לשפוך כסף: הבלוף של 'שיקום שכונות' חוזר
במקום להמשיך לזרוק פעם אחר פעם מאות מליונים של 'שיקום', מה שהוכח כבר ככישלון מוחלט, צריך להתחיל לדבר על 'התחדשות': לתכנן מחדש את השכונות ולהרוס כל מה שלא ראוי. נכון לעכשיו, מדובר רק בקדימון לפרויקט שיקום שכונות גרסת דור 3 בעוד 30 שנה
אחרי שנחל הצלחה פנומנלית בהורדת מחירי הדיור, שר השיכון יואב גלנט, כבר מסתער על היעד החברתי הבא. בהשקעה של 280 מליון שקל, יעלה בקרוב משרדו הפקת רטרו שיק מפוארת לפרוייקט "שיקום שכונות" שרק לשונאים שלכם אתם מאחלים לגור בהן, מאילת ועד דן. קשה שלא להיזכר בתפאורת ההפקה המקורית מלפני שלושים שנה עם עיטורי השפריץ בצורת מעויינים, משולשים, ופסים בצבעי גלידה בשילוב מסתורי כביסה בגווני, גם-את-זה-בטח-החיות-יהרסו.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- קרין גורן לא צריכה לסתום את הפה
- מנהיגת היום שאחרי: איילת שקד בדרך לצמרת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שלושה עשורים חלפו ביעף מאז השיק בגין את פרויקט הדגל שלו ושוב אותה ההזנחה, אותו הכיעור, אותה הנחשלות ואותו התסכול המוכר של התושבים. אפילו הסיסמאות לרגל ההשקה המחודשת כמו הועתקו- הודבקו מגרסת שנות השמונים. שיתוף הציבור, טיפוח מרחב ציבורי, העצמת מנהיגות מקומית ועוד שלל הבטחות שאמורות להלך קסם כאילו נעשה הפעם מהלך עמוק ומשנה גורל. בעצם, משהו בכל זאת השתנה מאז ימי בגין והוא חוק הדיור הציבורי.
''מדובר בעוד פרויקט תחזוקה שוטפת שלא יביא שום שינוי''.
צילום: יהודה לחיאני
אותו חוק ציני שהפך את דיירי חברות השיכון הממשלתיות לאסירי עולם של שיכוני רכבת מתפוררים. סוף סוף יוכלו גם הם להוריש לילדיהם, להבטחת יוזמי החוק, דירות פח במחירי קדחת. חברת "עמידר" מיהרה לנדב את הדירות כדי לפטור את עצמה מתחזוקת הבניינים וכך קיבלנו שיכונים מקוללים שבהם פלונטר בעלויות - קצתן פרטיות קצתן בבעלות "עמידר", באופן שמשתק כל סיכוי לשינוי ותיקון כפי שיוסבר להלן.
צריך לומר ביושר, מרבית השכונות הללו תוכננו ברוח תפיסות עולם שלימים הוכחו כשגויות. הן עומדות בסתירה גמורה לכל פרמטר תכנוני שמבטיח צמיחה, שגשוג וגדילה. זה מתחיל בפיזור הדליל של הבניינים בתוך מרחבי כלום שמישהו חשב פעם בתמימותו שיהפכו לגינות מוריקות בלב הישימון, בעוד הרשויות המקומיות נאנקות תקציבית כבר 60 שנה להפריחו.
במקום בנייני מגורים הנמתחים לאורך או בינות לרחובות מסחר שוקקים כבערים משגשגות כלכלית, נבנו השכונות הללו כיחידות עצמאיות מנותקות ובליבן מרכזון מסחרי עלוב שההיצע שלו דל ולא מזמין. תמהיל הדירות בשכונות מאוד הומוגני. רק דירות קטנות באופן שמרחיק אוכלוסיה חזקה.
ואם לא די בכך גם התחבורה הציבורית גרועה דווקא במקום שגרים תושבים עניים הזקוקים לה כל כך. את כל אלה שום כיסוי שפריץ צבעוני לא יתקן וגם לא תקציב נקודתי למועדון נוער מקומי. במקום להמשיך לזרוק פעם אחר פעם מאות מליונים של "שיקום" מה שהוכח כבר ככישלון מוחלט, צריך להתחיל לדבר על "התחדשות".
תנאי בסיסי לכך הוא תכנון מחודש של השכונות האמורות. צריך לרשת בהן מחדש את הדרכים ובמקרה שמדובר בשכונות קצה לחברן בצורה אפקטיבית יותר למרכזי העיר. יש להרוס ללא דיחוי את כל מה שלא ראוי ויש לא מעט כזה ולהחליף בבניה חדשה למגורים בצפיפות גבוהה יותר ובתמהיל מגוון שיקרוץ לאוכלוסיה חדשה וצעירה.
כל זה היה פשוט יותר ליישום לו הבעלות על הדירות היתה נותרת כאמור בידיה הבלעדיות של "עמידר". בכל מקרה אין הכוונה להשמיד בהכרח את השכונה ולבנות בה מגדלים. אפשר בתכנון מושכל ורגיש לשמור על האופי החברתי הייחודי וגם לעורר אותן לחיים. יש לא מעט דוגמאות בעולם לכך.
בלי שכל זה יעשה, אין שום משמעות להבטחה לשיפוץ החזיתות כפי שמתפאר משרד השיכון. מדובר בעוד פרויקט תחזוקה שוטפת שלא יביא שום שינוי. זה רק הקדימון לפרויקט שיקום שכונות גרסת דור 3 בעוד 30 שנה. העניין הוא שבכל פעם זה רק עולה לנו יותר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם