למרות הפיגוע: היחסים עם הבדואים לא אבודים
הגינוי הברור של מנהיגי הבדואים לאחר הפיגוע שביצע בן המגזר בבאר־שבע, הוא קול של תקווה בנוגע למרקם היחסים היהודי־ערבי בנגב: "נמשיך לעבוד על יצירת מקום משותף שנוכל לחיות בו"
בתחילת השבוע עוד תכננתי לכתוב על השקט הביטחוני בנגב בגל הפיגועים האחרון. רציתי לציין לשבח את חוסר המעורבות של המגזר הבדואי בהתקוממות הערבית הנוכחית, שבולט על רקע התמיכה בטרור מצד חלק מערביי ישראל. השקט הבדואי בלט לחיוב עוד יותר לאחר שתושב דימונה דקר לפני שבועיים עובדי עירייה מהמגזר. החשש ממהומות מיידיות כתגובה לפיגוע, התבדה.
עוד כותרות ב-nrg:
- בנט תוקף את לבני: "היא חיה בשוודיה, לא בארץ"
- "חשבו שהיא בובה": תינוקת נשארה נעולה במעון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אבל האידיליה התנפצה ביום ראשון בערב, כאשר בדואי המתגורר בפזורה הסמוכה ליישוב חורה ביצע את הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר־שבע.
בכל זאת - אופטימיות זהירה. מוהנד אלעוקבי - המחבל שביצע את הפיגוע בבאר שבע
צילום: תקשורת שב''כ
ועדיין, גם לאחר הפיגוע הקשה, יש מקום לאופטימיות זהירה באשר לעתיד מרקם היחסים היהודי־ערבי בנגב. את האופטימיות הזו אפשר לשאוב קודם כול מהגינוי הברור והחד־משמעי שיצא ממסיבת העיתונאים שקיימו למחרת הפיגוע ראשי הרשויות הבדואיות ומנהיגי המגזר בנגב. אפילו ח"כ לשעבר טאלב א־סאנע, שזכור כאחד הפרלמנטרים המיליטנטיים של הציבור הערבי, גינה בתוקף, בלי לגמגם, את הפיגוע, וביקש שלא להכפיש את כלל האוכלוסייה הערבית בנגב.
אופטימיות זהירה הורגשה גם בכנס 'הקואליציה החברתית' שהתקיים בשבוע שעבר בבאר־שבע. ד"ר ח'יר אלבז, מנכ"ל שותף ב'אג'יק - מכון הנגב', ארגון הפועל לפיתוח קהילתי בקרב המגזר הבדואי, תיאר את הנגב כמודל למרחב משותף המהווה בית לכלל תושביו, יהודים וערבים. אלבז, תושב היישוב הבדואי שגב־שלום, טען שהמנהיגות המקומית של המגזר החלה לתפוס פיקוד לאחרונה, ובמקום להסתפק בטענות כלפי המדינה היא מובילה מהלכים משמעותיים לקידום המגזר.
"החלטנו שבכיינות לא מביאה לשינוי חיובי", אמר אלבז. הוא סיפר בגאווה על 16 רופאים ורופאות מהמגזר הבדואי שסיימו באחרונה לימודי רפואה, וטען שעל פי ההערכות, בעוד כשבע שנים מחצית מהרופאים בבית החולים 'סורוקה' יהיו מהמגזר.
אלבז הזכיר לנוכחים שלמרות ההתקדמות בתחום ההשכלה, רק אחד מכל תשעה מסיימי תיכון במגזר הבדואי נכנס לאקדמיה, ודיבר גם על המצב הסוציו־אקונומי, ועל כך שכל משפחה שנייה נמצאת מתחת לקו העוני. ובכל זאת, הוא התעקש להתמקד בחצי הכוס המלאה.
אחד המפתחות המרכזיים לחיזוק הדו־קיום בנגב, אמר, הוא מציאת אינטרס כלכלי משותף. כדוגמאות לדו־קיום כזה הוא ציין את מפעל העופות 'עוף עוז' בשגב־שלום שבו עובדים זה לצד זה בדואים וחרדים, ואת פארק התעשייה 'עידן הנגב' בין להבים לרהט. "אני אופטימי חסר תקנה", אמר.
התקשרתי לאלבז השבוע, לאחר שפורסמה זהותו של המחבל בבאר־שבע, כדי לבחון אם משהו נסדק באופטימיות שלו. "האירוע הזה תפס אותנו בהפתעה גמורה, ולא היינו ערוכים לו", הוא הודה. "בטווח הקצר זה דורש מאיתנו לפעול להרגעה, ובטווח הארוך לטפל בגורמים שהביאו בחור צעיר לנקוט צעד קיצוני כל כך".
את השפעתה של התנועה האסלאמית על צעירי המגזר הוא רואה כתוצאה ולא כסיבה. "לחברה חסונה תנועות כאלו לא מצליחות לחדור. המצוקה היא שגורמת לכניסתן של תנועות כאלו למגזר. לצערי, אנחנו לא המחנכים היחידים של ילדינו. ההשפעות החיצוניות מגיעות היום לכל ילד דרך הטלוויזיה והמכשירים הסלולריים".
גם את השיחה הזו הוא התעקש לסיים במסר חיובי. "חצי שעה בלבד לאחר שפורסם שמו של המפגע כבר יצאה הודעת גינוי ברורה וחד־משמעית מכלל ראשי הרשויות בנגב. זה קול שנותן תקווה נגד אלימות ובעד חזרה לשגרה ולשפיות, ולהמשך עבודה על יצירת מקום משותף שנוכל לחיות בו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם