הימין ומתווה הגז
שלי יחימוביץ' מצאה במפתיע שותפה להתנגדותה העיקשת. תגובה לטור של רחלי מלק-בודה מ'מוצש' בשבוע שעבר
לא בכדי התלהבה ח"כ שלי יחימוביץ' ממאמרה של עמיתתי רחלי מלק בודה ב'מקור ראשון', עד שציטוט ממנו הופיע בפוסט שהעלתה לפייסבוק. יחימוביץ', המנהלת מלחמת עולם חסרת פשרות נגד מתווה הגז, מצאה סוף-סוף שותף פוטנציאלי מהימין האותנטי לאותה מלחמה.
כזכור, מלק-בודה קבעה שהימנים בעצם אינם מבינים דבר בכלכלה אלא רק בהתנחלויות, במלחמה בבג"ץ ובגל טרור, ולמעשה אינם אלא קבוצה של אנשים שאינם יודעים בין ימינם המדיני לשמאלם הכלכלי. כך תיארה את הימני היושב וצופה בתוכנית 'מגש הכסף' ששודרה לאחרונה בערוץ 8, ושדנה בבעיות הכלכליות והחברתיות הבוערות במדינה: "כשאתה, אדם ימני, יושב מול הטלוויזיה ורואה את דני גוטווין מדבר סרה בהתנחלויות והזמביש עולה לך לראש, זה כלכלי? שמאלנים עשו את זה. אנחנו, בתור ימנים, צריכים להסביר למה זה חארטה. אז רצים לפייסבוק וממלמלים משהו על שמאלנים וה'קרן החדשה', כי זה נוח". זה רציני? לאנשי ימין שמורה הזכות להיעלב מהדברים, ולו רק משום השטחיות שבטיעון.
מלק-בודה ניסתה להסביר מדוע היא וחבריה אינם יוצאים לרחובות ועומדים כתף אל כתף יחד עם ארגוני השמאל להרים קול זעקה בסוגיות כלכליות וחברתיות כפי שממליצה 'מגש הכסף', שהוגדרה על ידה כ"אחד המסמכים החשובים שנוצרו בשנים האחרונות". ממש מגיע לתוכנית 'גלובוס הזהב', ואין זה משנה שהיא מלאה ב"חורים" ושיש בה הטיות אינספור מן האמת.
כך למשל, גיא רולניק הפריע לה רק משום דמיונו למוישה אופניק, ולא, חלילה, משום שהוא עצמו קפיטליסט ליברלי-קלאסי שמטיף אמנם בעיתונו לחיסול הריכוזיות והגברת התחרותיות, אך גם מתנגד חריף להסתדרות ולוועדי העובדים.
מלק-בודה גילתה לנו שהימנים אינם שותפים למאבק מכיוון שאין להם מסגרת מפלגתית הולמת שתיתן מענה למאווייהם החברתיים-כלכליים. אבל רגע, אם הם כל כך לא חכמים כמו שהיא תיארה, אם הם רצים להצביע לבנימין נתניהו דקה אחרי שקרעו את פנקסי החבר שלהם בליכוד, מה כבר תיתן להם מסגרת מפלגתית כזו? הרי גם אם תהיה מפלגה שתתגבש לכדי "כולנו-ליכוד-המחנה-היהודי", תמיד ירוצו בכל זאת להצביע לנתניהו, לא?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אגב, לדעתי, גם מצביעיו של יצחק (בוז'י) הרצוג לא חשבו על עמלות הבנקים ומתווה הגז כשהלכו לקלפי, אלא רק על האופן שבו יהיה אפשר להפיל את נתניהו, ותו לא.
אבל גם אם כוונתה של מלק-בודה רצויה, ואכן ניתן למצוא קורטוב של אמת בטיעוניה בדבר היעדר אחריות חברתית מספקת בימין, הרי שמסקנתה שגויה ונטולת הגינות. אפשר היה לצפות לקורטוב של צניעות ממי שהצהירה כי התעניינותה בכלכלה החלה רק לאחרונה, כאשר לפתע החלו לרחוש סביבה ברשת המילים הבלתי מובנות "מתווה הגז", ושאו אז החליטה שהגיע הזמן לגבש עמדה בנושא - כי הרי איך אפשר להישאר מאחור כמו אותם ימנים חשוכי אג'נדה כלכלית המתרוצצים על הגבעות בחיפוש אחרי קרוואנים אבודים?
מלק-בודה הודתה כי את השכלתה בנושא רכשה ב'מגש הכסף', ולא מתוך עיון מעמיק במתווה עצמו ובלימוד סעיפיו הסבוכים, לא מפי מומחים שהציגו לפניה טיעונים בעד ונגד. בתור בוגרת 'מגש הכסף' היא התיימרה להבין מה ההבדל בין 'לווייתן' לשור הבר, ולקבוע חד-משמעית שהמתווה מהווה "ויתור על ריבונות כלכלית". במשימת גיוס הימין לעמדתה היא כתבה כי "אם רק היינו מבינים שכשאנחנו מוותרים על ריבונות כלכלית אנחנו מוותרים בעצם על חתיכה ענקית ממדינת ישראל, אולי הדברים היו נראים אחרת". אגב, זה המשפט ששלי יחימוביץ אהבה וציטטה. היא פטרה את עצמה מלהסביר מדוע המתווה מהווה ויתור על ריבונות כלכלית, בעוד שברור ממנו כי המדינה היא זו שתיהנה מחלק הארי מהרווחים, ובידה נותרת הסמכות לקיים פיקוח על מחירי הגז.
אולי שלא מדעתה, הצטרפה מלק-בודה לאותם גורמים צווחניים - כן, לאותם גורמי שמאל פוסט-ציוניים - שטובת מדינת ישראל רחוקה מלבם ובראש מעייניהם עומד אוניברסליזם חברתי כלל-עולמי אלים ומזויף, המעדיפים לראות את הגז הולך וכלה במעמקי הים ואת המיליארדים שישראל אמורה להפיק ממנו לטובת החברה, החינוך, הרווחה והביטחון טובעים רק כדי שיצחק תשובה ו'נובל אנרג'י' לא ירוויחו דולר מיותר על חשבוננו, כי הרי אנחנו לא פראיירים.
שלי יחימוביץ אינה נמנית עם חבורה זו. בשונה מהם היא ציונית אמיתית, אוהבת העם והמדינה, המסורה לאידיאלים הסוציאל-דמוקרטים. התנגדותה למתווה נובעת מאותם ערכים ממש, אלא שבמקרה זה היא פשוט טועה. מה לעשות, זה קורה גם לטובים שבינינו. חבל רק שאין הרבה כמוה בין תוקפי המתווה, ובהם פרשנים ידועי שם, כלכלנים בכירים וכעת גם פובליציסטיות דתיות מהימין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם