דוח צוק איתן לא רלוונטי: הציבור יודע את האמת
גם היום, אחרי שבע שנים בשלטון, בנימין נתניהו מהווה אלטרנטיבה לממסד הביטחוני האטום. לנועם תיבון, יאיר גולן, גדי אייזנקוט וחבריהם מומלץ לחלץ את עצמם מקופסת התהודה של הבית הלבן, "הארץ", וארגוני "בצלם" ו"שוברים שתיקה"
למה דוח מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן", המביא חדשות ישנות, לא ישאיר בסופו של דבר הרבה רושם על הציבור, ולא יפגע באופן מהותי במעמדו של ראש הממשלה נתניהו? כדי להבין את הפלא הזה צריך קצת זיכרון. לא רחוק מדי.נתניהו מתייחס לדוח על מבצע צוק איתן. צילום: לעמ
בשביל כתבים בני 27, שפשוטו כמשמעו לא יודעים או זוכרים דבר, כמו שאמר בן רודס בכתבת הפרופיל המזעזעת בניו יורק טיימס, זה אולי יישמע מפליא. אבל מי שיודע קצת, לא הרבה, ויש לו זיכרון, לא יופתע מכך. ולציבור הישראלי, להבדיל מהבובות המדברות בתקשורת, מסתבר שיש קצת ידע וזיכרון.
עוד כותרות ב-nrg:
"האב נדאף ידליק משואה בערב יום העצמאות"
"גאונים": מתחרי חידון התנ"ך יקבלו 100 בבגרות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הזיכרון של הציבור הישראלי הוא טראומתי. בין הסכם אוסלו של 1993 ועד תום כהונת אהוד אולמרט ב-2009, הוא חווה על בשרו סידרה של כישלונות אדירים. זאת החוויה שהאמריקאים חווים עכשיו, ולכן הם נסחפים לכיוון של המועמד הרפובליקאי לנשיאות, דונלד טראמפ.
הדוח על ''צוק איתן'' לא ישאיר, בסופו של דבר, הרבה רושם על הציבור. לוחמים בצוק איתן.
מרים צחי
הממסד הביטחוני בישראל, על כל זרועותיו, הוא שותף בכיר בכישלונות האלה. מהסכם אוסלו, ששינה במידה רבה את הדי-אן-איי של צה"ל, עבור בהתנתקות, ועד מלחמת לבנון השנייה. שלושת הכישלונות האדירים האלה, שאת תוצאותיהם חווה הציבור על בשרו, שכנעו את רוב הציבור שההערכות של בכירי צה"ל והמנהיגים הביטחוניים היו שגויות וחמורות.
רק בימים האחרונים נחשף הכישלון הגובל בקלון של קברניטי זרועות הביטחון בנושא הגרעין האיראני. באותה כתבה של דייויד סמואלס בטיימס מדבר גם ליאון פנטה, שהיה ראש הסי-איי-איי ושר ההגנה בחצרו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה.
לטענת פנטה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, שאלו אותו בהזדמנויות רבות אם הנשיא אובמה עומד מאחורי הבטחתו כי יבלום את ייצור פצצת האטום האיראנית, במידה ואמנם יוכח לו שהללו מפתחים אותה. הערכתו של פנטה לנתניהו וברק הייתה כי נשיא ארצות הברית מדברת ברצינות.
הונה את סביבתו ואת ישראל לגבי נושא הגרעין האיראני. אובמה.
צילום: AFP
כעת, בראיון עם סמואלס, אמר פנטה כי כיום הערכתו לנתניהו וברק כנראה הייתה אחרת. מכאן ניתן ללמוד כי אובמה הונה את סביבתו ואת ישראל לגבי נושא הגרעין האיראני, דבר המצדיק את חשדם של נתניהו וברק בנכונות כוונותיו של הנשיא.
תפקידו של פנטה, על פי עדותו, היה למנוע מנתניהו וברק לצאת במכת מנע על מתקני הגרעין האיראני. ולפי תכנית עובדה, שגם בה דיבר פנטה, האמריקאים השתמשו בראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, ככלי לטרפוד התקיפה המתוכננת.
יש לנו, אם כן, שתי הערכות שגויות לחלוטין של ראשי הממסד הביטחוני שנאבקו נגד ראש הממשלה נתניהו: האחת, לגבי מחויבותו של הנשיא אובמה; השנייה לגבי מערך המדיניות שלו במזרח התיכון. מדובר בשגיאה קולוסלית, שמזכירה גם את ההערכות השגויות בזמנו של צמרת הביטחון לגבי הצורך במסירת רמת הגולן כדי לקדם הסכם שלום עם סוריה, שיוציא אותה מ"ציר הרשע".
מול התפיסה השגויה של צמרת הביטחון, הופיע בנימין נתניהו. נתניהו מייצג את האלטרנטיבה הנכונה. גם היום, אחרי שבע שנים בשלטון, הוא מהווה אלטרנטיבה לממסד הביטחוני שמגלה סימני אטימות. צמרת הביטחון כאילו חיה בקופסת תהודה, שבתוכה סגן היועץ לביטחון לאומי בארצות הברית, בן רודס, משמיע את המוזיקה שלו מעשרות רמקולים שונים. לרמקולים האלה יש שמות והציבור מכיר אותם. אבל קשה לסלוח לשותפי ההונאה מבית, ששירתו נשיא אמריקאי עוין, שביטחון מדינת ישראל ואזרחיה לא הטרידו את מנוחתו או מצפונו.
אני זוכר שבקיץ 2012 דיברתי עם אדם שאמר שאין לו אמון בנשיא אובמה. את זה יכולתי להבין מהניסיון של צופה מהצד בשלוש השנים הראשונות לכהונתו. אבל הוא אמר גם שאובמה לא מתייחס אלינו הישראלים אחרת ממה שהוא מתייחס, למשל, ללובים. זאת נראתה לי הגזמה של בעל תפקיד חשדן. היום, אחרי החשיפה בניו יורק טיימס, ברור לגמרי שאובמה בחר להפקיר את ישראל כמשקל עודף. כעת אני יודע: נתניהו צדק לאורך כל הדרך.
קבריהם של שלושת הנערים בבית הקברות במודיעין.
צילום: דני מרון
מסיבה זו, מבקר המדינה יכול "להתקרצץ" כמה שהוא רוצה בנושא המנהרות – זה לא יותר מאי נעימות קלה במנהרות האף. מה שמשונה – ואולי לא – זו ההתלהמות הפתאומית של בכירי צה"ל בשירות סדיר ובדימוס. עולה החשש, שנוצרה ברית של נכשלים. של ממסדי התקשורת על קלונם, של הממסד הביטחוני, ושל מנהיגי הממסד הפוליטי שהימרו על תכניות שלום ונסיגות חד צדדיות. פתאום כל מומחי הביטחון של מחדלי העבר פיתחו פטישיזם של מנהרות. בצדק אפשר לשאול: עד מתי צה"ל יסתער על עמדות ריקות רק בגלל שמשם יירו עלינו יום אחד?
העובדה היא שמצבה של ישראל בדרום טוב יותר מאשר בקיץ 2014. אם הציבור היה רוצה להתחשבן עם ראש הממשלה נתניהו הוא היה עושה זאת בבחירות לפני שנה. לפעמים הניצחון מושג בעורף, ואת זה נתניהו ושר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, הצליחו לעשות ב"צוק איתן".
החל מרצח שלושת הנערים ועד סיום מצבע "צוק איתן", הם הצליחו ליצור קונסנזוס רחב, ובעזרת שלוש נשים גדולות מהחיים איחדו את עם ישראל. זה מה שהפריע לגורמים רדיקליים בציבור, ומאז הם פועלים ללא לאות לקעקע את האחדות המפתיעה שנתניהו הצליח לייצר דווקא בימי המערכה.
הם עשו זאת בהצלחה מסוימת, אבל לא הצליחו לשכנע עדיין את הציבור שהאלופים במטה הכללי יודעים מהי המציאות, כפי שטען האלוף (מיל') נועם תיבון. לנועם תיבון, יאיר גולן, גדי אייזנקוט, הרצי הלוי וחבריהם מומלץ לקרוא קצת, ללמוד קצת, ובעיקר להציץ בראי ולחלץ את עצמם מקופסת התהודה של הבית הלבן, "הארץ", וארגוני "בצלם" ו"שוברים שתיקה". ערב יום הזיכרון הוא זמן טוב לחשבון נפש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם