בצלאל, הגזמת: לא ככה שוברים פוליטיקלי קורקט
אחת המשימות שאביר האנטי קיבל על עצמו כח"כ היא לבעוט בתרבות נוטפת הצביעות שהשתלטה על השיח הציבורי - אבל גם את זה אפשר לעשות בצורה מושכלת. אמירה מיותרת כמו זו על היולדות הערביות אולי מביאה כמה לייקים, אבל גם שנאה וגזענות
מרוב רעש ותבהלה, היה קשה לאתר את העיקר בפרשת ההתבטאויות האחרונות של חבר הכנסת סמוטריץ'. כל אחד הציף את חוויותיו והסביר שהוא-לא-כזה ודווקא-הרופא-הערבי-היה-מאוד-נחמד; חברי הכנסת הכריזו על תחרות מי יותר קיצוני ומי יוכתר בתואר "מגנה המאה" (הזוכה בתואר המפוקפק: ח"כ מיקי רוזנטל, שהתלהם ללא סוף); ובקרב עיתונאי הטוויטר הייתה ערגה קבוצתית סביב ח"כ אחמד טיבי, שהכריז שהיה מטפל בסמוטריץ' "למרות שהוא גזען".האיש שנותן גב לרוצחי יהודים, ומי שהיה יועצו של יאסר ערפאת, פתאום מתגלה בצעד אצילי וטהור בטוויטר. רק לשם הדיוק ההיסטורי וההיסטרי: גם ברוך גולדשטיין היה רופא, גם הוא טיפל במאות ערבים בימי חייו.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"ואני עשיתי לי כלל", כתב אורי אליצור ז"ל, "כשאני שומע את העדר הזה מתחיל להתלהם ולהעלות אבק, לדבר שטויות חסרות פרופורציה ולהתחרות מי מגזים יותר ממי – כשזה קורה, אני הולך לי הצִדה, שומר על השכל שלי שלא יתלכלך באבק, ומביט בחשדנות על כל ההצגה עד שהאבק יתפזר קצת".
הפכת ריב לאומי לריב אישי ברגע הכי פשוט של החיים – של התחדשות ושל חיים. סמוטריץ' בכנסת.
צילום: דודי ועקנין
אז בכל זאת, אחרי ניקוי הרעשים של היומיים האחרונים, כמה מילים לבצלאל סמוטריץ'.
בצלאל, הגזמת. הגזמת, הפרזת והעלבת.
הפכת ריב לאומי לריב אישי ברגע הכי פשוט של החיים – רגע של התחדשות ושל חיים. לקחת את הסכסוך לתוך חדר הלידה תוך ערבוב רגשות וסיטואציות לא קשורות. בהתחלה אלה היו החאפלות שהפריעו לך; אחר כך, כשהבנת שיש גם עדות בתוך ישראל שנהנות מהחאפלות, עברת לראות בתינוק הערבי רוצח פוטנציאלי; ובסוף באה אשתך ושמה חותם נוסף של גזענות לכל הפרשה, כשהכריזה שרק ידיים יהודיות כשרות לרגע הטהור הזה של לידה. אגב, טיפ: לא חייבים לדבר עם עיתונאים, אפשר גם להגיד "תודה, אני אדם פרטי, לא מעוניינת".
דעה אחרת / שיעור בתקשורת: מה שאסור לסמוטריץ' מותר לבהלול
חבר הכנסת סמוטריץ' הוא אדם חכם, חרוץ ורציני. בכובעו הקודם כמנכ"ל תנועת רגבים הוא עשה מהפכה ביחס המדינה לקרקעות ובתוך כך למד את המערכת הפוליטית ואת העבודה הפרלמנטרית. אבל עם ההתבטאויות בקדנציה הנוכחית, שעוד לא הגיעה לחצי, הוא עושה עוול לגלגול הקודם שלו.
להיות איש המחנה הלאומי לא אומר לשנוא
סמוטריץ' הוא אביר האנטי. נראה שאחת המשימות שהוא לקח על עצמו כחבר כנסת היא שבירת הפוליטיקלי
קורקט. אפשר להבין את הצורך לבעוט בתרבות הפוליטיקלי קורקט המוגזמת שהשתלטה על השיח הציבורי,
אבל גם את זה כדאי לעשות בצורה מושכלת ולא עיוורת, שונאת וגזענית. זה אולי יביא כמה לייקים וכמה
כותרות, אבל בסופו של דבר זה שטחי, שקרי ופוגע.
אתמול הוכרז שאחד ממדליקי המשואות ביום העצמאות יהיה הכומר הערבי-נוצרי גבריאל נדאף, הפועל למען המדינה והצבא יותר מהרבה מאוד יהודים שאני מכירה. האם גם הבן שלו הוא רוצח בפוטנציה? האם גם לוסי אהריש כזו? ונאיל זועבי, מנהל בית הספר מהצפון שפועל למען דו-קיום? עזוב את אלה הפועלים למען המדינה, גם האנשים הפשוטים: האם גם הבן של נאיף, המוביל שלי ממזרח ירושלים, הוא כזה? התשובה היא לא.
להיות איש המחנה הלאומי לא אומר לשנוא ערבים או כל מה שאיננו אתה. ההתבטאויות האחרונות שלך הן
גזעניות ועיוורות ובעיקר מיותרות. אפשר גם אחרת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם