בישראל קיימת אקדמיה של פערים
תחילת שנת הלימודים האקדמית היא זמן טוב להאיר את הפינות האפלות של תחום זה: תת ייצוג של נשים ומיעוט סטודנטים ממוצא אתיופי. לא מדובר בגזרת גורל אלא בהזנחה פושעת שמתחילה כבר במערכת החינוך
בין הסטודנטים החדשים שיחלו השבוע את שנת הלימודים האקדמית, יהיו מי שיכנסו לראשונה בשערי הקמפוס, חדרי ההרצאות, הספרייה והקפיטריה, יסתכלו סביב וירגישו נטע זר. תחושה זו היא תוצר של המציאות האקדמית בישראל של שנת 2015 בה הרכב הסטודנטים הומוגני באופן מדאיג, וסטודנטים בני אוכלוסיות ומגזרים מסוימים יתקשו למצוא פנים מוכרות לצדם על ספסל הלימודים. במציאות זו, האקדמיה הינה עדיין אחד תחומי החיים המרכזיים בהם אנו עדים לפערים הקיימים בחברה הישראלית. פערים אלה אינם מתבטאים רק בהעדר ייצוג הולם בלימודי תארים ראשונים ומתקדמים לאוכלוסיות ומגזרים רבים, אלא גם במגוון התחומים הנלמדים.אחת הדוגמאות המובהקות לפערים הקיימים ניתן למצוא בשילובם באקדמיה של יוצאי העדה האתיופית, שרק לפני מספר חודשים יצאו לרחובות במחאה על אפלייתם. נתונים שפורסמו בעקבות גל המחאה חשפו תמונה עגומה של 0.8% סטודנטים בני העדה בלבד מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות בארץ, כמעט מחצית משיעורם היחסי באוכלוסייה שעומד על 1.5%. על כך יש להוסיף את העובדה שמרביתם לומדים במקצועות לתארים ברי השמה נמוכה דוגמת ניהול ומדעי החברה, ומעטים מהם מוצאים את דרכם לפקולטות היוקרתיות ולמקצועות המבוקשים יותר בשוק דוגמת הנדסה, מדעי המחשב, מדעים מדויקים, רפואה ועוד.
אומנם ישנו מספר מועט של מוסדות אקדמיים אשר מנסים באמצעות קרנות פילנטרופיות שונות לבסס עבור בני העדה תכניות לימוד והשמה גם במקצועות הנדרשים במשק, אך לצערנו תכניות אלה הינן כטיפה בים. גם התכנית הממשלתית לקידום יוצאי אתיופיה בישראל שפורסמה אתמול לא תפתור את הבעיה לאורך זמן, כיוון שהיא אינה מתייחסת לשורש הבעיה - הצורך בהגדלת השיח החינוכי סביב הטמעתו של ציבור זה בחברה הישראלית.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
דוגמה מדאיגה נוספת לפערים הקיימים ניתן למצוא גם בשילובן של נשים במקצועות המדעיים המדויקים וההנדסה. למרות יתרונן המספרי במספר הסטודנטים הכללי, מספר הנשים בלימודי התואר הראשון במקצועות הנדסה, פיזיקה ומדעי המחשב עומד על 30% בלבד, כאשר המספרים הולכים ומחמירים בתארים המתקדמים יותר ומגיעים לשיעור של 5-8% פרופסוריות מן המניין בלבד במתמטיקה, מדעי המחשב, מדעים פיזיקליים והנדסה. גם כאן ישנם מוסדות יוצאים מן הכלל, אך לדאבוני הם אינם מלמדים על הכלל.
הדוגמאות, לצערנו, עוד רבות. למרות שבעיית שילובו של כל מגזר או אוכלוסייה נובעת מסיבות ונסיבות שונות, משותפת לכולם העובדה שהבעיה מתחילה עוד במערכת החינוך. שכן, איזה צפיות אפשר לפתח להפי אנד למחזה, כאשר באפיזודה הראשונה שלו אנו עדים למספר מגוחך של 3 תלמידים יוצאי אתיופיה בלבד שנבחנו בבחינת בגרות 5 יחידות במתמטיקה בשנת 2013. התסכול והכעס גוברים כאשר מבינים שאפשר גם אחרת, שכן לא מדובר בגזרת גורל של אוכלוסיות חסרות יכולות או פוטנציאל. הבעיה, כמו במרבית המקרים, היא במערכת ובקברניטים אשר אמונים עליה מטעם הציבור, אשר אינם נותנים מענה לעובדה שלאורך זמן בלתי אפשרי להמשיך לקיים מציאות של ייצוג כה חסר של אוכלוסיות ומגזרים כה רבים. המחסור בתקציבים מספיקים, מערכת חינוך נגועת דעות קדומות וחסרת חזון, העדרן של תכניות מעטפת של המוסדות האקדמיים אשר ילוו את הסטודנטים ויעניקו מענה לצרכים הייחודיים והספציפיים של כל אוכלוסייה ומגזר – הם רק חלק מהמכשולים שעומדים בדרכנו לאקדמיה נטולת פערים.
כמדינה קטנה איננו יכולים להרשות לעצמנו לוותר על המוחות והפוטנציאל הטמון באותן אוכלוסיות, וכחברה השואפת להיות שוויונית וצודקת, איננו יכולים לאפשר מצב שבו צעירים וצעירות חיים במציאות אקדמית של קיפוח ואפליה. כדי להביא לשינוי המצב הקיים נדרש מאתנו כחברה לפעול למהפך תודעתי עמוק והענקת תנאים מיטביים שייצרו מציאות שבה האקדמיה שלנו לא תהיה מורמת מעם, אלא תעניק לכל אדם ללא קשר לצבע עורו, מגזרו או מוצאו, את התחושה שהוא ברוך בשעריה ושייך לשורותיה.
הכותב הוא סמנכ"ל מנהל תלמידים ב"מרכז האקדמי לב"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם