הצד השני של סרבנות הגט: אל תיכנעו לאפקט העדר
הוא מרגיש שאיש לא מגן עליו ועל ילדיו מהמדינה שלו ומחליט שלא לחתום על הסכם הגירושין המקפח ופוגע בילדיו. אז עושים לו שיימינג וקוראים לו סרבן גט. לפני שמגנים באופן מיידי, יש לזכור שמאחורי לא מעט "סרבנויות" עומדות סחטנויות ללא מירכאות
אדם גדל, נישא, מקים בבית בטבריה, מביא ילדים. שלושה. מדי פעם הולך למילואים להגן על המדינה שלו. רב עם אשתו, משלים, רב, מחליט להיפרד. יום אחד דופקים לו שוטרים בדלת ולוקחים אותו למעצר. הוא מורחק מהבית, מוכנס לכלא ולא רואה את ילדיו. תלונה על אלימות. הוא יושב עם עבריינים ואנסים. חבר שלו מצליח להקליט את פרודתו אומרת ששיקרה כדי לנקום. מוכיח. הוא משתחרר ללא פיצויים. היא ללא סנקציות. בינתיים הפרודה עברה לאילת.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- מתחילים לשלוט: המהפך של 77' מתממש עכשיו
- ראש ממשלה לשעבר נכנס לכלא ואני לא עצוב
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
מנסה לשכנע אותה לחזור לטבריה. לא רוצה. מקבל תביעות, צווי עיכוב יציאה מהארץ וצווי עיקול על חסכונותיו. התביעות באילת. נוסע לאילת ומבקש משמורת משותפת. היא אומרת שהוא מטריד מינית את הילדים. פקידת הסעד מעבירה אותו למכון למסוגלות הורית. עובר לאילת. דנים על הכתובה.
בבית המשפט מחייבים אותו במזונות ילדים. הוא מרוויח 6,500, היא מרוויחה 17,500. הוא צריך לשלם 3,500. קצבת הילדים ומענקי הביטוח הלאומי עוברים לאימא, הוא צריך גם לשלם על חוגים. השופטת אומרת שהיא התחשבה במצבו הכלכלי, ולא מוכנה לשמוע נימוקים משפטיים ממנו, למרות שהוא הכין תיק מסמכים שמראה שהפסיקה שלה אינה נכונה.
''הוא ממשיך לנסות לקבל משמורת משותפת, עורכים לו מבדקי אישיות במכון למסוגלות הורית, פקידת הסעד אומרת לו שהוא מעצים את הסכסוך''.
שאטרסטוק
הוא לוקח הלוואות, מארגן להם חדר, מתעכב במזונות הזמניים. היא מגיעה להוצאה לפועל, הם רוצים תגובה, הוא מגיב שאין לו והיא מרוויחה הרבה, הם בתגובה מעקלים לו את המשכורת.
הוא ממשיך לנסות לקבל משמורת משותפת, עורכים לו מבדקי אישיות במכון למסוגלות הורית, פקידת הסעד אומרת לו שהוא מעצים את הסכסוך. לא נותנים לו משמורת, אבל אחרי שגילו שהוא לא מטריד אף אחד, מוכנים שהילדים יישנו אצלו שישה לילות בשבועיים. אם הוא הולך למילואים הוא צריך להשלים ימים, כדרישת גרושתו. לאם, ששוב שיקרה לגביו, לא עושים דבר.
בית הדין מכריע שהוא צריך לשלם לאישה שבעים ושניים אלף ש"ח ככתובתה משום שהוא רצה להתגרש, אחרי שהיא מחלה ברוב טובה על מזונותיה. אין לו כסף. אין לו מקורות הכנסה זמינים. ההורים שלו שולחים לו כספים במזומן ומעבירים לו את קצבת הזקנה שלהם, הוא מתחיל לאכול סלטים וטוסטים לצהריים. ההוצאה לפועל שוללת לו את הרישיון.
אין לו כוח לחיות יותר, מתאים לו למות, הוא מרגיש שהמדינה שלו בגדה בו ומשלים ימים עם הילדים כשהוא במילואים. הוא מיואש, אבל הוא מסתכל על הילדים שלו ישנים בחדרים הקטנים שלהם ומחליט לחיות, לפחות בשבילם. הוא פונה לחברי כנסת אבל הם אומרים לו שהם לא עוסקים בנושא והאישה מוחלשת, שבמרבית המקרים הגברים מרוויחים יותר ושהדין האישי בעייתי.
הוא כותב לשופטת אבל היא מתעלמת מהטקסט ש"נוסח באופן לא משפטי" לדבריה. הוא פונה ללשכה לסיוע משפטי אבל הם אומרים שאין לו סיכוי, שהתחשבו בו ושנפסק לו על פי חוק. הוא מנסה להתווכח עם הדיין אבל הדיין מזכיר לו שהוא חתם על הכתובה ושזו אחריות שלו בתור גבר לדאוג לכלכלתה של אשתו. הוא מערער למחוזי אבל הם לא רוצים לשמוע ופוסקים לו גם הוצאות משפט.
הוא מרגיש שאיש לא מגן עליו ועל ילדיו מהמדינה שלו. הוא מחליט שלא לחתום על הסכם הגירושין המקפח ופוגע בילדיו. אז עושים לו שיימינג וקוראים לו סרבן גט. הוא נכנס לקרוא ולומד שדבר לא יכול להצדיק את גזילת החירות של אשתך. הוא דופק את הראש בקיר.
זה לא סיפור אחד, אלא מקבץ של המון סיפורים אמתיים, וזו גם לא נקיטת עמדה לגבי סיפורו הפרטי של סרבן הגט עודד גז, שייתכן וסירובו כלל איננו קשור לאפליה המערכתית נגד גברים בישראל.
אני כותב את הדברים כי צריך להתייחס לתופעת העדר האוטומטי, המגנה מידית במקרים שמדובר בהם על "סרבן גט", בלי לחשוב, בלי לברר, בלי להבין את המורכבות. מאחורי לא מעט "סרבנויות" במירכאות עומדות סחטנויות ללא מירכאות, ונסחטים שאין להם כל דרך להתמודד אתה מלבד לסרב לה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם