כדורגל בשבת: גול עצמי לשלטון החוק
עברייני הכדורגל נהנו מעשרות שנים של עצימת עין בחסות ה"סטטוס קוו". התגובות להחלטת בית הדין לעבודה, ובראשן החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה המאפשרת קיום משחקים בשבת, צבועות ומזיקות
אודה ולא אבוש, משחר נעוריי אני אוהב מאד כדורגל, זאת אף שאין בארצנו הקטנטונת הרבה מהסחורה המשובחת של מוצר זה. לדברים הבאים אין קשר לא לכדורגל ואף לא לשאלת חילול השבת. מה שמטריד הרבה יותר היא הצביעות הבלתי נסבלת של אייקונים שלטוניים שכול שעשו בפרשה זו היא תקיעת גול עצמי לסדרי ממשל, לשלטון החוק ולדמוקרטיה הישראלית המתיימרת להציג מצג שווא של עקרון הפרדת הרשויות.עברייני הכדורגל, ואין של דרך אחרת להגדירם אלא כך, נהנו מעשרות שנים של עצימת עין בחסות מה שנקרא ה"סטטוס קוו". זה מושג גמיש כבצק, המתפתל על פי רצון הלש אותו, ברצותו אוחז וברצותו מעגל. ברגע שפרצה הפרשה לאוויר העולם, לאחר מתן פסק דינה של השופטת האמיצה מבית הדין לעבודה, אריאלה גילצר, החלו מחולות הצעיפים הצבועים של התקשורת לחולל סביבה במין מחול מונוטוני חד ערכי.
עוד כותרות ב-nrg:
מחאת האתיופים: "המראות הקשים עשויים לחזור"
חשבון נפש? תסתכלו בוואטסאפ ותדעו מי אתם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ראשית כל דאגו להזכיר לנו כי מדובר בשופטת "דתיה" שמן הסתם פסיקותיה נובעות מהשקפת עולמה, הם גם טרחו והדגישו כי היא "זוטרה", להבדיל אלף אלפי הבדלות משופטי בג"צ הנאורים, שבוודאי, סבורה מקהלת התקשורת, לא היו נותנים לנבלה הזו לקרות. מעניין מה היו פוסקים לו הונחה הסוגיה לפניהם, אלה הטוענים חזור וטעון שאין "לפני השופט אלא החוק והחוק בלבד".
ראשונים במצעד הצביעות הם אותם העיתונאים המטיפים לנו מדי יום בחרדה עצומה לשלטון החוק נוסח "ייקוב הדין את ההר" הפכו לפתע לפייסנים ולפשרנים ברגע שמדובר בחוק שאינו עונה בדיוק לטעמם. באותם הימים שבהם התנוססה חרב השבתת המשחקים לאיומי מנהלת הליגה מעל משחקי הכדורגל, לא ניתן היה למצוא כמעט כלי תקשורת אחד שלא הצטרף לנהי על האסון העומד להתחולל. העבריינות הזו הייתה לקונצנזוס.
מה לא ספרו לנו? שהדבר הורס את הכדורגל במדינת ישראל (מישהו ראה פה כדורגל אמיתי לאחרונה?), שהטוטו יקנוס את הקבוצות (נו באמת...), אפילו פריטה דרמטית על הרגש לא חסרה: איך מונעים כדורגל מחיילים מסכנים שהיום היחיד שהם יכולים לצפות בו הוא יום השבת (למרות שבצבא ידועה המימרה עוד מקדמת דנא ש"לכל שבת יש מוצאי שבת"). ומה יהיה על הילדים המסכנים שייאלצו לוותר על האימונים בשבתות ואולי לזנוח את חלומם להפוך למסי ולרונלדו הישראלים (אם אינני טועה ילדינו הולכים בימי החול לעשרות חוגים בית ספריים במגוון תחומים ומיומנויות ואיש אינו בוכה כי בגלל זה הנה הפסדנו את ארתור רובינשטיין הישראלי בזכות שמירת שבת). לו היינו מוצאים קול אחד בבליל התקשורתי הזה שידבר על שמירת החוק ועל העיוות בן עשרות השנים באי אכיפתו – דיינו. לא היה כזה אפילו לא ברשות השידור הציבורית, זו שעובדיה מייללים על ניסיונות "השתקה" מול הדרישה המובנת מאליה להצגת מגוון דעות .
במקום השני במצעד הצביעות נמצא פטרון השקופים, שר הכלכלה אריה דרעי. ששתק כראש של דג לראש השנה במקום לנצל את ההזדמנות כדי לומר בקול ברור שלא ייתן ידו לעבריינות ולא יחתום על היתרים לעבודה שאינה בגדר שירותים חיוניים כהגדרתם בחוק. באחד המפגשים נשמע השר הפסאודו-חרדי מתפתל שאם יעשה כן הדבר לא יעמוד במבחן המשפטי. אכן, מי כמוהו מבין במשפט, חבל שהדבר קרה לו בעמדו מהעבר השני של מערכת זו.
אך את המקום הראשון במצעד הצביעות והאיוולת הזה קוטף לא אחר מאשר היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שהחליט לצבור מעט אהדה ציבורית בשלהי כהונתו הרופסת וההרסנית. את הנזק הגדול ביותר לשלטון החוק גרם היועץ במכתבו לשרת הספורט שבו קבע כי החליט שלא לאכוף את החוק עד לבירור העניין בוועדה שהיא תקים. מי שהיה זקוק להוכחה כי הריבון האמיתי במדינת ישראל אינם הכנסת או הממשלה, אלא היועץ המשפטי לממשלה שהפך מעין "רשות על" רביעית (כרגע התברר כי הוא שם עצמו אף מעל לפסקה ברורה של הרשות השופטת), קיבל אותה עכשיו.
בקביעתו האבסורדית נטל לעצמו וינשטיין סמכויות של ריבון עולם הכותב וחותם וסופר ומונה את חוקי המדינה, מי ייאכף ומי יישפל. מי ינוע ומי ינוח. ייתכן ויש היגיון בטענה שיש להמתין לוועדה (שטרם קמה) לבדיקת הסוגיה, אבל אותה המתנה אמורה להיות במצב של קיום מלא של חוקי המדינה ולא בהוראה מעוותת על אי אכיפתם בחסות איזה "סטטוס קוו" מזויף. וינשטיין עצמו יודע שגם אם הוועדה תחליט שיש לאפשר משחקי כדורגל בשבת, הדבר טעון שינויי חקיקה בכנסת וממילא יחזור הדבר אל בית המחוקקים. נחמה אחת תהיה לנו אז, שוינשטיין כבר לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה.
לא ברור אם אכן יש צורך לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולהפרידו מתפקיד התובע הכללי. דבר אחד ברור כשמש: יש צורך דחוף לפצל את וינשטיין מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם