הקמפיין נגד בצלם: השנאה לישראל הפסידה

ההצבעה השבוע הייתה הצבעת בוז ל"בצלם" שפועל כבר שנים נגד ישראל וחיילי צה"ל תחת מסיכה של זכויות אדם. הציבור הישראלי הוכיח שכשניתנת לו האפשרות לפעול באופן דמוקרטי - הוא עושה זאת בכל הכוח

תגיות: בצלם

לפני כשבוע פרסם ארגון "בצלם" פוסט בעמוד הפייסבוק שלו וביקש את תמיכת הציבור, תחת הכותרת המתנשאת "מימון זר מהולנד לסיום הכיבוש? בהחלט". במוקד הסערה האינטרנטית האחרונה עומד פרס "טוליפ" של ממשלת הולנד לזכויות אדם, פרס על סך 100 אלף אירו, שעליו התמודד ארגון "בצלם" לצד 29 ארגונים.

>>>הקמפיין נגד בצלם: את הפרס שלנו כבר קיבלנו // חגי אלעד (מנכ"ל בצלם)

ביום הראשון לתחרות קיבלו "בצלם" כ-34 אחוז מהקולות, והופיעו בראש טבלת המתחרים. התגייסות אדירה של המוני ישראל הורידה את הארגון אל מחוץ לשלישייה המובילה (העולה לגמר) עם 9 אחוז מהקולות בלבד. "הכיבוש מנסה לחתור תחתינו", התלוננו בארגון בשיאו של הקמפיין, פרסום שיצא כמובן רק באנגלית, כי הם יודעים על איזה מיתרים לפרוט. ב"בצלם" קראו לחברים שלהם להצביע בעברית, אנגלית וערבית, וגייסו גם את "הקרן החדשה לישראל" לטובתם - אבל הציבור הישראלי הצביע בידיים.

נאבקים לסיום הכיבוש

בקרב 30 המועמדים לפרס אפשר למצוא ארגונים מאיראן, בורמה, אפגניסטאן ומדינות נוספות שהן לא בדיוק מגדלור לזכויות אדם. חלק מראשי הארגונים יושבים בכלא במאסר פוליטי או מוגלים מארצם, ונמצאים בפחד מתמיד מהשלטון. מולם מתמודד "בצלם", ארגון שראשיו נטועים עמוק באקדמיה, בפוליטיקה, בעמדות מפתח בעולם התרבות ובמערכת המשפט הישראלית. לארגון יש תקן רשמי של שירות לאומי אשר ממומן על ידי המדינה, וראשי הארגון מקבלים במה קבועה ומכובדת בתקשורת הישראלית. אף אחד מהם לא מסתתר מאימת השלטון או בורח על נפשו, וטוב שכך. בניגוד למדינות אחרות שמופיעות ברשימת הארגונים, ישראל היא דמוקרטיה אמיתית ופלורליסטית.

חוקי התחרות מתירים לשר החוץ ההולנדי לבחור עוד שלושה ארגונים בנוסף לבחירת הקהל. בצלם סיימו את ההצבעה במקום הרביעי. גם אם בסוף הם יקבלו את הפרס, השבוע הציבור הישראלי הוכיח שהוא יודע להיאבק על הכבוד שלו. עבור "בצלם" סכום הפרס הוא זניח יחסית - בשלוש השנים האחרונות קיבל הארגון למעלה מ-18 מיליון שקל מממשלות זרות באופן ישיר או עקיף, זאת בנוסף לתרומות נוספות מאנשים פרטיים.
העובדה שאירופה בוחשת כאן שנים רבות בסכסוך הישראלי-ערבי היא לא חדשה. החידוש הוא שהציבור הישראלי מעז להשמיע את קולו ויוצא נגד המימון הממשלתי הזר והצבוע מאירופה ונגד אותם ארגונים המגדירים עצמם כארגוני זכויות ישראליים.

ההצבעה השבוע הייתה הצבעת בוז ל"בצלם" שפועל כבר שנים נגד ישראל וחיילי צה"ל תחת מסיכה של זכויות אדם. זו הייתה הצבעת בוז נגד ארגון שמסרב להגדיר את חמאס כארגון טרור, אבל מאשים את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה. הצבעת בוז נגד ארגון שמשחק תפקיד רציני בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל, בין אם בכוונה או ללא כוונה. ההצבעה הוכיחה ש"בצלם" לא רק שלא מייצג את הציבור הישראלי, אלא שהציבור סולד מהארגון, וכשניתנת לו האפשרות לפעול באופן דמוקרטי - הוא עושה זאת בכל הכוח.

אם זר היה נקלע לסיטואציה הזו השבוע יכול להיות שהיה מעקם פניו בתדהמה, הוא לא היה מבין את עומק המחלוקת, הכעס והעלבון של הציבור הישראלי מול "בצלם". ליבה של ההצבעה השבוע היא בכבוד העצמי. השבוע הציבור הישראלי לא הצביע על הכסף ולא בשביל כסף, הוא הצביע על הכבוד הלאומי שלו ושל חיילי צה"ל. השבוע, לכמה רגעים, השנאה לישראל הפסידה ואהבת ישראל ניצחה.