התחקיר שעורר שאלה: ארה"ב רואה בנו אויבים?
המסר מהדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" על ההכנות לתקיפה ועל הפיקוח האמריקאי הצמוד עלול ליצור רושם שלוושינגטון נוספה מדינת אויב באזור – והיא לא איראן. השנים הבאות צריכות להביא לסנכרון, כך שלישראל תהיה תוספת יכולות - ולארה"ב יהיו קצת שחלות
מי שקורא את הדיווח המקיף של ה"וול סטריט ג'ורנל" מלפני ארבעה ימים על ההכנות של ישראל לתקיפה באיראן, עלול לקבל את הרושם שלארצות הברית נוספה באזור מדינת אויב. וזאת לא איראן ולא מדינת הרפאים הפלסטינית. אפילו לא "המדינה האיסלאמית" (דאעש). המדינה שארצות הברית עסקה בפיקוח צמוד עליה במשך חמש השנים האחרונות והשקיעה מאמצים אדירים בהרתעתה מפעולה היא המדינה היהודית. היא ישראל.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זה בעצם המסר העובר בין השורות של כתבת התחקיר ב"ג'ורנל", שעשתה כותרות בחשיפה של הכנות מעשיות מצד ישראל לפעולה צבאית נגד מתקן הגרעין בפורדו. בגרסה הנוכחית, ישראל תכננה פעולת קומנדו על הקרקע דווקא ולא הפצצה אווירית מסיבית. אבל האמריקאים לא רצו לשתף פעולה גם בנושא מתקפות סייבר. לאחר הקופרודוקציה של הסטאקסנט, הישראלים רצו להפעיל מתקפות סייבר נגד חזית רחבה של מוסדות איראניים, כך על פי בכירים אמריקאים.
אבל התקלות שהתפשטו באינטרנט בגלל הסטאקסנט "גרמו למר אובמה להיות זהיר יותר, מחשש שיגררו בעקבותיהן תגמול איראני, או שיגרמו נזק לכלכלה הגלובלית אם איזה וירוס יתפשט ללא שליטה", נכתב בג'ורנל. האמת היא שהסטאקסנט הייתה מתקפה מימי אולמרט ובוש, ואילו ארצות הברית של ימי אובמה סירבה לאפשר עוד מתקפות סייבר. כך אפשר היה לשמוע מבכירים ישראלים לשעבר ולא באמצעות ה"ג'ורנל". אובמה פשוט התכונן לאוריינטציה חדשה כלפי איראן, שנועדה להחזיר אותה לחיק האומות בחיבוק אמריקאי ידידותי ושום מתקפה צבאית או בחלל הסייבר לא הייתה לרצונו.
המסר לפי גארי סיימור מכיוון הבית הלבן היה: "אנחנו חושבים שזו טעות גדולה" לתקוף באיראן. נתניהו מצדו ציפה למצוא מישהו בממשל שיראה סימנים של השלמה עם הרעיון, אם לא אישור של ממש. לישראל לא היה אדם אחד בבית הלבן שהיא יכלה לתקשר אתו בצורה כנה וישרה. זהו דבר חסר תקדים בכל תולדות יחסי ישראל-ארצות הברית. בביקור של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון במרץ השנה (לצורך הנאום בקונגרס), אפשר היה להבין מראש המטה לביטחון לאומי יוסי כהן כי הערוץ שלו עם היועצת לביטחון לאומי סוזן רייס הוא התחליף לקצר בין הנשיא לראש הממשלה.
לפי ה"ג'ורנל" וגם לפי דניס רוס, סוזן רייס מנוכרת עד עוינת לישראל; סביר מאוד שדעותיה משקפות את מה שאובמה היה רוצה באמת לעשות מול ישראל, אלמלא פעלו עליו עדיין כמה חסמים פוליטיים ציבוריים. "ישראל רצתה שארצות הברית תהיה פתוחה יותר אליה בנושא המשא ומתן עם האיראנים. אך הגברת רייס מנעה התייעצויות עם המקביל החדש שלה בתפקיד, יוסי כהן".
לפי דניס רוס, כשהייתה שגרירת ארה"ב באו"ם, היא רצתה לפחות פעם אחת להימנע מהטלת וטו על אחת מהחלטות מועצת הביטחון המזיקות נגד ישראל, אך מלמעלה כפו עליה להטיל וטו. למותר לציין כי היהודים וחלק מהישראלים הם תמימים. וכאשר סוזן רייס הופיע בוועידת איפא"ק האחרונה, היא דיברה בקלישאות חבוטות על הקשר והברית בין ישראל לאמריקה וכמה ארצות הברית דואגת לידידתה. כדי לחזק את ההונאה היא גררה את בנה שישב בקהל והציגה אותו. הקהל היהודי נמס והעניק לה תשואות.
כך גם שגרירת ארה"ב באו"ם סמנתה פאואר, שהייתה יכולה להיות מנהיגה נערצת, וכך גם התקבלה עד המעשה המחפיר שלה בכינוס האחרון של העצרת הכללית לפני חודש: פאואר, השגרירה באו"ם, נעדרה במכוון מנאום נתניהו והאמריקאים החליטו להפגין את הזלזול שלהם בישראל על ידי נוכחות בכירה של שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו. אוהדי ישראל אמיתיים היו מצפים שגם שפירו וגם פאואר יפגינו שאט נפש מהנשיא על ידי התפטרות מתפקידם.
כך שמתקבלת תמונה של אי-אמון גורף בין שתי מדינות שהיו אמורות לשמש אלטרנטיבה לעולם דאעשי, פוסט-סובייטי, איסלאמו-פשיסטי, איראני-חיזבאללאי. השאלה העיקרית אולי היא אם לישראל היה עניין לפרסם חלק מהפרטים שמופיעים בכתבת ה"וול סטריט ג'ורנל". פרסום הפרטים, מעבר לכך שהוא מדגיש שוב את סטיית התקן האיומה של ממשל אובמה ביחס לכל המקובל בעבר, מסביר גם את היכולת של ישראל לבצע מניפולציות על הממשל האמריקאי.
יש בדיווח פירוט של מהלכים שהצטברו לכדי הליכה על הסף מצד ישראל ודחפו את האמריקאים להגביר את הסנקציות וגם להתחשב בישראל במהלך המשא ומתן. באחת הפעמים שהאמריקאים ניסו למרוח את הישראלים בתדרוך לגבי המשא ומתן של חמש המעצמות עם איראן, ראש המטה לביטחון לאומי באותה עת, יעקב עמידרור, סיפר ליועצי אובמה שישראל כבר זיהתה את מספרי הזנב של המטוסים שהביאו את המשלחת האמריקאית למו"מ עם איראן בעומאן.
עכשיו, אחרי יציאת עסקת הגרעין לדרך, השאלה היא אם עדיין קיימת אופציה צבאית. בכינוס ארגון הישראלים-האמריקאים בוושינגטון לפני שבוע אמר האלוף עמוס ידלין כי בחמש השנים הבאות יש אפשרות ליצור אופציה צבאית אמינה. כלומר, ככל שהאיראנים יתבצרו יותר לאורך השנים, גם ישראל וארצות הברית יכולות לשכלל את יכולותיהן הצבאיות לחיסול מתקני הגרעין.
השקפתו של ידלין, כמו גם של אחרים בממסד בישראל, היא שהשלב המיידי של עסקת הגרעין שכולל את חמש השנים הבאות הוא טוב לישראל והוא קונה לה זמן יקר. לדברי ידלין, האיראנים מעריכים שהאמריקאים "יכולים" אבל אין להם "רצון" לתקוף; ואילו בישראל קיים "רצון" ויש נכונות לתקוף – אך אין יכולת. חמש השנים הבאות צריכות להביא לידי סנכרון בין ארצות הברית לישראל כך שלישראל תהיה תוספת של יכולות ואילו לארצות הברית יהיו קצת שחלות. מצג של אמינות בנושא הזה ישכנע את האיראנים להמשיך לדבוק בהסכמים וירתיע אותם מהתקרבות אל מעבר לסף הגרעיני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם