התלונות נגד בוכריס: אז מה אם הוא גיבור מעוטר?
אין כל קשר בין גבורתו של תת אלוף בוכריס לתלונות שהוגשו נגדו. גם גיבורי ישראל עשויים להיות מעורבים בעבירות מין
איש משפחה למופת, מלח הארץ, אב נאמן לבנותיו ובן זוג מקסים לאשתו. רק מה? היה נכנס פעם בשבוע לחדר בתו ואונס אותה פעם אחר פעם. וכשנתפס, אחרי שנים של התעללות, אמרו כולם "איך ייתכן? איש משפחה למופת! מלח הארץ!". אז איך נראה אנס? דבר אחד ברור: אין קשר בין עברו העשיר, גם אם הוא כולל פעילות ביטחונית ותרומה למדינה, לעבירות מין שהוא עשוי לבצע.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- כמעט לינץ'? הכירו את אויב העם החדש - וויז
- עבור השמאל אין מקום לספרות ילדים חרדית
-אף אחד לא מפריע לסתיו שפיר להיות מאושרת
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
וההלם ברור, אפילו טבעי, בשביל לחיות בשלווה יחסית עלינו להיזהר ולפתח מנגנוני הגנה והרתעה. הדברים צריכים להיות מאוד מסודרים וברורים: מה מפחיד ומה לא? איך נראה אנס? איך נראה מטריד? לא כמו אב למופת, לא כמו ניצב במשטרה ובטח שלא כמו קצין בכיר במדים.

מדובר בחשיבה לוגית מובהקת, אבל נטולת כל אחיזה במציאות. היות ו-80 אחוזים ממקרי האונס מתבצעים על ידי אנשים מוכרים וקרובים לקרבנות וכי עבירת האונס חוצת מגזרים, דתות, דרגות סוציו אקונומיות ורקעים. ניתן לקבוע כי אין פורמט קבוע לאנס, אין תבנית של מטריד ואין צבע או צורה ספציפית של סוטה.
אז מה קורה כשאנחנו מגלים שהמפלצת לא מסתתרת ברחוב או בסמטה? מה קורה כשאנחנו מגלים שהיא באמת מתחת למיטה? ובכן, תגובות המומות גבירותיי ורבותי, תגובות המומות ולעיתים אף הכחשה.
תת-אלוף אופק בוכריס חשוד בשורת מעשי אונס בחיילת אשר הייתה נתונה לפיקודו הישיר. לא תקראו בטור זה את שלל התיאורים על גבורתו האדירה במלחמות ישראל ועל היותו מפקד נערץ. מדוע? ובכן, חבריו ממהרים לצופף את השורות ולהטיח בכל המעזה להאשים את תיאורים אלו בדיוק.
"גיבור ישראל" הם אמרו, "קצין מעוטר שנפצע בקרב ושוקם" פתחו בכותרת הראשית של העיתון, "אדם משכמו ומעלה" קינחו בסוף היום, כמו מכינים את השטח למיצג הסקילה המודרנית בכיכר העיר בו תעמוד אותה חיילת שהעזה לפתוח את הפה שלה ולהתלונן כי אנס אותה. ואכן במהרה יושר הקו: "אם בחורה קמה בבוקר ומעלילה עלילת דם על קצין אני רוצה במקרה הזה לראות את תמונתה בעמוד הראשי של העיתון", קבע מנחם הורוביץ והפגין בלבול מהותי.
כשח"כ, שר, נשיא, שוטר וקצין בכיר מואשמים בהטרדות מיניות ובאונס, מדוע יש הממשיכים לטעון כי הדבר אינו הגיוני? מדוע ממשיכים לנופף בהישגיהם הרבים כתרופת הפלא שתעלים את מעשיהם הנלוזים? מדוע משתמשים בעיטורים והצלחות כמגנים נוצצים?
אין כל קשר בין גבורתו של תת אלוף בוכריס לבין יכולתו או חוסר יכולתו לבצע מעשה אינוס בחיילת המשרתת בלשכתו. בפעם האחרונה שבדקתי, האיברים האחראים על אונס אינם קשורים ליכולת בשדה הקרב. לעומת זאת, אשליית אדונות, מצ'ואיזם גס, שוביניזם וזלזול מופגן בנשים מתקשרים באופן מובהק לעבירה הנ"ל.
אם כבר נחפש היגיון במקרה זה, נמצא אותו במניעים שהיו לאותה חיילת, אשר גייסה כוחותיה לצאת נגד אחד האנשים החזקים בצה"ל, ולטעון כי אנס אותה. כיוון שאינני צריכה יותר מדקה של קריאה בעיתוני ארצנו כדי לחוות את קריאות ההלל לחשוד באונס וזעקות האשמת הקרבן, אטען כי סביר להניח שאף אחת לא תעבור לשווא את הסקילה הזו, את ציד המכשפות הזה, כשאין טיפת אמת בדבריה.
יש בכל מקום אנסים, הם נבחרי הציבור שלנו, טובי בנינו, לוחמינו ואפילו בקרב חברנו הקרובים ביותר. המפלצת מתחת למיטה, אין לה צורה אחידה או צבע. בואו נפסיק להשתומם.