ראשי » חדשות » משפט ופלילים

בעליון מיואשים מחוק הגיוס: "פאטה מורגנה"

שופטי בית המשפט העליון מתחו ביקורת על חוק הגיוס, שנועד לשלב חרדים בצה"ל. לטענתם החוק אינו מטיל סנקציות על הישיבות במצב שבו לא יעמדו במכסות הגיוס: "הממשלה יצרה מפלצת"

בית המשפט העליון מתח היום (יום א') ביקורת חריפה על חוק הגיוס, שאותו כינה "פאטה מורגנה". שופטי העליון טענו כי החוק אינו מטיל סנקציות ברורות על הישיבות במקרה שלא תהיה עמידה במכסות הגיוס בציבור החרדי. "מדיניות התמיכה של הממשלה יצרה מפלצת, מצב שאנשים לא הולכים לצבא ולא לומדים לימודי ליבה", אמר השופט עוזי פוגלמן. "החוק לא קובע את הפחתת התמיכות ויהיה נתון לשיקולים פוליטיים", הוסיף השופט אורי שהם.

עוד כותרות ב-nrg:
מכרה הזהב החדש של אפל: אייפון שבור
מאות מיליארדים: סעודיה מזהירה את ארה"ב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, אמר כי הוא "מיואש" מההתקדמות בסוגיית השוויון בנטל, וכינה את החוק "פאטה מורגנה", בהתייחסו לכך שהחוק לא יוביל בעתיד לגיוס מלא של ציבור תלמידי הישיבות. דבריו של רובינשטיין נאמרו בתגובה לדבריה של נציגת הפרקליטות, עו"ד דנה בריקסמן שאמרה כי הכנסת והממשלה מקוות שהחוק יוביל לשוויון. "הכנסת והממשלה באמת מקוות? ייתכן שזה סוג של פאטה מורגנה. אני באופן אישי די מיואש מכך".
 
מנגד, טענו נציגי המדינה כי חלה עלייה משמעותית בכמות המתגייסים. "הדברים לא נעשים בוואקום אלא בתוך מציאות מורכבת וקשה שיש בה התפתחויות דרמטיות, מסעירות, לגבי שילוב הציבור החרדי בגיוס בחברה הישראלית בכלל", הסביר עורך הדין גור בליי,  ממערך הייעוץ המשפטי של הכנסת. "אנחנו מדברים על 1,350 מתגייסים בחצי שנה, זו עלייה של פי שניים בהשוואה לארבע השנים האחרונות", אמר בליי.

עו"ד דנה בריקסמן, מפרקליטות המדינה, הוסיפה לדבריו של בליי ואמרה כי "החוק מציע להעלות את כמות המתגייסים באמצעים רכים. זו התפיסה שמאחוריו. החוק לא אמור להוביל לשוויון מלא בנטל באופן מידי. יש עלייה עקבית בכמות המתגייסים מאז שנת 2007".

שופטי בג"ץ ביקשו מנציגי המדינה להתייחס למצב שבו כמות המתגייסים לא תעמוד בכמות מכסות הגיוס שנקבעה בחוק לשנת 2023, וביקרו את העובדה שבחוק לא קיימות סנקציות ברורות. "קשה להבין מדוע משתמשים בכלים רכים כשזה נוגע לתמיכות. המדינה יצרה מפלצת – אנשים שלא הולכים לצבא ולא לומדים לימודי ליבה. אני מוכן לצאת מנקודת הנחה שלא צריך לנקוט בגישה לעומתית אלא רכה, אבל השאלה היא האם לא צריך לפעול במישור הקולקטיבי בנושא התמיכות כשיעדי התמיכות לא מושגים. ברור איזה תהליך חברתי יקרה, אם אתם לא יוצרים מוטיבציה לשנות?".
 
עו"ד בליי הוסיף כי החוק הנוכחי זכה לתמיכת המפלגות החרדיות, ואמר כי הדבר "הוא בעל משמעות חברתית משמעותית". לפי בליי, הנתונים לשנת הגיוס 2015 (שנמשכת עד לקיץ 2016) מלמדים שהמדינה תעמוד במכסת הגיוס, שקובעת כי יש לגייס 2,700 תלמידי ישיבות.

בעתירה שהוגשה על ידי ח"כ אלעזר שטרן, התנועה לאיכות השלטון והתאחדות הסטודנטים, נכתב כי בעקבות התיקון לחוק שיזמה יש עתיד בכנסת הקודמת, חלה עלייה של יותר מ-60 אחוז במספר החרדים שהתגייסו לצה"ל (2,280 מתגייסים) בשנים 2015-2014. זאת בהשוואה לשנה שלפניה. אלא שמצב זה עתיד להשתנות בעקבות אישור התיקון בחוק הגיוס.

כזכור בתיקון לחוק שאושר בכנסת הקודמת, נקבע כי אם שיעור המתגייסים החרדים לא יגיע למכסה היועדת עד לשנת 2017 – תקופה המוגדרת כ"תקופת הסתגלות" – יוחל חוק שירות החובה על כל תלמידי הישיבות מעל גיל 21. זאת למעט 1,800 תלמידי ישיבות שהוגדרו "מתמידים" וימשיכו לקבל פטור.

בהצעת החוק הממשלתית נקבעה דחייה של שש שנים בהטלת הסנקציות, כך שרק בשנת 2023 יוכנסו הסנקציות הפליליות לתוקף ויוטלו על משתמטים חרדים. שינוי משמעותי נוסף מעניק לשר הביטחון את הסמכות הבלעדית לקבוע האם יוטלו הסנקציות הפליליות, גם משנת 2023 ואילך, במקרה שבו לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס של הציבור החרדי.

נוסף לביקורת שהושמעה היום, שופטי בית המשפט העליון ביקרו גם את העובדה שנתוני הגיוס המתייחסים לכמות החיילים המשרתים בגדוד הנח"ל החרדי, "נצח יהודה", לא עושים אבחנה ברורה בין מתגייסים מהציבור החרדי לבין מתגייסים מהציבור החרדי דתי לאומי (חרד"ל). "תתנו לנו פעם אחת ולתמיד נתונים איפה היו אלו שהתגייסו ערב הגיוס שלהם".

תת אלוף מירב קירשנר ראש חטיבת תכנון באגף כח אדם, אמרה בתגובה כי לצה"ל אין נתונים על המוסד שבו למדו מתגייסים לחטיבת הנח"ל החרדי ערב הגיוס, אולם הוסיפה כי כמות המתגייסים המוגדרים כחרד"לים ומשובצים ב"נצח יהודה" אינה עולה על 30 אחוז. 

בכנס לשכת עורכי הדין שנערך לאחרונה באילת, ביקר היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון את העובדה שהכנסת שינתה את החוק שאושר בכנסת הקודמת. "החקיקה היא הליך ארוך טווח ודורשת דיוק רב בניסוח וירידה לפרטים ולפרטי פרטים. לא כל רוח מצויה או כותרת בעיתון אמורות לטלטל אותנו. כך למשל לגבי חוק השוויון בנטל שאושר לאחר מאמצים רבים. הכנסת הנוכחית ביטלה מרכיבים מרכזיים בו בתום ישיבה אחת", אמר ינון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg