פרשת רן ברץ: מוסר כפול, צביעות והתחסדות
אותם עיתונאים שרגילים ליילל על האווירה האנטי דמוקרטית והפגיעה בחופש הביטוי, הפכו החופש הזה לביטוי ריק. הם לא טרחו לקרוא את מאמריו של ברץ, אבל פעלו בכל כוחם בגלל התשוקה לטרפד עוד מינוי של נתניהו
השמאל הישראלי (ואני כולל את רוב התקשורת בתוכו) למעט בודדים, התגלה בפרשת המינוי של רן ברץ כמי שיכול ללמד את הימין פרק מרהיב בהלכות פופוליזם, מקרתיזם וקיטש היסטרי (ע"ע הרצוג ומנהיגנו הנשיא האהוב ריבלין). איכשהו, אלו הם תמיד צאצאיו המטאפוריים של קארל מרקס, או לפחות בני מחנהו, שמאוששים את קביעתו כי ההיסטוריה מופיעה פעם אחת כטרגדיה ופעם כפארסה.אם בעבר הקרוב מועמדים לתפקיד ציבורי, ודאי אלו של ראש הממשלה, נאלצו לוותר על מועמדותם בשל משהו שעשו או נחשדו שעשו, או אולי עשו או שסתם טפלו עליהם עלילה, כלומר טרגדיה - הרי שהפעם הספיקו פוסטים בפייסבוק כדי לפתוח את מסע הציד. פארסה. הסזון של רן ברץ. שערי העיתונים, מהדורות החדשות, פוליטיקאים כולם עסקו בעלבונם של הנשיא הישראלי והנשיא האמריקאי.
עיתונאים לא טרחו לקרוא את מאמריו של ברץ, הם חיפשו משהו אחר.
רן ברץ
צילום: אורן נחשון
את הפוסט הנוסף בפייסבוק שרן כתב כאדם פרטי כדי להזדעזע. אותם עיתונאים שרגילים ליילל על האווירה האנטי דמוקרטית והפגיעה בחופש הביטוי של ראש ממשלה שהוא גם שר תקשורת, הפכו את חופש הביטוי לביטוי ריק.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בישראל, חופש ביטוי, צביעות ומוסר כפול הם עניין שבשגרה. זוכרים את המורה אדם ורטה? הציבוריות הישראלית דנה בפרוטרוט בחופש הבעת הדעה שלו. נלחמו עבורו כאריות. עבור מורה לאזרחות שעשה בכיתה שימוש פוליטי ולקינוח לעג והעליב תלמידה.
גילוי נאות: עבדתי תחת רן ברץ באתר "מידה". מדובר בבחור ידען ומבריק, מעיין המתגבר שהוא גם בור סוד. עצם ההשוואה בינו לבין השועלים המחבלים בכרמים, מביכה. לטעמי, יש שתי סיבות לפסיכוזה סביב מינוי ברץ. הסיבה הראשונה – הנמענים, או ליתר דיוק, האגו הנפוח של פוליטיקאים חסרי הומור עצמי. פוליטיקאים שבמקום לדפדף הלאה, מתחפרים בעלבון אינפנטילי. הסיבה השנייה כבדה יותר והיא זו שגרמה לטרלול התקשורתי - התשוקה לטרפד עוד מינוי של נתניהו.
מה השלב הבא? יפסלו אדם מתפקיד בגלל מחשבה? הרי אין סוף לדבר, בדור שכולם חיים ברשת וכל התבטאות מקועקעת לנצח באפידרמיס הווירטואלי, אין אדם שלא חטא בהתבטאות מטומטמת או לא רגישה מספיק. רק אנשים שלא אמרו כלום בחייהם, מפחד או מריק, רק אלו יהיו ראויים לתפקיד. אפורים וקונפורמיסטים. עם הנחת חברים כמובן. הרי ברור שאם היה מדובר במינוי של ראש הממשלה בוז'י הרצוג, איש לא היה נסער כך, ואם בימין היו קמים, היו משתיקים את הקולות, "הסתה", "מקרתיסטים" וכו'.
על פי המקובל, אמינות וכבוד הן כמו בתולים, אתה יכול לאבד אותן רק פעם אחת. חוץ מהשמאל הישראלי. פעם אחר פעם, סיבוב אחר סיבוב אתה למד שאפשר גם אפשר מוסר כפול, גם צביעות וגם התחסדות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם