מס שפתיים

הגדלת מעגל מקבלי הטבות המס מהמדינה גרם לחלוקה שוויונית וצודקת יותר, אבל קמפיין שקרי ומתוזמן שוב הצית את הדיון "התנחלויות על חשבון הפריפריה". כל קשר בינו לבין המציאות, מקרי בהחלט

סערת הטבות המס צברה אנרגיה בשבוע שעבר כשחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ ביקש בוועדת הכספים שגם חלק מהיישובים ביהודה ושומרון יכללו במפה החדשה והדיון המשמים משהו על הקריטריונים והמדדים הסוציו-אקונומיים הפך להצגה הכי טובה בעיר. טבעי שהפוליטיקה הצבעונית של ימין ושמאל והתיישבות מול פריפריה תתפוס יותר במה אבל חלק מכלי התקשורת הפכו את זה לקמפיין של ממש. ההתנחלויות שוב עברו תהליך ליהוק מהיר לתפקיד הגביר הרשע שגוזל ליישובי הפריפריה העניים את כבשת הרש שעוד נותרה להם.

'הטבות המס: "'חברון בפנים, עכו בחוץ' – סערה בעקבות כוונת נתניהו להוסיף לרשימה את ההתנחלויות על חשבון הפריפריה' בישרה הפניית השער בידיעות אחרונות ביום שני השבוע, ולמחרת בכותרת הראשית "מקצצים לפריפריה", לצד טור של פרשן חדשות 2 אמנון אברמוביץ' שפותח את טורו "למוטבים בלבד" במילים: "כל שנה נגדע חלקם של יישובים בקו העימות וערים חלשות בהטבות המס. כמעט כל שנה יוצאות ההתנחלויות וידן על העליונה". אז הנה קצת עובדות על הטבות המס ועל האופן שבו הפך מפעל ההתנחלויות, ובראשו ההתיישבות היהודית חברון, לאויב הפריפריה הגדולה 2015:

מכתב לראש הממשלה

מדי שנה משקיעה המדינה כ-850 מיליון ש"ח בהטבות מס ליישובי הפריפריה וקו העימות. מדובר בסכום כסף משמעותי מאוד שאותו מקצה המדינה לעידוד היישובים המרוחקים ולחיזוקם. בקריית שמונה, לצורך הדגמה, שכיר שמרוויח עד סביבות ה-30,000 ש"ח בחודש לא משלם מיסים כלל.

עד כה היו 187 יישובים שקיבלו את ההטבות מבלי שהיו לכך קריטריונים ברורים. כלומר, מי שהיה מקורב יותר לפוליטיקאים קיבל ומי שלא עתר לבג"ץ. ב- 2002 החל בג"ץ לדון בסוגיה. מאז 2008 יש המלצות לקריטריונים שוויוניים, ומאז 2012 – החלטת בג"ץ שההטבות אינן חוקיות במתכונתן הנוכחית. ואולם, רק בחודש שעבר נעשה ניסיון, בידי יו"ר הוועדה משה גפני, להעביר בוועדת הכספים הצעת חוק שתגדיר את הקריטריונים בצורה מסודרת. מטרתו הייתה להסיר את איום חרב ביטול ההטבות מעל חמשת היישובים הראשונים שעתידים להיפגע בסוף נובמבר על פי החלטת בג"ץ וביניהם בית שאן וערד.

בעקבות מהקריטריונים החדשים, יותר יישובים, 407 לעומת 187 עד היום, עתידים לקבל את ההטבות. אבל השמיכה עדיין קצרה יחסית. האוצר אמנם הסכים לתוספת של 350 מיליון ₪ לצורך מימון הטבות המס אך הכנסת יותר יישובים למעגל זכאי ההטבות תפחית את גובה ההטבה עבור הוותיקים. במילים אחרות: במקום שמעט יחסית יקבלו הרבה, העוגה גדלה במעט. היא תתחלק בין יותר אזרחים, אבל כל אחד מהם יקבל פחות.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בימים האחרונים היה מרתק לשבת בוועדה ולראות כיצד כל חבר כנסת מנסה לשפר את אחוזי ההטבות של קבוצת האינטרסים שלו: יישובי הפריפריה שנפגעו או שנכנסו למסלול הנמוך יותר התלוננו והזדעקו אבל היה נדמה שהכול מצליח להתכנס לתוך מתווה אחד ושלמרות כל הבלאגן ההצעה תעבור, אולי אפילו במסלול המהיר של חוק ההסדרים. ואז הגיע סמוטריץ' ודרש שגם יישובי יו"ש יכללו בהסדר, והחגיגה התחילה. חברי הכנסת ה"חברתיים" טענו שהמתנחלים דואגים רק לאינטרסים של עצמם, סמוטריץ, בתגובה, לא נשאר חייב ואמר שזו ממשלת ימין ושהוא לא מתבייש בכך שהוא רוצה לעודד גם יישובים בהתנחלויות. הדוברים נדרכו, העיתונאים המנומנמים החלו לכתוב או להקליד במרץ.

לא מדובר בכל היישובים, הסביר סמוטריץ', אלא רק 62 היישובים היותר מאוימים ביטחונית כחלופה למדד הקרבה לגבול. שני הקריטריונים הנוספים, מדד הפריפריאליות והדירוג הסוציו-אקונומי, טען הח"כ מהבית היהודי, יילקחו גם הם בחשבון בדיוק כמו בשאר חלקי הארץ.

האמת היא שסמוטריץ' צדק. כל מהות הקריטריונים היא ניסיון לאזן בין אינטרסים פוליטיים באופן שוויוני. כפי שח"כ איתן ברושי, לשעבר מזכ"ל התנועה הקיבוצים וחבר קיבוץ גבת בעמק יזרעאל, דואג ליישובי הגליל, וח"כ מיקי זוהר, לשעבר סגן ראש עיריית קריית גת ונציג מחוז הנגב ברשימת הליכוד, ניסה לדאוג לקריית גת, ככה סמוטריץ', שנולד בגולן, גדל בבית אל ומתגורר בקדומים, ניסה לדאוג להתיישבות. הבעיה הגדולה שלו הייתה שהוא נזכר מאוחר מידי. הכנסת ההתיישבות למפה בשלב זה תדרוש תוספת תקציב מהאוצר ואולי גם פגיעה נוספת בגובה ההטבות. יתרה מזו, כל יישוב שדרש עד היום לשנות מעט את הקריטריונים כדי לשפר את מצבו וכבר הסכים להתפשר ידרוש עכשיו לפתוח את כל הדיון מחדש. לכן הפצצה שהטיל סמוטריץ' טרפה את כל הקלפים, גפני נפגע מכך שהורסים לו את הפרויקט, וההצבעה על ההצעה נדחתה.

אז מה קרה באמת עם יישובי יהודה ושומרון, אתם שואלים? אז ככה. בשבוע שעבר ביקש ראש הממשלה מגפני למצוא פתרון ליישובי יו"ש. ביום ראשון כנראה הבין שזה לא אפשרי וחזר בו. את הבקשה לסייע ליישובים מעבר לקו הירוק פטרו באמירה ש'ידאגו להם כבר מתישהו בעתיד'. וזהו. ביום שלישי אפילו נפתלי בנט, ראש סיעתו של סמוטריץ' הודיע כי יתמוך במתווה המקורי של גפני ללא הכללת ההתנחלויות במפה החדשה, ובלבד שאיש לא יכניס שינויים אחרים באותה מפה . ההודעה הזו ציננה משמעותית את ההסתערות על ההתנחלויות, ובכל זאת מעניין לשחזר את התפתחות הדיון הציבורי על 'חברון על חשבון אשקלון'?

מתברר שמישהו הדליף שהממשלה החליטה שהיישוב היהודי בחברון כן ייכנס למפת ההטבות, וזה כבר הספיק כדי להבעיר את השטח ואת הפרשנים. אליהם הצטרפו פוליטיקאים משמאל שרצו ליהנות מאור הזרקורים וכך קיבלתם את ח"כ איציק שמולי עם "חזירים נמאסתם, האתגרים שבלוד קטנים יותר מאלה שבחברון? בושה". אבל רגע, אם מעיינים ברשימת היישובים שחולקה בוועדה לפני שבועיים קל לראות שיישובי הר חברון נכללו בה כבר אז, בלי קשר לסמוטריץ' או לנתניהו. כמו עוד הרבה יישובים שהוספו, גם הם עמדו בקריטריונים של גפני. אז נכון, עכו ומקומות נוספים יקבלו פחות לפי אותה מפה, אבל לא רק בגלל יהודי חברון, אלא גם בגלל צפת, ראש פינה כרמיאל וקצרין.

כמובן, זכותם של ראשי הרשויות שנפגעו למחות על כך ולדרוש מהאוצר כספים נוספים, אבל חשוב לזכור שמאות יישובים שלמים שלא קיבלו עד היום שקל מוכנסים פנימה, כך שבגדול הרשימה הנוכחית צודקת ושוויונית הרבה יותר כלפי כולם. לצייר את התמונה כאילו הפריפריה כולה נפגעת מהמפה החדשה, זו בדיחה. אבל לטעון שהפריפריה נפגעה בגלל ההתנחלויות? זו כבר מניפולציה מחושבת היטב ושקרית לחלוטין. ולעזאזל העובדות.