אשליית הקדמה: חדש הוא בהכרח טוב יותר?
"מיושן" הפכה עם השנים למילת גנאי, ו"מתקדם" היא מילת שבח. בעולם הטכנולוגי זה אכן סדר הכוחות, אבל במוסר זה ממש לא עובד ככה. געגוע לאיש דגול ומיושן שחסר
בשנות החמישים התעוררה בישראל בעיה טעונה: האם לרשום כיהודים את ילדיהם של יהודי ונוצרייה. בימינו מן הסתם היו שופטי בג"ץ חוטפים חיש־מהר את השאלה אל מעונם. אך בימים ההם השופטים נהגו לשפוט ולא לחוקק, ושאלת "מיהו יהודי" הגיעה לשולחנו של ראש הממשלה. בן־גוריון שלח מכתב לחמישים חכמי ישראל ברחבי תבל, וביקש את עצתם.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- רטוריקת השואה של גולן: אישור עלילות ה-BDS
- אנטישמיות בדיבור חדיש: הלייבור אחרי אובמה
? כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ווינסטון צ'רצ'יל עם הארי טרומן. ''האנגלים נוכחו לגלות שאין שום דבר מודרני שמתקרב לעוצמה המוסרית המהממת שהקרין האיש המיושן הזה''.
צילום: מתוך ויקיפדיה
שניים מהנשאלים סירבו לענות, וטענו שאין להם די ידע בתחום הזה. שניהם היו אמריקנים. לעומתם, אף אחד מהנשאלים הישראלים לא חשב שאינו ראוי להשיב, כולל אחד שקיבל את המכתב בטעות. הרופא ד"ר יוסף שכטר קיבל בטעות את המכתב שנשלח לפילוסוף ד"ר יוסף שכטר. הוא הביע את הפתעתו מפנייתו הנרגשת של ראש הממשלה, באשר תחום התמחותו רחוק מאוד משאלות כאלו, ואף על פי כן לא נמנע מלחוות את דעתו.
למרבה ההפתעה, דעתו של הרופא שכטר הייתה חשובה ביותר. הוא כתב שהיומרה לסטות מתורת משה הנצחית נראית לו מופרכת. ומה לגבי הטענה שדורנו הוא עדכני ועכשווי, בעוד דורות העבר מיושנים הם? על כך השיב שכטר: "זמננו הוא קרוב לוודאי האפל ביותר בהיסטוריה. האם יכול מישהו לטעון ברצינות שיש להתאים לרוח זמן זה את תורת משה, שבה טבוע חותם האלוקות?".
אני נדהם שוב ושוב לשמוע אנשים אינטליגנטים משתמשים בתואר "מיושן" כשם גנאי. השימוש הזה מניח בהכרח שהעולם הולך ומתקדם בכל תחום, ולפיכך חדש הוא תמיד טוב, וישן הוא תמיד רע. איך יכול אדם לחשוב כך אחרי היטלר? האם אחרי השואה עדיין אפשר לדבר על תהליך היסטורי של קִדמה הכרחית ומתמדת?
ישעיהו ברלין כתב שהוא ובני דורו נדהמו לגלות בשנות המלחמה באיזו קלות יכול העולם לחזור לברבריות. ישעיהו ליבוביץ כתב שרק תמימים או מיתממים יכולים לדבר היום על קִדמה. במשך 300 שנות קיומה של האינקוויזיציה, ציין ליבוביץ, היא הרגה כ־30 אלף בני אדם. היום טבח כזה מתחולל באסיה או באפריקה ביום אחד, ועל כך נקרא באדישות בעמוד השלישי של העיתון. ההיסטוריונית אן אפלבאום כתבה ספר על מחנות העבודה הנוראיים ברוסיה, הגולאגים. היא סיימה אותו בהבהרה הבאה: "ספר זה לא נכתב 'כדי שהדברים לא יקרו שוב', כמאמר הקלישאה. ספר זה נכתב משום שאין כמעט ספק שהם יקרו שוב".
הרב אהרן ליכטנשטיין. ''כמה גדוּלה הייתה באדם המיושן הזה''.
צילום: מירי צחי
למה בכל זאת אנחנו מדברים על קִדמה? את התשובה למדתי מנציגת שירות של חברת סלולר. כשבאתי לתקן את הטלפון שלי, היא אמרה לי באדישות שכבר אין חלפים למכשיר המיושן הזה. "למה מיושן", אמרתי, "קניתי אותו לפני שנתיים וחצי!" הפקידה הרימה את עיניה מהמחשב, ואמרה: "דא?!" לאמור: "הוא אשר אמרתי, שמכשירך ישן־נושן הוא".
הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר. בעולם הטכנולוגי, המיושן הוא אכן גרוע מהחדיש. את התובנה הזו אנו נוטים להעתיק גם לשדה התרבותי והמוסרי. אך זו טעות גמורה. הטכנולוגיה מתקדמת, משום שהידע מצטבר. את הידע הפיזיקלי שגילה ניוטון במשך כל ימי חייו, אני לומד בסמסטר הראשון באוניברסיטה. בסמסטר השני אני ממשיך הלאה. אך במוסר זה לא עובד כך. את הדרגה המוסרית שאליה הגיעו אברהם אבינו, הרמב"ם או הרב קוק אינני יכול לשנן מתוך אתר הסיכומים של אגודת הסטודנטים. אני צריך לכבוש בעצמי כל סנטימטר, בעמל ובזיעה.
מבחינה מוסרית, העולם לא בהכרח מתקדם. יש תחומים שבהם העולם טוב יותר, ויש תחומים שבהם הוא רע יותר. "מתקדם" אינו שבח מוסרי, ו"מיושן" אינו מילת גנאי. היטלר היה הרבה יותר מודרני מאשר צ'רצ'יל. ווינסטון צ'רצ'יל היה בן אצולה מיושן, שבמידה רבה היה שייך למאה ה־19. ואכן, הוא לא דיבר ללבם של בני המאה ה־20, והיה פוליטיקאי שולי למדי, עד שהגיע הזמן שבו נדרשה גדוּלה מוסרית. אז נוכחו האנגלים לדעת שאין שום דבר מודרני שמתקרב לעוצמה המוסרית המהממת שהקרין האיש המיושן הזה. הם הריעו לצ'רצ'יל לאחר הניצחון במלחמה, וכאשר אמר להם: "זה הניצחון שלכם!" זעקו ההמונים מתחת לחלונו: "לא, הוא שלך!" ומיד לאחר מכן הדיחו אותו ממשֹרתו. כי קשה לאנשים מודרנים להכיר בגדולתם של אנשים מיושנים, העולים עליהם לעתים בכמה סדרי גודל.
כל זה יכול להתפרש גם כמעין הקדמה ארוכה לאמירה אישית קצרה: השבוע יחול יום השנה לפטירתו של מורי ורבי, הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל. בדברים רבים הוא היה מיושן. הרב האמין במחויבות להלכה, במסורת אבות, בשכל שהעניק לנו בוראנו, בחשיבותו של הידע ובמסירוּת פשוטה לאלוקי ישראל, וזאת בדור שבו חמש המחויבויות הללו אינן אופנתיות. כמה גדוּלה הייתה באדם המיושן הזה, כמה אנו מתגעגעים אליו, וכמה הוא חסר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם