מי בכלל יספור את הרצוג בממשלת האחדות?
הרצוג שרוצה להצטרף לממשלת אחדות לא לוקח בחשבון כי יצטייר כמשרת המדיני של נתניהו. למהלך כזה יש צד נוסף: איימן עודה יהפוך לראש האופוזיציה, על כל המשתמע מכך
יצחק (בוז'י) הרצוג אולי לא יודע את זה, אבל בימים אלה הוא קובר במו ידיו את הסיכוי לממשלת שמאל־מרכז בשנים הבאות ובכלל. המרדף המביש שלו אחרי ממשלת נתניהו עוקר מן השורש את הערכים שעליהם בנוי השמאל המדיני והחברתי. הוא לוקח לפעילים את התקווה, ומחדיר ייאוש בקרב מאות אלפי מצביעים שחושבים שאפשר לנהל את המדינה הזו אחרת, ולא להסתפח למדיניות הימין. אם ראש האופוזיציה זוחל פנימה, הם אומרים, מי כבר ירים כאן את ההתנגדות לנתניהו?
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- דגנרלים, תפס תפסיקו לקשקש ותתעסקו בביטחון
- מה קורה כשפקידי האוצר עובדים על ח"כ גפני
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עד היום נטיתי להאמין להרצוג, שנשבע כי לא ייכנס לממשלת אחדות ויקדש את המאבק למען האלטרנטיבה. היום אני יודע כי הוא עבד על כולם. בזמן שהרצוג תקף את נתניהו, הוא ייחל לשרת תחתיו. הוא המציא תוכניות מדיניות על בסיס נכון, בין השאר העברת שכונות ערביות עוינות בירושלים לידי הרשות הפלסטינית, אבל קיווה לשבת במשרד החוץ עם סגנית השר ציפי חוטובלי שמייצגת מדיניות הפוכה ותומכת בהחלת הריבונות על יהודה ושומרון. הרצוג לא מסוגל להיות עוד דקה בחוץ. האופוזיציה מתנגשת עם העתיד ועם האופי הפוליטי שלו.
יומיים לפני שנפתחה החקירה בעניינו הלך הרצוג לקנוסה, סליחה, לרחוב בלפור בירושלים. הוא ישב שם כמעט עד אור הבוקר, מספר לי מקורב לנתניהו. כמעט סירב לצאת. על הפרק לא עמדו קווי היסוד הלא־משתנים של הממשלה, אלא בעיקר התיקים שיקבלו הרצוג וחבריו: חוץ, כלכלה, איכות הסביבה, אולי גם הפנים. שבעה בסך הכול. בשיחה איתי הכחיש הרצוג כמובן כל קשר לנתניהו.
תיקי החינוך והמשפטים לא עמדו על הפרק. ראש הממשלה לא העלה בדעתו להוציא מידיהם של נפתלי בנט ואיילת שקד את שני התיקים שקיבלו. הקמפיין שעשה השבוע יו"ר הבית היהודי הרתיח את דמו של נתניהו. האינטרס ברור. עם כל חיבתו הידועה לבנט ושקד, נתניהו רואה בהם בני ברית פוליטיים טבעיים, ולכן הלך לבנט והבהיר לו שהוא לא יזוז מתפקידו וגם שקד לא. נתניהו רוצה את הבית היהודי בפנים גם כי הוא לא מעוניין להיות הסמן הימני בממשלתו שלו. חשוב לו להיות גורם מרסן לכאורה, לפחות מול האמריקנים.
להרצוג זה לא הפריע, כמובן, מה שמעיד על האיש והאינטרס שמוביל גם אותו. הרצוג יודע כי בממשלת נתניהו הוא יהיה בטל בשישים. ציפי לבני קדמה לו וקפצה לממשלה דומה ב־2013. לבני קיבלה את תיק המשפטים ואת ניהול המו"מ מול הפלסטינים, אבל לא הצליחה לקדם במילימטר את המדיניות שלה בממשלה שישבו בה נפתלי בנט ואורי אריאל. גם יאיר לפיד חשב שישפיע מבפנים, והיום הוא יכול לספר בהרחבה איך נתניהו קשר לו את הידיים.
בממשלה הנוכחית בנט והבית היהודי חזקים יותר בגלל הקואליציה המצומצמת, אף שאיבדו רבע מכוחם בבחירות האחרונות. בנט הופך את משרד החינוך לסניף של בני עקיבא, שמזכיר את הימים שבהם מוטי יוגב היה שם המזכ"ל. שקד, הדמות הפוליטית הכי מוכשרת בממשלה הזו יחד עם ישראל כץ מהליכוד, מספחת היום את השטחים בדרכי נועם ומנציחה שם את החוק הישראלי, אחרי שמינתה יועץ משפטי כלבבה שאולי יסייע לה ברעיון העוועים הזה.
אגב, נתניהו לא באמת שונה מבנט ומשקד בתפיסת העולם המדינית. רק בטקטיקה. שלושתם הרי עבדו פעם בלשכה אחת. אז מי בכלל יספור בממשלה הזו את הרצוג?
התיק נגד יצחק הרצוג עשוי להיסגר. החוקרים מבינים כנראה כי מדובר בסכסוך עסקי בין שני בעלי תפקידים במטה הפריימריז של הרצוג, שהידרדר למסע נקמנות אישי וגרר פנימה את יו"ר העבודה. בידי החוקרים הקלטות ומסרונים תמוהים של הרצוג, אבל קשה להניח שמדובר בראיות של ממש למעשה פלילי. כך או כך, החקירה עשתה בהרצוג שמות וגרמה לו נזק פוליטי חמור, שאותו הוא ינסה לתקן עכשיו באמצעות הכניסה לממשלה. אם התיק אכן ייסגר, הוא יאיץ את המגעים.
הרצוג יודע היטב שחבריו בצמרת לא אוהבים לשמוע את ההדלפות שיוצאות מכיוון המשטרה והפרקליטות. הם רצו שהתיק יסתבך כדי שיוכלו ללוות בצער מופגן את הרצוג בדרכו הביתה, בדיוק כפי שהחברים בצמרת הליכוד שמחו בסתר להתפטר מסילבן שלום, וכך למחוק עוד יריב. החברים איתן כבל, עמיר פרץ, שלי יחימוביץ' ואראל מרגלית מנסרים להרצוג את רגלי הכיסא, והוא משוכנע שיוכל להרגיע אותם רק עם ג'וב ראוי בממשלה שהוא מתכנן עם נתניהו. הרצוג שומע גם את יו"ר ההסתדרות ואת חברי הכנסת שלו שמבקשים קידום, וגם את ראשי הערים של המפלגה שמחפשים קשר טוב לשלטון. הוא ינסה להעביר יחד איתם בוועידת העבודה בעוד שבועיים את ההחלטה על האחדות.
בעיני רוחו רואה הרצוג את עצמו נואם בפאתוס על הצלת המדינה בוועידה בגני התערוכה מול חבריו תאבי השלטון, משיג שם רוב, לוקח את תיק החוץ, מסתובב בעולם, נפגש עם הנשיא אובמה ועם המועמדים דונלד טראמפ והילארי קלינטון, מדבר באקצנט אנגלי עם ראש הממשלה דיוויד בראון, נלחם באנטישמיות הגואה ומציג פנים אחרות של ישראל. על הדרך הוא גם הופך לדמות ממלכתית ומחסל את יאיר לפיד. הרצוג כמובן לא לוקח בחשבון כי הוא יצטייר כמו המשרת המדיני של נתניהו. אם אכן כך יהיה, הוא ימצא את הדרך לעזוב את הממשלה לפני הבחירות הבאות, ולהתחפש שוב לאופוזיציונר.
הבעיה היא שהרצוג בצל החקירה נמצא במעמד רעוע. היריבים מנצלים את החולשה שלו ועושים ההפך. יחימוביץ' חזקה מספיק לבלום ממשלת אחדות, אם תרצה בכך. בינתיים היא מעמידה לפני הרצוג תנאים קשים בדרך לשם. מרגלית, שפעם היה בעד אחדות, מוציא היום סרטונים נגדה. פרץ מסתייג בפומבי, כבל אומר שהוא לא יודע כלום, והמזכ"ל חיליק בר מבטיח ש"לא נהיה גלגל חמישי בממשלה". מעניין איך כל הגיבורים הללו יתנהגו ברגע האמת בוועידה, כאשר יריחו את כורסאות עור הצבי כפי שנהג לומר אריאל שרון. האם ישתפו פעולה עם הרצוג ויתאבדו יחד עם השמאל?
ועוד הערה לסיום. אם תקום ממשלת אחדות, חבר הכנסת איימן עודה יהפוך באופן מיידי לראש האופוזיציה. עודה הוא יו"ר חד"ש, עומד בראש הרשימה המשותפת בכנסת, ומחזיק 13 מנדטים באופוזיציה. כדי למנוע ממנו את המינוי צריכים היריבים שיישארו באופוזיציה לפיד (11 מנדטים) וליברמן (6), לצרף אליהם את זהבה גלאון ומרצ (5 מנדטים) וליצור רוב נגד עודה. גלאון לא תצא נגד הערבים ולא תכתיר את לפיד וכמובן שלא את ליברמן לראשות האופוזיציה. זה ברור. האם אירוע היסטורי מונח לפתחנו ובקרוב נראה את איימן עודה זוכה לאבטחת שב"כ צמודה ומקבל שיחות עדכון סודיות מראש הממשלה על פי חוק?
אקו"ם