פוליטיקלי קורקט: המחלה שתביא קץ למערב

מחלת הפוליטיקלי קורקט תקפה את המערב ומסרסת את יכולתו להתגונן ולקרוא לרוע בשמו. תרבות שמפחדת לקבוע מהו טוב ומהו רע מחשבת את קיצה. מזל שיש את אלה שקצה נפשם בצביעות המוסרית. דונלד טראמפ לדוגמא

אראל סג''ל | 23/8/2015 10:37
תגיות: פוליטיקלי קורקט,דונלד טראמפ
מעמד הפקידות באימפריה הסינית העתיקה היה מבוסס על סריסים כולל תפקיד ראש הממשלה. סירוס הייתה הדרך הבטוחה להשיג משרה פקידותית נכספת. היה בכך היגיון. לסריסים אין יורשים, כך שהמוטיבציה להפיכת חצר נעלמת. מעבר לכך, סריס הוא אדם רגוע באופן ניכר וזאת בשל הוויתור דה פקטו על היצר.

עוד כותרות ב-nrg:
טרור בבירה: נעצרה חוליית מיידי בקבוקי תבערה
בריטניה תפתח מחדש את שגרירותה בטהרן
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

מרבית ההיסטוריונים גורסים כי סירוס מתוכנן ולא כתוצאה מתאונה מצערת, החל זמן קצר לאחר ביות חיות המשק בערך לפני 10,000 שנה. על פי התיאוריה הרווחת, משעה שבני האדם גילו את האפשרויות הטמונות במניעת אפשרות ההולדה של חיות הבית שלהם, הם היו נלהבים לגלות כיצד הפרקטיקה הזו תעבוד על השכנים שלהם.
צילום: AFP
לא מתבייש לומר את האמת בפנים. טראמפ צילום: AFP

היום כבר לא מסרסים פיזית את האויבים. לא צריך. כיום הסירוס הוא עצמי מחשבתי רצוני. מחלת הכשל החיסוני של הפוליטיקלי קורקט תקפה את המערב ומסרסת את יכולתו להתגונן ואפילו לקרוא לרוע בשמו.

אדם מן הישוב שואל עצמו כיצד יכול להיות שדווקא דונלד טראמפ, טיפוס בוטה וגס שמסתובב עם השתלת שיער הפך למתמודד הפופולארי מבין הרפובליקנים. מה השתבש שם? התשובה פשוטה: פוליטיקלי קורקט או ליתר דיוק סוף עונת הפי.סי. טראמפ שם קצוץ על הפי.סי. הוא אומר מה שבא לו.

הנהייה אחריו נובעת לאו דווקא מהתפעמות מהמצע הפוליטי שלו אלא בעיקר משום שלרבים מהאמריקנים המזוהים עם המחנה השמרני נמאס מהצביעות הליברלית וממשטרת המחשבות. נמאס להם לתפוס את משבצת השעיר לעזאזל, מהתפיסה הפשטנית לפיה הגבר הלבן אחראי לכל צרות העולם. קצה נפשם מאובמה הצבוע שמסרב לכנות טרור אסלאמי בשמו. נמאס להם לממן תשלומי רווחה לציבוריים שהסירו אחריות מעצמם ונתלים בעוולות העבר. הם רוצים את אמריקה של פעם. אמריקה שידעה להגדיר מה טוב ומה רע. נמאס להם שלשחורים באמריקה מותר לדבר על הלבנים במונחים משפילים, בעוד הם אשמים נצחיים במצבם של השחורים. באופן משונה, טראמפ הולך בנתיב של בנט, הוא הפסיק להתנצל.
nrg ניוזלטר דיוור יומי

שורש הרע בעולם

תקינות פוליטית, משל למה הדבר דומה, תארו לעצמכם ילד בן שלוש שנופל וחוטף מכה. אם תיגשו אליו, תנשקו אותו ותגידו לו שהכול בסדר, הוא ימשיך הלאה. אבל אם תייצרו סביבו היסטריה ולחץ ותתנו לו לגיטימציה להתבכיין, מכאן העניינים ישתבשו. כל מכה, כל אכזבה, תהפוך למפגן בכי תמרורים מאוס להיסטריה בלתי נשלטת. הילד יבין שזה מפעיל את הוריו, והוא יעשה בנשק שימוש.

