כספי הסיוע האמריקאי: קולר זהב על צווארה של ישראל
ארה"ב מעבירה לנו כספי סיוע כדי שנהפוך לנרקומנים של דולרים מהבית הלבן, בזמן שהיא מתערבת בעניינים פנימיים. האינטרס של אזרחי ישראל הוא להשתחרר מהחיבוק הלוחץ של וושינגטון, ולפתח עצמאות ביטחונית
ראש הממשלה נתניהו ייפגש היום בוושינגטון עם הנשיא האמריקאי ברק אובמה ויתמקח איתו על גובה הסיוע שתעניק ארה"ב לישראל. אובמה רוצה לתת 3 מיליארד דולר כרגיל, נתניהו רוצה 5 מיליארד כ"פיצוי" על העסקה האמריקאית עם איראן.אבל בסופו של דבר, מהו הסיוע האמריקאי הביטחוני לישראל אם לא אתנן? כסף שאמריקה משלמת לנו כדי שנהיה בשקט בזמן שדופקים אותנו.
נתחיל מכך שהסיוע האמריקאי לישראל הוא בעצם סיוע אמריקאי למפעלי נשק אמריקאים. בארה"ב האזרחים פחות סלחנים לסובסידיה ממשלתית לעסקים פרטיים של אנשים, כפי שמקובל אצלנו, אז מצאו פטנט לסבסד את המפעלים הללו בדרך עקיפה – מחלקים לכל מיני מדינות בעולם תלושים לקניית התוצרת – לעתים מפוקפקת - שלהם. תודה באמת על נגמ"שי הברדלס שבהם נשרפים חיילי צה"ל מאז מלחמת לבנון.
ולכסף הזה יש ערך מוסף: מדובר בקולר זהב עבור הבולדוג היהודי המכונה ישראל. הכסף הזה הוא קודם כל כ- 20 אחוז מתקציב הביטחון. כלומר, מדובר בנתח נאה של שומן שנותן למערכת הרבה מרחב תמרון כלכלי. המרחב הזה מאפשר לה לשמר את משטר הפנסיות שלה ולהמשיך להתנהל בהפקרות תקציבית ללא חשש.
בנוסף, הכסף הזה מאפשר ללחוץ על תעשיית הנשק הישראלית שלא להתחרות בזו האמריקאית.
הנקודה השלישית היא שהכסף הזה מגיע בצורת אמל"ח מתקדם – השקעה בכיפת ברזל ומיגון חכם, מטוסי הפצצה ארוכי טווח וטילים מדויקים. מה שמשותף לאמצעים הללו, חוץ מזה שהם צעצועים מעולים לילדים גדולים, הוא שהם נועדו לאפשר ליהודונים להוריד את הראש כשיורים עליהם, לספוג בשקט – ואם כבר צריך להגיב, אז להגיב הכי הכי נקודתי שאפשר. ואם חס וחלילה יפילו עליהם איזו פצצת אטום - אז לפחות הם יחיו בידיעה שיש להם כמה מטוסי הפצצה שיוכלו להמריא ברגע האחרון, ולהפוך גם את טהרן למגרש חנייה כנקמה על השמדת תל אביב.

כסף אמריקאי רב מושקע גם בלשעברים של מערכת הביטחון הישראלית, ולאו דווקא כספי הסיוע הביטחוניים (שמתגלמים בפנסיות שלהם) אלא כספים נוספים – מכוני מחקר, מרכזי חשיבה, עמותות שונות שמחזיקות את הדגנרלים שלנו ועוד רבים אחרים על הפיירול של וושינגטון, כדי שישמשו סוכני דעת קהל של האינטרסים האמריקאים בציון, בדרך כלל ללא גילוי נאות.
כך, באמצעות הפיכתה של מערכת הביטחון הישראלית לנרקומנית של דולרי הסיוע, האמריקאים קונים משת"פים בצומת קבלת ההחלטות החשוב ביותר בישראל. כך בכירי המערכת תמיד יישרו קו עם הנרטיב והדרישות מוושינגטון, תמיד יורידו את הראש, תמיד יהססו לפני פעולה, תמיד ינסו לעמוד בסטנדרט "זכויות אדם" בלתי אפשרי שמציבה להם וושינגטון.
כי האינטרס האמריקאי הוא שהיהודים בישראל יסבלו בשקט, ולא יגיבו ב"חוסר פרופורציות" – שהיא, אחרי הכול, הדרך האמריקאית. כי מה שמותר ליופיטר אסור לשור.
האינטרס של אזרחי ישראל הוא להפסיק להיות הזונה היקרה בעולם, להיפטר מקולר הזהב הזה, המכונה בטעות "סיוע", ולהשתחרר מהחיבוק הלוחץ מדי של וושינגטון לטובת עצמאות ביטחונית.