בנט שכח שאנחנו עם הספר, לא רק עם ההיי-טק
עזבו ערכים וסוגיות כמו אלימות, שנאה, גזענות, סביבה והיחס לאחר. מבחינת שר החינוך, אם לא יצאו מתוכנו מתמטיקאים בכירים - זה הסוף לקיומנו כאן
"האיום של לימודי המתמטיקה הוא איום אסטרטגי, ולאיום אסטרטגי יש צורך בתוכנית לאומית", אמר השבוע שר החינוך נפתלי בנט. לשמוע משפט כזה משר החינוך החדש, זה לקבל בומבה בפנים כאזרח במדינה, ומיד לחשוב שהלך עלינו אם לא נדחוף עכשיו את ילדינו ל-5 יחידות לימוד במתמטיקה.עזבו ערכים ועזבו סוגיות ״משניות״ כמו אלימות, שנאה, גזענות, סביבה, היחס לאחר, וידע כללי. אם לא יצאו מתוכנו מתמטיקאים בכירים - זה הסוף לקיומנו כאן.
מה שבנט לא מספר לציבור בישראל זה שהעולם השתנה. ילדים בני 7 כבר מכירים שפות תכנות במחשב, לומדים לבד אנגלית ורוכשים ידע כללי דרך הרשת. האם מישהו מדד את הצלחתם המתפתחת לאורך השנים בלי לבחון אותם במבחן בגרות? האם שאל עצמו שר החינוך החדש - מדוע ישנה ירידה כה חדה בניגשים לבגרות בתחום המתמטיקה? אולי השיטה כולה צריכה לחלוף, והארץ מחכה רק לאיש עם חזון שיפעל ויגאל את בני הנוער ואת הדורות הבאים מהמסלול המוכר של בית ספר-בגרויות-צבא-פסיכומטרי?
רק לפני כמה חודשים פנה פאסי סאלברג, מומחה עולמי לחינוך שהוביל את רפורמת החינוך המצליחה בפינלנד, והציע לשר החינוך החדש שלישראל לשקול את פירוק המערכת ובנייתה מחדש. הוא מתח ביקורת על הרדיפה אחר ציונים והישגים במבחנים השוואתיים, והדגיש כמה חשובים בריאותם ואושרם של ילדים בבית הספר, וכמה קריטי השוויון במערכת החינוך.
בנט, זה לא סוד, הצליח לייצר את מרבית הונו בזכות היותו בחור אנליטי, ולראייה - הסטארט-אפ שיזם. מכאן נגזרת התפיסה שלו שלמעשה אומרת: חברים, אנחנו נמצאים בעולם של חומר. ובעולם כזה יש צורך במתמטיקה גבוהה ללא פשרות.
אבל ההחלטה לערוך קמפיין ראשון בעל חשיבות לאומית ובהיותו שר חינוך (שעלותו יותר ממיליון שקל) קשורה בעיני קשר הדוק לרצון לגרום לנו - תושבי ישראל, לתמוך בו תמיכה רחבה ולמצוא נושא שמאחד את כולנו כאן תחת הפחדה סמויה. בדיוק כפי שנתניהו מוכר לנו את סיסמאות ההפחדה מול איראן, בוחר בנט בנושא המתמטיקה כנושא "לאומי חזק" וכי ללא בגרות של חמש יחידות במתמטיקה - אנו עלולים לסכן את חיינו וגורלנו כאן.
השבוע כשלימד השר בנט בכיתה הוא אמר בפירוש: ״אסור לנו לאפשר את המשך הירידה הדרסטית של הנבחנים בחמש יחידות במתמטיקה. זהו לא מספר סטטיסטי – אלה הם היזמים הבאים שאנו מאבדים, אלה מפתחי כיפת הברזל הבאים שלא יהיו...״
בפועל, ולפי המתרחש בתוכנו בשנים האחרונות, סביר יותר להניח כי שנאה, גזענות, אלימות והתנהגות בזויה כלפי האחר עלולים לכלות את ישראל עוד הרבה לפני שמחסור במתמטיקאים יעשה זאת, ולכן כדי לזכות לתמיכה רחבה ולהצדיק את חשיבות קבלת תקציבי הענק בסך 75 מיליון שקל לנושא המתמטיקה, מצא בנט דרך נהדרת שתחבר בין הקמפיין למרביתנו - שימוש בנשיא לשעבר, שמעון פרס. כך הרי תיווצר הסכמה רחבה על שינוי השיח בחברה. אמרו מעתה - מתמטיקה למען ביטחונה ועתידה של המדינה ולמען עשיית כסף ולא - ״מזרח תיכון חדש״. אמרו מעתה: מהנדסים ואנשי סטרט-אפ, ולא סופרים ואנשי רוח.
כי הרי מי לא רוצה שיהיו כאן יותר מדענים ומהנדסים? מי יתנגד לרצון להציב את ישראל בפסגת ההיי-טק העולמית? מי לא ירצה להראות שהמדינה הביטחוניסטית החזקה שלו הסתירה מתחת לשולחן את כל חוליי מערכת החינוך העתיקה וטאטאה מתחת לשטיח את "האחר הוא אני", אך הוציאה מתוכה מתמטיקאים מוכשרים?
כבוד השר בנט היה צריך לרצות לתקן את מערכת החינוך שמוציאה מתוכה כמות אדירה של נערים ונערות הנוטים לגזענות, לחוסר סובלנות, לחוסר אכפתיות סביבתית וערכית, למחסור בוורבליות והבנת השפה העברית, לאלימות ולהעדר מחשבה עצמאית אוניברסלית. ובפועל, בבואנו לבדוק איזה מקצועות באמת קורסים באקדמיה אנו מגלים כי דווקא אחוז הנרשמים לפילוסופיה, למדעי הרוח, לספרות, להיסטוריה, למדעי כדור הארץ הם הדלילים ביותר.
הביטוי "עם הספר", שהיה פעם כה מזוהה עם החברה הישראלית, פרח מזיכרונו של בנט בבואו להחליט על הקמפיין הראשון שיציג לציבור. מלחמות ופיתוח כלי נשק ושמירה על ביצורה של הארץ חשובים לטעמו יותר מקניית דעת.
במקום שבו "כסף" ו-"כוח" הם הערכים המובילים, מתקיימת חברה שבה ההורים מתקשים להקדיש זמן לילדיהם, למחשבה או לביסוס ערכים. במקום לשנות את פני הדברים הללו, ולהכריז על קמפיין לאומי עם חזון אמיתי שמדינות העולם ירצו ללמוד ממנו, בחר השר בנט בדרך הקלה ביותר לקבל אהדה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם