הקופונים שנגזרו על גב מגורשי גוש קטיף
הרינונים על הסכומים הגדולים שניתנו למגורשי גוש קטיף מתעלמים מהמציאות. מבט על המספרים מגלה תמונה שונה לחלוטין. המדינה הוציאה הרבה כסף, אבל המגורשים קיבלו מעט
לפני שישים שנה, לא הרחק מחברון, היכן שבזמנו עבר קו הגבול בצפון הנגב, הוקם המושב אמציה - היאחזות נח"ל שלאחר מכן הועברה לתנועת בית"ר. לצערם של המתיישבים, במדינת ישראל של שנות החמישים והשישים לא זכה יישוב שהיה שייך לתנועה הלא נכונה ליותר מדי תקציבים וסיוע. עם רגשות הקיפוח המוצדקים הללו חיו אנשי אמציה עשרות שנים, עד שבשנת 2005 אירע להם נס: מדינת ישראל החליטה לצרף ליישוב שלהם את התושבים שגורשו מהיישוב קטיף במסגרת "תוכנית ההתנתקות".
עוד כותרות ב-nrg:
• פוליטיקלי קורקט: המחלה שתביא קץ למערב
• רופאים בכירים ואנשי רוח: "מותר להזין בכפייה"
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במשך לא פחות משלוש שנים ניהלו אנשים המושב משא ומתן קשוח מול המדינה, עד שלבסוף ניאותו לחתום על הסכם לקליטת אנשי קטיף בשכונה שליד אמציה, בתמורה לכך שהממשלה תשקיע במושב לא מעט כסף לכיסוי חובותיו לבנקים, להשוואת תשתיות ועוד, בסכומים מצטברים של עשרות מיליוני שקלים. כל הזמן הזה גרו אנשי קטיף בקראווילות ושמעו הבטחות על כך ש"או-טו-טו סוגרים עניינים, ואתם תוכלו לבנות".
בגבעה שעליה אמורה הייתה לקום שכונתם של המגורשים שכנה מפטמת בקר, מעין רפת ישנה ומוזנחת שעמדה נטושה. אלא שכשביקשו להרוס אותה דרשו אנשי אמציה פיצוי – הקמה של מפטמה חדשה על גבעה אחרת. אז מה אם הייתה זו מפטמה ישנה ומוזנחת שכמעט לא עשו איתה דבר? אם הורסים ליישוב מפטמה, מן הראוי להקים אחת חדשה. העלות הוערכה בכמה מיליוני שקלים. כמו כן, מובן שעד שהמפטמה החדשה לא תוקם לא יינתן אישור להרוס את הישנה, ואם הישנה עוד עומדת הרי שתחלוף שנה נוספת של עיכוב בבניית הבתים לשוכני הקראווילות. לבסוף קוצרה תקופת ההמתנה תמורת 700 אלף שקלים נוספים. המפטמה החדשה, אם תהיתם, עומדת ריקה כבר למעלה משלוש שנים - פרה אחת לא דרכה במקום.
כשסיפור המפטמה מאחוריהם חשבו אנשי קטיף שכעת ניתן יהיה להתחיל לקדם את תוכניות הבינוי במקום, אלא שגם זו הייתה טעות: הגיע תורה של רשות העתיקות להיכנס לעובי הקורה. זו השקיעה קרוב לשנה של עבודת מחקר מקיפה במקום, וסכום קטן של 7 מיליון שקלים הלכו לכיסה. התעייפתם מלקרוא על התלאות? תחשבו על מגורשי קטיף, שהמתינו את כל הזמן הזה ואפילו יותר מכך. גם כיום, אחרי עשר שנים, הם תקועים עדיין בגלל התעקשות טיפשית מצד היועצת המשפטית של רשות מקרקעי ישראל.
סעו כמה קילומטרים דרומה מאמציה ותגיעו לשומריה, קיבוץ לשעבר של 'השומר הצעיר' שכיום מתגוררים בו מגורשי עצמונה. בשומריה היה הסיפור פשוט בהרבה: בקיבוץ זה התגוררו בסך הכול 23 תושבים, שהבינו שהחזון שלהם נכשל. לאחר משא ומתן קצר יחסית הסכימו אנשי הקיבוץ לעזוב תמורת סכום פעוט של 1.75 מיליון שקלים לכל אחת מ-11 המשפחות במקום. תוסיפו לזה כיסוי חובות, והנה עוד כמה עשרות מיליונים טובים.
11 מיליארד שקלים - זה הסכום שהוציאה מדינת ישראל באופן ישיר על "תוכנית ההתנתקות", כך על פי נתוני מנהלת 'תנופה', מנהלת 'סל"ע' לשעבר, נכון ל-2014. בימין אוהבים לחגוג על הסכום הזה ולומר שאם זו עלות הפינוי של כ-8,000 איש, אזי שפינוי של עשרות אלפים או אפילו מאות אלפים מתושבי יהודה ושומרון ידרוש סכומים דמיוניים שמדינת ישראל לא תוכל לעמוד בהם.
בשמאל, לעומת זאת, משתמשים במספרים הללו כדי להציג את מגורשי חבל עזה כאנשים תאבי בצע, ש"עשו אחלה קופה" על חשבון המדינה. אם תחלקו 11 מיליארד ב-1,800 המשפחות שגורשו מהגוש, הסכום הפנטסטי שיתקבל הוא למעלה מ-6.1 מיליון שקלים למשפחה. אלא שהתעמקות במספרים מעלה שהאמת אחרת לגמרי.
מתוך 11 המיליארדים, 2.7 מיליארד שקלים שולמו ישיר למערכת הביטחון. 3.13 מיליארד הוקצו למימון פעולות של משרדי הממשלה השונים, והסכמי ההעתקה השונים עלו חצי מיליארד שקלים נוספים. עלותה של מנהלת 'תנופה' עצמה למדינה הגיעה לכדי 215 מיליון שקלים, לא כולל 153 מיליון שקלים על שכר אנשי המנהלת. למה הסכום כה גבוה? המסנגרים מסבירים שמכיוון שבזמן הקמת המנהלת דובר על עבודה לטווח קצר, הרי שכדי לפתות אנשים טובים היה צורך להסתייע במשכורות גבוהות; המקטרגים טוענים שהיו שם לא מעט סידורי עבודה נוחים ולא מוצדקים, מה שמכונה "ג'ובים". כך או כך, אף אחד לא חשב שהוצאות השכר הללו יימשכו כל כך הרבה שנים, וב-2014 ההוצאה על השכר במנהלת אכן קוצצה בלמעלה מ-60 אחוזים.
כמה כסף הלך למגורשים עצמם? כלל הסיוע לבעלי העסקים עמד על 1.5 מיליארד שקלים, וחושב בהתאם לגודלם ולמצבם של העסקים השונים. סיוע קטן בתעסוקה לפרטים הגיע לסך של 115 מיליון שקלים. אבל הסכום העיקרי שצריך לחשב בבואנו לבחון כמה קיבלה משפחה ממוצעת ממגורשי גוש קטיף הוא זה שניתן תמורת מגורים - הפיצוי על הבית שנהרס, שבעזרתו אמור המגורש לבנות את ביתו החדש. הסכום הכולל לפיצוי על מגורים נכון ל-2014 עומד על 2.5 מיליארד שקלים, מה שאומר ממוצע של כ-1.4 מיליון שקלים למשפחה. נכון, 1.4 מיליון שקלים הם לא סכום מבוטל, אבל גם לגמרי לא מדובר בסכום מרקיע שחקים. לשם השוואה, השמו"צניקים שעזבו את קיבוץ שומריה הנכשל קיבלו כזכור תשלום גדול יותר, 1.75 מיליון שקלים. כאמור, הם לא היחידים.
הסיפורים של אמציה ושומריה הם רק שתי דוגמאות קטנות שמאפשרות להבין שסביב יישובם מחדש של תושבי גוש קטיף היו לא מעט גורמים שגזרו קופונים נאים למדי - והכול על גבם של המגורשים. גורם שמעורה היטב בכל ההליכים הלו סיכם באוזניי את האבסורד הזה במשפט יפה: המדינה השקיעה בסיפור הזה יתר מדי כסף, אבל המגורשים עצמם קיבלו פחות מדי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם