האם החרדים באמת נגד עלייה להר הבית?
מספר עיתונאים הצליחו לסמא את עיני הרוב וליצור את התחושה כי הציבור החרדי חצה את הקווים שמאלה וכמעט דורש פשרה טריטוריאלית בירושלים. אז מה באמת העניין מבחינת החרדים עם העלייה להר הבית?
נראה שמעולם לא זכה הר הבית להתייחסות כה רבה, כמו בתקופה האחרונה. כבר חודשים שההר נמצא בלב השיח הציבורי, ואולי לראשונה חדר הדיון בשאלת "האם הר הבית בידינו?" לאולפני החדשות ולעיתונות המיינסטרים. אבל לצד העיסוק במקום הקדוש לעם היהודי, נשאלת בקול השאלה - האם בכלל אנו רוצים את הר הבית בידינו?מה שמוזר בסיפור הוא האופן שבו מטפלת העיתונות החרדית בסוגיה. השבועונים החרדים המובילים, שהם כלִי התקשורת המרכזי בציבור הזה, בחרו צד ברור בסוגיית ההר. מספר עיתונאים חרדים מנהלים בשבועות האחרונים קמפיין אגרסיבי נגד העולים להר, כאילו היו דוברי ״שלום עכשיו״ או "בצלם". החינמון החרדי ״השבוע״ מרח לפני שבועיים כותרת ענק ראשית, שבה צוטט "מקור בכיר" שטען כי ״אין יד מכוונת לגל הטרור. הר הבית הוא העילה לפרוץ האינתיפאדה״. השבוע ניצח בתחרות השבועון החרדי, ״משפחה״, הנחשב ליוקרתי והמשפיע ביותר במגזר. העיתונאי אריה ארליך פרסם מנשר בערבית מעל דפי העיתון, ובו ביקש מהמחבלים שיתחשבו בציבור החרדי ולא ירצחו אותו - לפחות לא כעת, כי הרי אנחנו בכלל ״משלכם״ - כלומר מתנגדים לעלייה להר.
מנהלי הקמפיין מסתתרים מאחורי המסכה של "גדולי ישראל בכל הדורות אסרו לעלות להר הבית", כאילו שהאיסור הרבני לעלות להר הבית נפסק לאור המצב המדיני מחשש מתגובה ערבית. יש כאן לא פחות מסילוף המציאות, שמנוצל בציניות גם בידי עיתונאים חילונים גמורים, אשר לפתע הרבנות הראשית לישראל היא נר לרגלם. לאחרונה הקרין ערוץ 2 את סרטם של עמית סגל ואמנון אברמוביץ על ירושלים. בשיאו של הסרט נפגשים השניים עם יהודה גליק, האיש המזוהה עם ההר יותר מכל, ואז מתחיל אברמוביץ' להטיף לו על כך שאינו מציית לרבנים. ממש "ועשית ככל אשר יורוך".
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אז מה באמת העניין עם האיסור לעלות להר, שעליו חתום גם אביה הרוחני של הציונות הדתית הרב קוק זצ"ל? הסיפור האמיתי הוא שמדובר על איסור תורני לעלות להר הבית מאז חורבן בית המקדש, כיוון שהעולים להר אינם יודעים כיצד להיטהר כמו בימי המקדש, ומחשש לדרוך במקום שבו שכן קודש הקודשים שעליו נאמר "והזר הקרב יומת". זה כל הסיפור. לכן, מאז ומתמיד היה איסור הלכתי גורף של גדולי הרבנים לעלות להר - ממש לא שיתוף פעולה עם יריב אופנהיימר או הבנות עם הוואקף.
מספר עיתונאים הצליחו לסמא את עיני הרוב וליצור את התחושה כי הציבור החרדי חצה את הקווים שמאלה וכמעט דורש פשרה טריטוריאלית בירושלים. כאילו ישנו איזה איסור רבני-חרדי לעצבן את אנשי הוואקף ולדרוש ריבונות יהודית על ההר המקודש. הם שכחו שהאיסור ההלכתי לעלות להר הבית נובע מקדושתו של המקום לעם היהודי ולא חלילה להפך. וכשרב מפורסם צועק נגד "המשוגעים" שעולים להר הבית ומתסיסים את המזרח-התיכון – כי כך דעתו האישית - ובאותה נימה מצטט את גדולי ישראל מהדור הקודם שאסרו לעלות להר, זו לא פחות מהוצאת דברים מהקשרם.
ישנם אמנם מספר ח"כים בש"ס שנוהגים להשתתף בכנסים של יוזמת ז'נבה ואימצו מדיניות שמאל; כפי שישנם גם רבנים חרדים בולטים שהתבטאו נגד העולים להר. אבל האמירה שלהם בעניין היא דעתם הפוליטית האישית, וממש אינה קשורה לאיסור ההלכתי הקדמון של "גדולי ישראל" לעלות להר. אם הם מוותרים על ריבונות יהודית במקום המקודש לעם היהודי הם לא עושים זאת בשם אף עיקרון דתי.
הציבור החרדי שברחוב, לא מזדהה כלל עם קבוצת העיתונאים המסיתה נגד העולים להר - ולהפך. הציבור החרדי כואב את איבוד הריבונות היהודית בהר הבית ואת השתלטות הוואקף על המקום הקדוש. נכון שהחרדים מזוהים יותר עם הכותל ומצפים לבניית בית המקדש בידי שמיים, ב"ימות המשיח" בגאולה. אבל בוודאי שאינם משלימים עם השתלטות הוואקף על ההר, או עם איבוד ההיסטוריה היהודית וטשטוש האוצר הארכיאולוגי היהודי במקום המקודש ביותר לעם היהודי.
אז עיתונאי יקר, בפעם הבאה שאתה מצטט את ח"כ איציק כהן מש"ס ומסביר בארשת חמורה שישנו איסור חרדי חמור לעלות להר הבית, אל תשכח לציין כי האיסור הזה לא קשור כלל לנושא המדיני או לזעמם של הערבים, וכי לפי אותו איסור הרי שהציבור החרדי גם אוסר על הערבים ועל הוואקף לעלות להר.
ושתי עובדות לסיום: א. בשבוע שעבר גדשו רבבות מהציבור החרדי את קברה של רחל אמנו - בבית לחם. ב. הרב הראשי לישראל יצחק יוסף ביקר לאחרונה באישון לילה ומחא על הפקרת הריבונות בקבר יוסף - בשכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם