די להסתה
לא כל סטטוס מטומטם שמעלה איש מוכר יותר או פחות לרשת הוא קריאה לאלימות, ולא ראוי לחולל סערה על כל פרובוקציה טיפשית
ימים אלו, שבין התאריך העברי לציון הירצחו של יצחק רבין לבין התאריך הלועזי, הביאו לשיאה תופעה שהולכת ומשתלטת על השיח הציבורי בישראל – הפזיזות שבה עולה הזעקה "זו הסתה". ח"כ מוטי יוגב דיבר נגד שופטי בג"ץ? הסתה. חגי עמיר פרסם אמירה מטומטמת? הסתה. עורך באתר חדשות העלה תמונה מגעילה של ראש הממשלה בנימין נתניהו במדים נאציים? הסתה. בכלל, נדמה שאין פוליטיקאי שבשבוע האחרון לא נשא נאום ששילב בתוכו לפחות 4-5 פעמים את המילה "הסתה". השימוש במילה זו איבד כל ערך מידתי. למעשה, בשיח הציבורי היום אפשר לומר שמשמעות המילה "הסתה" היא "אמרת משהו שאני לא אוהב".
הסטטוס שפרסם אחיו של רוצח ראש הממשלה, חגי עמיר
צילום: צילום מסך
מטבע הדברים ובהתאם לרוח התקופה, רוב האשמות ב"הסתה" מגיעות מהצד השמאלי של המפה, כשקשה להתעלם מהדו-פרצופיות שמאפיינת את נקודת המבט של אנשי השמאל. מי שעד היום מזכירים כיצד הונפה תמונת רבין במדי אס-אס מול המרפסת שעליה עמד נתניהו, לא הנידו עפעף כשהופצו ברשת תמונות של נתניהו עצמו באותם מדים. ההתעלמות שלהם מהתמונה נגד ראש הממשלה מתחרה בהתעלמות מהעובדות הפשוטות של הסיפור הזה: את התמונה של רבין הכין בכלל סוכן השב"כ אבישי רביב, שהפיץ אותה בעיקר לכלי התקשורת והדפיס אותה בגודל כזה שאין סיכוי שמישהו משוכני אותה מרפסת מפורסמת יכול היה בכלל לראות.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
רוצים דוגמה נוספת? הדוברת של איילת שקד פרסמה השבוע סטטוס הומוריסטי בפייסבוק על כך שנשארו רק עוד 364 ימים עד לפסטיבל רבין הבא, וזכתה להתנפלות מגעילה מצד עיתונאים מהצד השמאלי של המפה. לעומת זאת, נועה רוטמן, נכדתו של רבין, נשאלה אם יהיה יום חופש לציון עשרים שנה לרצח רבין וענתה בהומור "אולי ברצח נתניהו יהיה" - אך אותם כתבים לא התרגשו.
אלה רק דוגמאות על קצה המזלג. כל מי שצופה בטלוויזיה או מאזין לרדיו חווה את האיפה ואיפה שבטענות ה"הסתה". אם נתניהו ונפתלי בנט מואשמים כמעט על בסיס שבועי בהסתה על ידי "איש רוח" כזה או אחר, כלפי יצחק (בוז'י) הרצוג, ציפי לבני או זהבה גלאון לא תשמעו אמירות כאלו.
אך גם בימין לפעמים מאבדים את חוש המידה: התמונה שהפיץ אותו עורך ב-ynet ובה נראה נתניהו במדים נאציים הייתה טיפשית ובזויה, אבל גם הקריאות נגדו, שהובילו בסופו של דבריו לפיטוריו של אותו עורך מהאתר, גרמו לתחושה שמישהו כאן קצת נסחף. לא כל תמונה היא הסתה, ובדיוק כשם שזעקות השמאל שהופכות כל ציוץ ימני לזעקות שבר על "הסתה" הן טיפשיות והיסטריות, כך נכון הדבר גם כשזה קורה מצד ימין.
הרשתות החברתיות כמובן מעצימות את התופעה. בשלב הראשון הן יוצרות מאגר בלתי נדלה של מאות ואלפי סטטוסים וציוצים של אישים מוכרים יותר או פחות. מתוך אינסוף המלל הזה תמיד תימצא איזו התבטאות טיפשית, או סתם אחת שלא מצאה חן בעיני מישהו מהמחנה הנגדי. בשלב השני הרשתות החברתיות הופכות לזירה שבה עוקדים את הקורבן התורן. משם זה כבר הופך ל"סערה ברשת" ומגיע גם לכלי התקשורת - במקרה שזה מתאים לתפיסת העולם השולטת שם, כמובן.
שיח ציבורי ראוי הוא שיח של טענות. בשיח דלוח ומתלהם יש מילים שנחשבות "רעות", ובמסגרתו נלקחים ביטויים כמו "גזעני", "הסתה" או "בוגד", וכל מה שעושים איתם הוא להצמיד להם אירוע נבחר מהצד השני. הצמדה הזו מייתרת לכאורה את הצורך להסביר את תפיסת העולם שלך, ומסתפקת בציור הצד האחר בצבעים שחורים. באופן אבסורדי, השיח שרואה את עצמו כנלחם נגד האלימות וההתלהמות הפך בעצמו לשיח אלים ומתלהם שרק מלבה את השנאה והפילוג שבין חלקי העם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם