מה תבקש ישראל מארה"ב כפיצוי על הגרעין האיראני
במערכת הביטחון רואים ירידה מסוימת בטרור אבל לא בטוחים שהוא בפני בלימה. בינתיים יעלון נערך לביקור בוושינגטון שיעסוק ב"חבילת פיצוי" על הסכם הגרעין
זה יקרה ביום שני הקרוב: שר הביטחון יעלון ינחת בוושינגטון לביקור שמוגדר במערכת הביטחון כ"חשוב ביותר זה שנים רבות". פחות משבועיים לאחר מכן יגיע לארה"ב גם ראש הממשלה נתניהו. ליעלון ולנתניהו יחכו מסדרי כבוד לפי כל כללי הטקס, וגם פגישות חשובות: יעלון ייוועד עם שר ההגנה אשטון קרטר, ונתניהו ייפגש עם הנשיא אובמה. אבל הטקסים לא יסתירו את העובדה שהאווירה בוושינגטון כלפי ישראל רחוקה מלהיות חמה בימים אלה.
עוד כותרות ב-nrg:
- בנט תוקף את לבני: "היא חיה בשוודיה, לא בארץ"
-"חשבו שהיא בובה": תינוקת נשארה נעולה במעון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מטרת הנסיעות היא להניח מאחור את משבר היחסים בין המדינות בעקבות אישור הסכם הגרעין עם איראן, ולדון ב'חבילת פיצוי' לישראל. שגריר ישראל בארה"ב, רון דרמר, אמר במוצ"ש בכנס ה־IAC כי “אחרי אישור ההסכם ישראל ממשיכה הלאה, ויש לנו הרבה על מה לדון עם ארצות הברית“. אלא שהסימנים מראים שהממשל לא מתכוון לסלוח בקלות על הפעילות הישראלית לטרפוד ההסכם בבית הנבחרים.
הגישה הישראלית הייתה שכל עוד ההסכם לא אושר בקונגרס, לא מדברים על פיצוי. לכן הנושא לא עלה בביקור של קרטר בישראל ביולי, אף שארצות הברית שידרה באותה תקופה כי היא מוכנה להעניק “פיצוי יוצא דופן“. הדברים על הפיצוי המיוחד נאמרו, בין היתר, בתדרוך לעיתונאים שערכה תת־מזכיר המדינה וונדי שרמן, וגם בשיחה של היועצת לביטחון לאומי סוזן רייס עם הנשיא לשעבר פרס.כעת מסכימה ישראל לדון ב“מצב החדש“, רק לאחר שההסכם אושר רשמית בבית הנבחרים, ולאחר שרה"מ נשא את הנאום החריף נגדו בעצרת האו“ם, לפני כחודש.
אז מה עומד על הפרק? לפי מקורות ביטחוניים בכירים, “תוצאות הביקור הגורלי של יעלון בארצות הברית ישפיעו על מצבה הביטחוני של ישראל למשך שנים רבות“.
גם אם ההערכה הזו מוגזמת, בישראל מודאגים מאוד מכמה השלכות מיידיות של הסכם הגרעין: מצד אחד, הצטיידות של מדינות המפרץ בנשק אמריקאי מתקדם בשווי מאות מיליארדי דולרים, כמשקל נגד ל“התחזקות האיראנית“. מצד שני, ההתחמשות של האיראנים מעוררת דאגה בפני עצמה, ובעיקר חשש שהם ירכשו מרוסיה מערכת הגנת נ“מ מתקדמת מסוג S־300, שתפגע מאוד בעליונות האווירית של ישראל במזרח התיכון. גם הברית האיראנית־רוסית, שכבר באה לידי ביטוי בלחימה בסוריה, מדאיגה ונחשבת לתוצאה ישירה של הסכם הגרעין שנותן לאיראן לגיטימציה.
ארצות הברית מחויבת לשמירת העליונות הצבאית של ישראל לפי חוק מיוחד, ולכן המכירות האדירות של נשק אמריקאי לערב הסעודית ולמדינות נוספות במפרץ הפרסי אמורות להביא לכך שוושינגטון תספק לישראל נשק רב.
כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי עמדו בעשור האחרון על כשלושה מיליארד דולר בשנה. תוקפו של הסכם הסיוע עומד להסתיים באוקטובר 2017. השיחות על הסכם חדש, לעשר השנים הבאות החל ממועד זה, היו אמורות להתחיל מזמן, אבל יתחילו באופן מעשי רק במהלך הביקור של יעלון. בישראל מצפים כעת להגדלה משמעותית של הסיוע השנתי, שתאפשר רכישה של מטוסים ואמצעים נוספים רבים.
מקורות ביטחוניים ישראלים מסרבים לומר כמה כסף תבקש ישראל מארה"ב, אבל בנוסף לסיוע השנתי עשויה ישראל לבקש חבילת פיצוי מיוחדת שתגדיל את מספר מטוסי הקרב החדישים F־35 שהיא אמורה לקבל. בנוסף, ישראל עשויה לבקש מערכות נשק חדישות כמו פצצות חודרות בונקרים מסוגים שאין ברשותה, מטוסי תדלוק, טילי אוויר־אוויר, מכ“מים ומערכות לוחמה אלקטרונית.
מעבר לסיוע השנתי, ארצות הברית שותפה גם במימון הפיתוח של מערכות ההגנה נגד טילים ‘שרביט קסמים‘ ו‘חץ 3‘, ומימנה רכישה של שבע מתוך תשע סוללות ‘כיפת ברזל‘. ייתכן שישראל תבקש הגדלת הסיוע גם בסעיפים אלה.
אבל לא הכול כסף: עוצמת היחסים הביטחוניים בין המדינות תלויה גם ברמת שיתוף הפעולה בין הצבאות. השבוע נערך בדרום הארץ תרגיל ‘בלו פלאג‘ בהשתתפות חיל האוויר האמריקאי. בתחילת 2016 ייערך בישראל התרגיל ‘ג‘וניפר קוברה‘ המשותף לצבאות שתי המדינות.
שיתוף הפעולה שהכי מעניין את ישראל בימים אלה קשור למעקב אחר תוכנית הגרעין האיראנית לאחר ההסכם. בישראל כמעט בטוחים כי בחודשים הראשונים יקיימו האיראנים את התחייבויותיהם כמעט במלואן, אולם בהמשך ישובו לחתור לפצצת גרעין. בירושלים ינסו לתאם עם וושינגטון את התגובה, במקרה שיתברר שהאיראנים מרמים את העולם. האם התגובה במקרה כזה תהיה צבאית, או שתלווה בניסיון כמעט בלתי אפשרי לחדש את הסנקציות הכלכליות? אלה רק חלק מהנושאים שיידונו בביקור של יעלון, שיימשך רק שלושה ימים ושההכנות אליו החלו כבר בעת ביקורו של ראש המטות המשולבים ג‘וזף דנפורד כאורח הרמטכ“ל השבוע. זה היה הביקור הראשון של דנפורד מחוץ לארה“ב והוא נחשב מוצלח מאוד.
במישור המדיני, נתניהו צפוי לבקש שארה"ב תמשיך להפעיל את הווטו שלה במועצת הביטחון של האו“ם, אולם הממשל יגיד במפורש שהוא אינו מחויב לכך בעניין הפלסטיני.
“הנשיא לא יסלח לנתניהו על שפעל נגדו בקונגרס“, העריך גורם בכיר הבקי ביחסי ירושלים־וושינגטון. “ארה"ב אמנם תיתן לישראל לא מעט נשק כ‘פיצוי‘, אבל זה יהיה הרבה פחות ממה שישראל הייתה יכולה לקבל בחודש יולי, אילו לא הייתה יוצאת נגד ההסכם. במצב הנוכחי, לא נראה שארצות הברית תעביר לישראל מערכות נשק שעדיין לא נמצאות ברשותה. זה מחיר המדיניות הישראלית“.
חשוב להבין שוושינגטון לא עוינת את ממשלת נתניהו “עד הסוף“: שיתופי פעולה רבים כבר מתעצמים אחרי ההשלמה הישראלית עם הסכם הגרעין. כך למשל, בשבוע החולף עמד שר האנרגיה שטייניץ בראש דיאלוג אסטרטגי ראשון מסוגו בוושינגטון, בתחום האנרגיה, בדגש על מציאת פתרונות להגנת מקורות אנרגיה מפני מתקפות סייבר.
בזמן ההכנות לביקור יעלון בוושינגטון עסקה מערכת הביטחון השבוע בגל הפיגועים. ההתרשמות היא כי הגל לא סוחף את הציבור הפלסטיני ביו"ש. רוב המעורבים בפיגועים הם צעירים מאוד, שפועלים באופן ספונטני, כמו הנערה בת ה־15 שיצאה ביום רביעי כדי "להרוג יהודים" ביצהר. גם חקירת האירוע שבו נדרס למוות אברהם חסנו ז"ל בידי נהג משאית פלסטיני סמוך לקריית ארבע עודנה נמשכת. בקרב ערביי ישראל הסתמנה השבוע ירידה משמעותית בהיקף הפרות הסדר, אף שהפיגוע בתחנה המרכזית בבאר־שבע ביום ראשון בוצע בידי בדווי אזרח ישראל.
בסך הכול, חלה ירידה מסוימת בהיקף הפיגועים השבוע, אבל במערכת הביטחון לא יודעים אם החל תהליך בלימה של גל הטרור. כל אירוע יכול להצית את הלהבות לגבהים חדשים, ובכל מקרה תהליך הבלימה, אם יתרחש, צפוי להימשך שבועות ארוכים.
ומה לגבי יו“ר הרשות אבו־מאזן? מצד אחד מאשימים אותו במערכת הביטחון כי הוא “ממשיך להסית“, מצד שני מודים כי תחת הנחייתו כוחות הביטחון הפלסטיניים המשיכו גם השבוע לפעול בניסיון לעצור פיגועים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם