יום הילד הבינלאומי: זמן לחשבון נפש תחבורתי
בשנת 2014 נרשמה עלייה דרמטית של 27 אחוז במספר הילדים שנהרגו בישראל בתאונות דרכים. מדוע זה קורה? התשתיות נבנות על ידי מבוגרים ומתוך מחשבה על בטיחות המבוגרים. הגיע הזמן לשנות את החשיבה
טוב שבא יום הילד הבינלאומי, שצוין בסוף השבוע האחרון. כמו מה טוב שבא? כמו שבאות תוצאות הבדיקות הרפואיות שמבשרות לנו שגופנו חולה במחלה קשה ועלינו להיכנס מיד, ללא דיחוי, לתהליך טיפולי אינטנסיבי כדי להחלים.לקראת יום הילד הבינלאומי, חובה עלינו להביט במראה ולהיווכח בממדי החולי שלנו ובאמת הכואבת: הגורם הראשון למוות בקרב ילדים ונערים בישראל, בהפרש ניכר מכל גורם מוות אחר, הוא תאונות
יותר ילדים נפגעים צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בשנת 2014 נרשמה עלייה דרמטית של 27 אחוז במספר הילדים שנהרגו בישראל בתאונות דרכים. מספר הפעוטות ההרוגים הוכפל לעומת שנת 2013. מספר הילדים ההרוגים הממוצע לשנה בעשור האחרון הוא 36. יותר מכיתה שלמה, אוטובוס כמעט מלא.
יום הילד הבינלאומי, אפוא, הוא היום שבו אנו מוכרחים להביט במראה ממנה ניבטת אלינו תמונת פניה של ישראל – והתמונה לא טובה: אנחנו אחת המדינות הגרועות במערב מבחינת שיעור הילדים ההרוגים בתאונות דרכים.
אם מנסים לנתח את הסיבה לחולי הזה מבחינה פילוסופית, המסקנה היא שמערכת התחבורה ותשתיות הבטיחות שלה נבנו על ידי מבוגרים, מתוך מחשבה על מבוגרים ולמען בטיחותם. לשם המחשה, מרחקי וזמני התגובה של ילדים להתפתחות סכנה בדרך, ארוכים יותר משל המבוגרים, אבל התשתית הבטיחותית מותאמת לזמני הבנה ותגובה של מבוגרים. הנראות של הילדים נמוכי הקומה פחותה מהנראות של המבוגרים, וגם ערנותם ומודעותם לסכנות שבדרך פחותה משל המבוגרים. כלומר, צורכי הבטיחות של הילדים, המשתמשים בתשתיות התחבורה לא פחות מהמבוגרים, לא קיבלו את ההתחשבות הראויה בהליך התכנוני.
אם מנסים לגזור מהמצב המלצות פעולה מעט פחות פילוסופיות ומעט יותר ארציות, הרי שהאחריות לשלומם ולביטחונם של ילדי ישראל בדרך מוטלת עלינו – המבוגרים. וממנה נגזרות כמה פעולות עיקריות שחובה עלינו לנקוט מיד כדי לעצור את מגמת העלייה במספר הילדים ההרוגים.
עלינו למפות את כל השטחים שבהם מתקיימת פעילות ילדים (פארקים, מגרשי ספורט, קרבת מוסדות חינוך וכד') ולהתקין בהם תשתית בטיחות ייעודית, שתכפה על הנוהגים בקרבת מקום האטה, ערנות וזהירות. עלינו להסדיר בחוק ובנורמה הציבורית תקנות בטיחות וחובת ציוד מגן לרוכבי אופניים, גלגיליות וקורקינטים (רגילים ובוודאי שגם חשמליים). עלינו להחמיר בתקינה הנוגעת לבטיחות חזית כלי הרכב, כך שיהיו פחות קטלניים במקרה של התנגשות עם הולך רגל. בנוסף, עלינו לחייב התקנת מערכות חיישנים לאיתור הולכי רגל ולהתרעה יעילה לפני פגיעה בהם.
עלינו להדק את האכיפה על השימוש בקסדות ובציוד מגן וכן על חגירת חגורות בטיחות בכל נסיעה, ולו הקצרה ביותר, בכל מושב ברכב. ועלינו למקד את מאמצינו במגזר הערבי, המרבה במיוחד להיפגע, ובפרט ילדי המגזר, ובפרט שבפרט פעוטות המגזר.
נוסף לכך, עלינו להשקיע רבות בקידום החינוך וההסברה במערכת החינוך ומחוצה לה. ככל שילדינו יהיו מודעים יותר לסכנות האורבות בדרך, כך ידעו להישמר מפניהן ויפגעו פחות. הנה הגיע יום הילד הבינלאומי והניח בפנינו את אתגר השמירה עליהם מפני מוות מיותר. נתעלם ממנו או נענה לו?
• שמואל אבואב הוא מנכ"ל עמותת "אור ירוק" לבטיחות בדרכים
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם