ראשי » חדשות » דעות

לא רק שמאלנים מבינים: יש לפתור את בעיית העומס במחסומים

אם משנת 2003, מספר אשרות העבודה לפלסטינים שילש את עצמו, ומספר המחסומים ועמדות הבידוק לא גדל בהתאם, אז איך שלא נסתכל על זה - יש לנו פה בעיה. פתרונות יש, רק חסר שמישהו ירים את הכפפה

צריך להיות ממש עיוור למציאות כדי להתעלם מבעיית הצפיפות והדוחק במחסומים. אני יודע - כשאוהד חמו אומר את זה - קשה מאוד להקשיב. ובצדק, כי מי רוצה להקשיב לגרעין של אמת שעטוף בשכבות של "אנחנו כאלו אפסים, בואו נשים גם מוסיקה ועריכה נכונה"? אבל אם נתעלם רגע מכל הרעש מסביב, ונקלף את השכבות האוהד-חמיות שלא באמת קשורות, נגלה שלגופו של עניין באמת קיימת בעיה.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- התחקיר על גנדי: למה להעיר מתים? כי אין ברירה
- הצבא שגה, התקשורת התסיסה - עכשיו הזמן לשקם יחסים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אם משנת 2003 עד היום, מספר אשרות העבודה לפלסטינים שילש את עצמו, מ-30 אלף ליותר מ-90 אלף, ומספר המחסומים ועמדות הבידוק לא גדל בהתאם, אז איך שלא נסתכל על זה - יש לנו פה בעיה.
 
מדינת ישראל צריכה להחליט: או שהיא לא מגדילה ואף מקטינה את מספר אשרות העבודה לפלסטינים או שהיא מתאימה את עצמה למספרים של 2016. ואם אתם שואלים אותי, האופציה השניה עדיפה.

כן, במציאות אוטופית אני מעדיף רק עבודה ישראלית בכל התחומים במשק. אך איך נאמר זאת בעדינות? בתוך עמי אני חי, והישראלים ברובם לא רוצים לעבוד בתחומי החקלאות, הבנייה והתעשייה. ולכן, אם אני צריך לבחור בין יבוא של תאילנדים וסינים שעלות ההעסקה שלהם היא בין פי 2 לפי 3 לבין עלות ההעסקה של פלסטינים, בין היתר כי הם פשוט גרים כאן, אני מעדיף את העובדים הפלסטינים. זה יותר נכון כלכלית, מדינית וערכית.

אז מאיפה יבוא הכסף אתם שואלים? שאלה מצוינת, אבל ישנן כמה תשובות לא רעות:

אפשרות ראשונה היא שהרש"פ תשתתף בעלויות. על כל פועל שנכנס מיו"ש לעבוד בישראל, גובה המדינה מס הכנסה ואת הכסף היא מעבירה לרש"פ. אפשר להחליט שחלקו של הכסף יוקדש להגדלת מיכסות העבודה ולטיפול בעומס של המחסומים. ככה, על הדרך גם חסכנו כסף שעלול היה להגיע למימון משפחות המחבלים. שתי ציפורים במכה.

אפשרות נוספת היא אגרת הקבלנים. כיום, עבור כל פועל שנכנס לישראל משלמים קבלני הבניין למדינה אגרה המיועדת לכסות חלק מהכסף שהמדינה משקיעה בבירוקרטיה של הכנסת הפועלים לישראל. בהנחה שהבידוק הוא שירות שהמדינה מספקת לקבלנים כדי שאלו יקבלו כוח עבודה, ניתן לדרוש מהם השתתפות במימון הכנסתם לשטחי המדינה. אל חשש, הקבלנים לא יפסידו, עדיין מדובר באופציה זולה בהרבה מהחלופות הקיימות.

אפשרות שלישית היא לדרוש לצורך הקלת העומס במחסומים כסף מהאיחוד האירופאי, הגוף שחרד נורא לעניני זכויות אדם, אז הנה, סידרנו להם הזדמנות גם לעשות משהו ולא רק למתוח ביוקרת. רוצים לדאוג לפלסטינים באמת? בואו תממנו את הסיפור הזה.

בקיצור, לא חסר אפשריות, רק צריך מישהו שירים את הכפפה. ואם אנחנו כבר מדברים על מימון, ב-2013 השקיעה המדינה מעל 100 מיליון שקלים בשיפוץ תיאטרון הבימה. במילים אחרות, המדינה השקיעה כסף והרבה ממנו, כדי שיהיה יותר נוח לישבנים המפונקים של אלו שמתלוננים על הצפיפות במחסומים. מעניין איך אנשי התיאטרון, אלו שחדשות לבקרים מתלוננים על הבעיות במחסומים היו מגיבים להורדה תקציבית שכזו לטובת שיפוץ מחסומים. משהו בלב אומר לי שזה לא היה עובר בשקט.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אביחי שורשן

ממקימי תנועת "האמת שלי", גר בכפר אדומים, בעל נקודת קפה ומידע לתיירים, נשוי ליעלי ואבא לרותם ואלה

לכל הטורים של אביחי שורשן