הסיכוי מנצח
התנהלות רה"מ נתניהו וההתלהבות מהרמטכ"ל לשעבר אשכנזי, תקוות החאקי של השמאל, מראה שבישראל מועמד לראשות הממשלה לא דורש חזון, רק יכולת לנצח
לעג רב נשמע במקומותינו על מה שמכונה "גוש המרכז־שמאל" ועל חיפושיו אחר מועמד לראשות ממשלה. בהתחלה, כל ביטחוניסט בדימוס שרק הביע עמדות אופוזיציוניות או תשוקה לשלום עם הפלסטינים הוכנס מיידית לבורסת השמות כמי שעשוי לרשת בבוא היום את בנימין נתניהו. השבוע למדנו שביטחוניסט בדימוס יכול להיכנס לבורסה הזו גם בלי להביע עמדות אופוזיציוניות או תשוקה לשלום עם הפלסטינים. עזבו שלום, תשוקה למשהו.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גיא פלג דיווח בחדשות 2 שהיועץ המשפטי לממשלה עתיד לסגור את תיק החקירה נגד גבי אשכנזי, והמערכת הפוליטית נדרכה באחת לקבלת האיש שיתאגר את המשך שלטון נתניהו. אבל רגע, מה בכלל אנחנו יודעים על עמדותיו של הרמטכ"ל לשעבר? האם הוא יונה או נץ? קפיטליסט או סוציאליסט? מה הוא חושב על מתווה הגז, שביתת הרעב של מוחמד עלאן והתוכנית החדשה של נאור ציון? אין מידע בנושא. אנחנו רק יודעים שהוא רב־אלוף במיל' ושהיועמ"ש עומד לנקות אותו מכל רבב. זה כנראה מספיק טוב כדי להיות מנהיג הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
זה כמובן מסתדר עם התעמולה הכללית שקוראת "רק לא ביבי". ההנחה בשמאל־מרכז הייתה שלא כל כך משנה מה החזון של יצחק בוז'י הרצוג (אגב, יש לו חזון?), האיבה הציבורית לבנימין נתניהו כבר תניע את הבוחרים לשים "אמת" בקלפי. אז אם לא בוז'י, אולי המהפך יגיע בעזרת רון הטייס, יובל השב"כניק או גבי הגולנצ'יק. מישהו, לא חשוב מי. רק לנצח. השבוע הועלתה (בהומור מריר) האפשרות לגייס לשורות המרכז־שמאל את בנימין נתניהו. הרי מדובר ביוצא סיירת מטכ"ל שזוכה לאהדת הציבור. יש לו סיכוי לנצח, לא?
קל ללעוג למחנה השמאל, אבל בחינת המצב במחנה הרוב אינה מעלה תמונה נלעגת פחות. גם לימין יש מועמד שהסיבה המרכזית – אם לא היחידה – להעמדתו שוב ושוב לבחירה היא יכולתו לנצח בבחירות. התואר המסורתי המודבק לבנימין נתניהו הוא "הפוליטיקאי הטוב בישראל". לא "המדינאי המצטיין", "מומחה הכלכלה המזהיר" או אפילו "שומר ביטחון ישראל", כפי שהוא עצמו מקווה שההיסטוריה הישראלית תזכור אותו. נתניהו זכה לקריאות "הוא קוסם" בליל הבחירות מכיוון שהשיג למחנה הימין את השלטון ולא משום סיבה אחרת.
הרי אם בוחנים את החזון של נתניהו, או "הדרך" שלו, ספק אם נמצא שם מנהיג ששומר על האינטרסים של מחנה הימין. איך הייתם מגדירים ראש ממשלה ששחרר יותר מאלף מחבלים, הקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון וניהל משא ומתן עם מי שנחשב בימין לתומך טרור? אם זה לא היה הוא עצמו, נתניהו היה מכנה את האיש הזה "שמאלן". מה במהלכיו של נתניהו גורם למחנה הימין לבחור בו שוב ושוב? הרושם הוא שהסיבה היא שרק אחד יכול מול כל השמאל, כפי שגרס הזמריר הקליט של הליכוד. הרצון למנוע מהשמאל לחזור לשלטון, או אם תרצו - "רק לא בוז'י".
הביקורת על מחנה השמאל (כלומר, אחת משלל הביקורות) עוסקת באובדן הדרך, ברצון למצוא מועמד שיחליף את נתניהו, יהא האיש אשר יהא. לכאורה אין צורך שישמיע התבטאויות פורצות דרך, אין צורך בחזון מעורר תקווה, אולי מעשיו בכלל לא צריכים לשקף את הערכים של המחנה. התכונה היחידה הנדרשת: שיהיה לו סיכוי בקלפי. כל אלה יכולים לתאר היטב גם את בנימין נתניהו, הפוליטיקאי האהוד בישראל, שמצליח כנראה לעורר רגש חיובי בקרב הציבור כפי שאף אחד אחר לא הצליח. מחנה השמאל בסך הכול מנסה למצוא את הנתניהו שלו. כמו נתניהו, הוא לא צריך להיות הכי אידיאולוג או הכי עקבי בעמדותיו. רק לנצח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם