הכירו את הבדואי שמממן תלמידים במיליון שקל
יזם בדואי צעיר מממן מכיסו תוכנית שמגישה את נערי המגזר לבגרות, במטרה לשנות את הסטטיסטיקה העגומה. עכשיו הוא מצפה לתמיכה ממשרד החינוך
זה קורה בכל יום שישי בבוקר בששת החודשים האחרונים. אוטובוסים של חברת 'מטיילי להב' פורקים שישים נערים ונערות מארבעה יישובים שונים במגזר הבדואי בלב העיר העתיקה של באר־שבע.
עשרות הצעירים נכנסים למתחם לימודים שעד לא מזמן שימש כמכללה לאיפור, מתפצלים לשלוש כיתות ובמשך כשש שעות לומדים מתמטיקה, אנגלית ופיזיקה. שמו של המתחם החדש הוא 'מרכז תמר לקידום מצוינות במדעים בקרב תלמידי תיכון בחברה הבדואית'. היעד הוא להגיש את משתתפי התוכנית לחמש יחידות בגרות בכל אחד מהמקצועות הללו, ולשנות את הסטטיסטיקה העגומה שבה פחות מאחוז מקרב הנוער הבדואי ניגשים לחמש יחידות במתמטיקה.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- במי מותר לירות: מחבל מנוטרל או צעיר שמיידה אבנים?
- סגן הרמטכ"ל רואה שחורות? שיגיד תודה במקום להכפיש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מאחורי הפרויקט עומד איברהים נסאסרה, יזם חברתי וכלכלי צעיר מהישוב הבדואי לקיה ומנכ"ל חברת האוטובוסים 'מטיילי להב'. נסאסרה פועל כבר כמה שנים לקידום המגזר שאליו הוא משתייך. בשנים האחרונות הוא נאבק לפתיחת מתנ"ס בעיר מגוריו, הקים חברת קייטרינג בעיר רהט שמעסיקה נשים בדואיות ומספקת הזנה למוסדות חינוך, ולפני כמה חודשים החליט להשקיע בנושא החינוך. אף שנולד להורים שלא ידעו קרוא וכתוב בעברית וגדל במשפחה של 32 אחים ואחיות, נסאסרה מתהדר בתואר ראשון בחינוך ובתואר שני במדיניות ציבורית, ועד לא מזמן כיהן כחבר במועצת לקיה והחזיק בתיק החינוך.
לנתונים הקשים על החינוך במגזר הבדואי הוא נחשף בשיחה שקיים עם חברו ליישוב, פרופ' אסמאעיל אבו־סעד מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון. מתברר כי בעוד תלמידי המגזר הערבי והדרוזי מהמרכז ומהצפון מתקדמים לאורך השנים בהישגיהם הלימודיים, התלמידים הבדואים מיישובי הדרום נותרים הרחק מאחור.
פחות משליש מהנוער הבדואי זכאי לבגרות, ורק כמחצית מבין אלו שלומדים במערכת החינוך. מתוך 4,500 צעירים בדואים שמסיימים מדי שנה את לימודי התיכון, רק 500 ממשיכים לעולם האקדמי. אם לוקחים בחשבון גם את אלו שאינם מסיימים את לימודי התיכון, מדובר בארבעה אחוזים שמגיעים לאוניברסיטה.
אבו־סעד ונסאסרה הקימו עמותה שתפקידה לשמש ארגון־גג ליוזמות חינוכיות שונות במגזר, ובחרו לעשות את הצעד הראשון בתגבור תלמידים בדואים בתחום המדעים. התוכנית שיזמו מיועדת לתלמידי כיתות י' בארבעה תיכונים מקיפים ביישובים לקיה, שגב־שלום, חורה ואום־בטין. התוכנית אמורה ללוות אותם במשך שלוש שנים עד לסיום התיכון, והיא כוללת לימודים בהיקף שש שעות שבועיות במתמטיקה, אנגלית ופיזיקה, ימי לימוד מרוכזים בחופשת הקיץ וגם סיורים במוקדי הייטק וטכנולוגיה ברחבי הארץ. המורים האקדמאים שגויסו לתוכנית התגבור מביאים איתם ניסיון של עשרות שנים.
מעבר להכשרת התלמידים במקצועות המדעיים והגדלת מספר הניגשים והזכאים לבגרות במקצועות הללו, תוכנית התגבור מכוונת גם להפחית חרדות של התלמידים מהמקצועות המדעיים ומהשפה האנגלית, לפתח את סקרנותם האינטלקטואלית ולהגביר את הביטחון העצמי ביכולתם.
ספא סלימאן, מרכזת התוכנית, מספרת שבלימודיה האקדמיים היא נחשפה לא פעם לקשיים ייחודיים של הסטודנטים מהמגזר הבדואי. מבחינתה, תוכנית התגבור נועדה להעצים את התלמידים ולהעניק להם כלים להתמודד בעתיד עם דרישות האקדמיה. מלבד השיעורים, התלמידים נפגשים עם אקדמאים בני המגזר שמעודדים אותם להשקיע בלימודיהם ומציבים להם מודלים לחיקוי. "כשאתה מביא להם מישהו שיצא מאותה נקודה שבה הם נמצאים, הגיע להשכלה גבוהה, סיים תואר ראשון ושני ועובד במקום לא שגרתי, אתה מעלה להם את המוטיבציה ללמוד", אומרת סלימאן.
נסאסרה שואף להגיע ל־6־7 אחוזים לפחות של ניגשים לחמש יחידות במדעים בקרב תלמידי התיכון הבדואים. בשנה הבאה הוא מתכוון לפתוח עוד שלושה מרכזים דומים, ובמהלך ארבע שנים הוא שואף להגיע לקרוב לאלף תלמידים שיקבלו תגבור במרכזים הללו, וישיגו תעודת בגרות מדעית שתפתח לפניהם את שערי האקדמיה. "אם נצמיח בכל שנה 240 תלמידים בדואים שיצאו עם מדדים גבוהים וישתלבו באקדמיה, זה יהיה שינוי עצום. יהיה להם לאן לשאוף, וזה ישליך בסופו של דבר על כל החברה. התלמידים הבדואים טובים, הם רק צריכים לקבל הזדמנות".
כדי להגשים את החזון שלו, נסאסרה זקוק לתקצוב. את השנה הנוכחית הוא מממן בעצמו. עלות כל תלמיד בתוכנית, הכוללת מעבר ללימודים גם הזנה והסעות, מסתכמת בכ־15 אלף שקלים בשנה, והסכום הכללי מתקרב למיליון שקל. התלמידים נדרשים לשלם רק דמי רצינות של מאה שקלים בחודש, ואת כל השאר סופג נסאסרה.
עכשיו הוא פועל מול משרדי הממשלה כדי להשיג תקצוב להמשך התוכנית והרחבתה. הוא נפגש עם אנשי המשרד לשוויון חברתי ועם אנשי משרד החקלאות שממונים על הטיפול במגזר הבדואי, אבל את עיקר יהבו הוא תולה באנשי משרד החינוך.
לפני פחות משנה הכריז שר החינוך נפתלי בנט על תוכנית לחיזוק לימודי המתמטיקה, שנועדה להכפיל בתוך ארבע שנים את מספר התלמידים הניגשים לחמש יחידות בגרות במתמטיקה. נסאסרה מבקש להשתלב בתוכניותיו של בנט וליישם את יעדי המשרד במגזר שאחוזי הניגשים בו לחמש יחידות הם הנמוכים ביותר. מהפגישות שהוא ואנשיו קיימו עד כה עם אנשי לשכתו של בנט ועם צוות המשרד הוא יצא אופטימי מאוד. "אני מאמין ביוזמה ובהצבת מודל טוב שמצליח לעבוד", אומר נסאסרה. "עכשיו תורו של הריבון לקחת אחריות ובעלות".
אקו"ם