כך פועל הפי.סי, במקום להתמודד, במקום להתגבר, האינטלקטואלים עברו לאינפנטיליזיה של השיח. לא מדברים. מדחיקים. אלו שפעם סגדו לרוצח ההמונים סטלין מצאו טריק חדש ישן, כל מילה לא נכונה, כל ביטוי הופכים לסכנה קיומית. הפופולאריות של טראמפ היא קריאת השכמה. המגמה תתחזק ותגיע גם לישראל. סמוטריץ' כמשל. אני לא אוהב את ההתעקשות שלו לדבר על ההומואים במונחים של "תועבה", אני לא מדבר כך. זה מעליב. אבל אם מדברים על חופש הביטוי וחופש המחשבה כמהות המזוקקת של חירות וזכויות אזרח בדמוקרטיה, זוהי זכותו של סמוטריץ' ויש להיאבק נגד כל ניסיון לסתום לו את הפה. וכן, גם לחנין זועבי מותר לעמוד בכיכר העיר ולקרקר את דברי הבלע שלה.

על פי ההגדרה הרווחת, התקינות הפוליטית מבוססת על הרעיון לפיו השפה מעצבת את המציאות החברתית ומושפעת מיחסי כוח. בהמשך לרעיון זה גורסת גישת התקינות הפוליטית כי אחת הדרכים להשפיע על עוולות חברתיות, היא בשינוי השפה ודרכה שינוי השיח. לכאורה, הדבר נשמע נכון אלא שבפועל התקינות הפוליטית פוגעת בחופש הביטוי ובשוק הדעות. 

התקינות הפוליטית היא זיווג של מרכסיזם פשטני ופוסט מודרניזם נפסד. תופעה המסרסת את המחשבה החופשית. מכבסת מילים ורעיונות המרטשת את המסר ומרדדת את השיח. פי.סי הוא ניסיון לומר שאפשר להרים צואה מהצד הנקי שלה. יש לסייג כמובן: חוקי התקינות הפוליטית לא חלים על ליברלים שמאלניים. להם דווקא מותר לקלל, לנאץ, לגחך ולבוז. המוסר הכפול מאפשר להם לאמץ שיח מתלהם, בוטה ולא מנומק כלפי הימין והשמרנים, קרי החשוכים.

אפשר לנסות להגדיר את ה'פוליטקלי קורקט' כחוק הקובע שכל התרבויות והרעיונות שווים. זאת בתנאי שנצא מנקודת הנחה שהציביליזציה המערבית המבוססת על התרבות היהודית-נוצרית היא שורש כל  הרע בעולם. תקינות פוליטית מונעת אמירת אמת: מוסלמים רוצחים מוסלמים, מוסלמים רוצחים נוצרים, מוסלמים רוצחים יהודים. מוסלמים מטביעים וטובעים בדם חפים מפשע. אבל אסור להגיד.

צונאמי של צדקנות

התקינות הפוליטית והחשש מתפיסה שיפוטית והיררכית, גורמת לאובדן כושר השיפוט המוסרי. תרבות שמפחדת לקבוע מהו טוב ומהו רע סופרת את קצה.    
  
ואגב, לא בכדי השמאל אימץ את כללי הפי.סי. במקור המושג 'תקינות פוליטית' לקוח מתוך "הספר האדום הקטן" של היו"ר מאו, רוצח המונים חסר רחמים ועכבות. המושג אומץ על ידי השמאל במערב. זאת בשל שליטתם המוחלטת של אינטלקטואלים שמאלנים בחוגים למדעי הרוח והחברה בכל אוניברסיטאות המערב. התופעה שטפה בצונאמי של מוסר כפול, צדקנות, התחסדות וצנזורה מחשבתית.

לא פלא שבקמפוסים אמריקנים, רוצחי הג'יהאד הם "האחר המדוכא" ואילו ישראל היא שליחת השטן. אחת האוניברסיטאות שמככבות בסתימת פיות לישראל היא אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. אוניברסיטה היפר שמאלנית, מתקדמת ומגניבה וגם, ערש לידתה של "התנועה לחופש הדיבור" (1954).

לפני כשנה שלח ניקולס דירקס הקנצלר של ברקלי מייל רב תפוצה לסגל האקדמי ולסטודנטים בנוגע לכללי חופש הביטוי באקדמיה. זה היה קצת אחרי שברקלי ביטלה את השתתפותו של הקומיקאי ביל מאהר בטקס סיום. בתכנית הטלוויזיה שלו, מאהר נכנס חזיתית באסלאם. דירקס הוציא תחת ידיו טקסט שכל מהותו הייתה איך להפוך את חופש הביטוי לתרגיל אינסופי ביחסיות מוסרית. וכך הזהיר איש האקדמיה: "כאשר נושאים הם מעוררי מחלוקת באופן אינהרנטי ומפיקים עוצמה רגשית גבוהה, המחויבות לחופש הדיבור עלולה להוביל למחלוקת שתערער על עצם קיום החברה". הבנתם?

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אראל סג''ל

 גלעד בר שלו

עיתונאי ופרשן. חבר להקת נאג' חמאדי

לכל הטורים של אראל סג''ל

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק

כותבים קבועים