של זנדברג שהיא מתנהגת בצורה לא צנועה. בלי להבין, היא בדיוק הגדירה את זה. היא מתנהגת בצורה שאישה לא אמורה להתנהג. נשים לא מעמידות במקום גברים בצורה כל כך בוטה. זה לא נהוג בתרבות שלנו.
לכן, יש במעשה של זנדברג משהו כל כך מרענן. בכנסת ישראל היום יש שיא בייצוג נשים של כל הזמנים וזה עדיין פחות מרבע (!) - 29 מתוך 120 ח"כים. נשים, גם ב-2015 לא מאמינות שמקומן בפוליטיקה (לצערי), וכשהן רואות את ההתנהגות של זנדברג, האסרטיבית, הלא מתפשרת, הן רואות בכך התנהגות שאינה במקומה. אבל בפועל, היא השראה ענקית.
היא השראה לילדות ששורקים להן ברחוב או מלטפים להן את הרגל באוטובוס, לנשים שסופגות הערות משפילות או בדיחות מקטינות, לנשים שמופלות בשוק העבודה לקום ולצעוק. להגיד - עד כאן. יש גבול, וכשהוא נחצה אני לא אתן לאף אחד להקטין אותי.
אני מכירה בעוצמה של נשים. עוצמה לא נמדדת בהרמת קול או בכוח פוליטי בהכרח. אבל אנחנו חיות בעולם של גברים, ובו אנחנו חייבות להכיר בכך שאנחנו לא נספרות. בישראל של היום יש סחר בנשים, זנות היא לגיטימית, חקירות על מקרי אונס ותקיפה מינית נסגרות מחוסר עניין לציבור, קורבנות אונס מואשמות ולא מקבלות טיפול ראוי, אנחנו מופלות תדיר בשוק העבודה ומרוויחות פחות, עדיין מזלזלים במי שבוחרת להיות עקרת בית ולגדל את הילדים, והנה גם חברת כנסת שנבחרה לשבת בראשות ועדה סופגת יחס משפיל שגבר לא היה מקבל.
אני מגדלת ילדה קטנה במדינה הזאת ואני כאימא מברכת על כל דמות חיקוי של אישה חזקה שלא מתפשרת על העקרונות והערכים שלה. הפעם זאת תמר זנדברג, אבל באותה מידה זאת הייתה יכולה להיות מירי רגב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם